לשכת רואי החשבון בישראל הפסידה בעתירתה נגד רשות התאגידים, ובית המשפט המחוזי בירושלים השופט דוד זיילר קבע כי עליה להירשם כחברה לתועלת הציבור (חל"צ). פסק הדין מסמן שינוי משמעותי במעמדה של הלשכה ומעלה שאלות לגבי עתיד פעילותה ואופני הפיקוח עליה.

רקע המאבק המשפטי: מהות הסכסוך בין הלשכה לרשות התאגידים

המאבק המשפטי שהתנהל בין לשכת רואי החשבון בישראל לבין רשות התאגידים בייצוג של עוה"ד בוטבול זלינגר נסוב סביב סוגיית המעמד המשפטי של הלשכה והפיקוח עליה. רשות התאגידים קבעה כי על הלשכה להירשם כחברה לתועלת הציבור (חל"צ), זאת משום שלטענתה הלשכה פועלת לטובת כלל הציבור ואינה למטרות רווח, ולכן היא עומדת בתנאים שקובע החוק לרישום חברה מסוג זה.

מנגד, הלשכה התנגדה נחרצות לרישום זה, בטענה כי היא גוף מקצועי ייחודי, המשרת בראש ובראשונה את חבריו – רואי החשבון המוסמכים – ואינו עונה על ההגדרה של גוף ציבורי שנדרש לפיקוח ממשלתי הדוק.

הוויכוח המשפטי הזה אינו רק טכני, אלא משליך על דרך ניהול הלשכה, על חובותיה המשפטיות, ועל מידת השקיפות שבה היא מחויבת לפעול. הלשכה טענה כי רישומה כחל"צ יכבול את פעילותה תחת מגבלות חדשות, לרבות פיקוח הדוק יותר על הכנסותיה והגבלות על האופן שבו היא מנהלת את תקציבה.

טענות לשכת רואי החשבון: "אנו גוף מקצועי, לא עמותה ציבורית"

במסגרת העתירה לבית המשפט, לשכת רואי החשבון טענה כי היא שונה במהותה מחברות לתועלת הציבור, מאחר שהיא פועלת תחת חקיקה ייחודית, מעניקה שירותים מקצועיים לרואי חשבון בלבד, ומייצגת את חבריה כגוף עצמאי של מקצועני התחום.

הלשכה הדגישה כי:

• תפקידה המרכזי הוא קידום המקצוע – לשכת רואי החשבון מספקת שירותים לחבריה בלבד, בהם השתלמויות מקצועיות, רגולציה פנימית של תחום ראיית החשבון והסמכת רואי חשבון חדשים.
• מדובר בגוף סטטוטורי המוסדר בחוק – הלשכה טענה כי החוקים המסדירים את פעילותה מקנים לה אופי עצמאי, ולכן אין מקום לסווגה כחל"צ, שכן היא אינה פועלת כמו עמותה או חברה בעלת מטרות ציבוריות רחבות.
• רישום כחברה לתועלת הציבור עלול לפגוע בהתנהלותה – לטענת הלשכה, אם תירשם כחל"צ, יוטלו עליה מגבלות משמעותיות, כגון פיקוח מחמיר מצד רשות התאגידים, חובות דיווח מוגברות, ואיסור על פעילות מסוימת שהיא כיום חוקית עבורה.

עמדת רשות התאגידים: לשכה מקצועית היא גם גוף ציבורי

מנגד, רשות התאגידים הציגה עמדה שונה לחלוטין, לפיה לשכת רואי החשבון פועלת במעמד ציבורי ברור, ולכן עליה להיות כפופה לכללים החלים על גופים שמטרתם לספק שירותים לכלל המשק והחברה, ולא רק לחבריה.

רשות התאגידים נימקה את דרישתה לרישום הלשכה כחל"צ בטיעונים הבאים:

• שירותי הלשכה משפיעים על כלל המשק – ראיית חשבון היא תחום בעל חשיבות ציבורית משמעותית, ומשום כך הפיקוח על איכות המקצוע והסטנדרטים המקצועיים חייב להיות ציבורי ושקוף.
• אין חלוקת רווחים – סימן לגוף ציבורי – מאחר שהלשכה אינה מחלקת רווחים לחבריה, אלא משקיעה את כל הכנסותיה בפעילותה, היא עומדת בקריטריונים של חברה לתועלת הציבור.
• חובת פיקוח ושקיפות – חברות לתועלת הציבור מחויבות לדיווחיות ולניהול שקוף, דרישה שרשות התאגידים סברה כי חיונית גם במקרה של לשכת רואי החשבון.

פסק הדין: הלשכה תירשם כחל"צ ותפעל תחת פיקוח מוגבר

לאחר דיון מעמיק, בית המשפט דחה את עתירת לשכת רואי החשבון וקבע כי רשות התאגידים פעלה כדין כשהחליטה לרשום את הלשכה כחברה לתועלת הציבור.

בית המשפט דחה את כל טענות הלשכה, תוך שהוא מדגיש כי לשכת רואי החשבון עונה על הקריטריונים של גוף ציבורי שאינו למטרות רווח, ולכן עליה לעמוד בחובות הדיווח והשקיפות הנדרשות מחברות לתועלת הציבור.

פסק הדין קובע כי:

✔ הלשכה מספקת שירותים לציבור רחב מעבר לחבריה – ולכן אינה יכולה להיחשב כגוף מקצועי סגור בלבד.
✔ הרישום כחל"צ לא ימנע מהלשכה להמשיך בפעילותה המקצועית – אלא רק יוודא שהיא מתנהלת באופן שקוף ומבוקר.
✔ לא הוכח שנגרם ללשכה נזק ממשי מרישום זה – לכן אין הצדקה משפטית למנוע את החלת ההוראות של חוק החברות על פעילותה.

השלכות הפסיקה: כיצד יושפעו הלשכה וחבריה?

פסיקת בית המשפט מהווה שינוי משמעותי במעמדה של לשכת רואי החשבון, וייתכן שהיא מסמנת כיוון חדש בנוגע לפיקוח על גופים מקצועיים הפועלים במשק.

בעקבות פסק הדין, לשכת רואי החשבון תיאלץ לפעול בהתאם לחובות הדיווח והפיקוח החלות על חברות לתועלת הציבור, לרבות:

• חובות דיווח שנתיות לרשם התאגידים
• פיקוח מוגבר על התנהלותה הכספית
• התחייבות לשמור על מטרות ציבוריות רחבות ולא לפעול לטובת קבוצה מצומצמת בלבד

הלשכה טרם הגיבה באופן רשמי להכרעת בית המשפט, אך צפויה לבחון את השלכות ההחלטה ולשקול את המשך צעדיה – לרבות אפשרות להגשת ערעור או התאמה של תקנונה לדרישות החדשות.

שינוי במעמדה של לשכת רואי החשבון

פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים היא אבן דרך משמעותית בכל הנוגע למעמדם של גופים מקצועיים בישראל ולשאלה האם יש לראות בהם גופים פרטיים או ציבוריים. בעוד שלשכת רואי החשבון ביקשה לשמור על עצמאותה המשפטית, בית המשפט קבע כי עליה לעמוד בסטנדרטים של גוף ציבורי הפועל למען הכלל.

האם מדובר בהחלטה שתשפיע על ארגונים מקצועיים נוספים בעתיד? ימים יגידו.

המשיבים בתיק היו רו"ח דן רבין, איילת שחר, ע"י ב"כ עוה"ד כהנא, נבו קידר בלום ושות'

להורדת פסק דין לשכת רואי החשבון נגד רשם ההקדשות לחץ כאן