משפט מעודכן
נושאי אתיקה מרכזיים

טכנולוגיה, פרטיות ואבטחת מידע

בינה מלאכותית, תמלול אוטומטי, הקלטות ושימוש בטכנולוגיה.

התפתחות הטכנולוגיה מציבה בפני עורכי הדין אתגרים אתיים חדשים בכל הנוגע לשמירה על פרטיות הלקוחות, אבטחת מידע ושימוש באמצעים דיגיטליים. לצד היתרונות שבכלים טכנולוגיים, מוטלת על עורך הדין חובה להגן על מידע חסוי, להשתמש במערכות באופן מאובטח ולפעול בהתאם לכללי האתיקה והדין החל על מידע אישי.

המסגרת הנורמטיבית מעוגנת בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, וכן בהוראות הדין העוסקות בהגנת הפרטיות ובאבטחת מידע, ככל שהן חלות על עבודתו של עורך הדין.

קטגוריה זו מרכזת את החלטות ועדות האתיקה, פסקי הדין והמאמרים העוסקים בשימוש באמצעים דיגיטליים, בינה מלאכותית, תקשורת אלקטרונית, אבטחת מידע, שמירת מסמכים ומידע חסוי, פרטיות הלקוחות והיבטים אתיים נוספים הנובעים מהשימוש בטכנולוגיה במקצוע עריכת הדין.

מאמרים מומלצים בנושא

שאלות ותשובות

לחצו על שאלה לקריאת התשובה

חובת הסודיות אינה מצטמצמת לאי-גילוי אקטיבי, אלא כוללת חובה פוזיטיבית לנקוט באמצעי הגנה טכנולוגיים סבירים למניעת פריצות וזליגת מידע.
לפי החלטה עקרונית 1/22, עורך דין מחויב לוודא שכל המערכות המחשביות במשרדו עומדות בסטנדרטים בסיסיים של אבטחה, כגון שימוש בסיסמאות מורכבות, אימות דו-שלבי (MFA), הצפנת נתונים רגישים, גיבויים תקופתיים ושימוש בתוכנות בעלות רישיון תקף לקבלת עדכונים.
רשלנות בתחום זה שתוביל לזליגת מידע עלולה להיחשב להתנהגות שאינה הולמת ואף להפרת חובת הנאמנות ללקוח.
כמו כן, חל איסור על שימוש בשרתי דואר אלקטרוני חינמיים ובלתי מאובטחים להעברת מידע רגיש

ככלל, אין חובת רישום על מידע המתקבל מלקוחות לצורך טיפול משפטי, שכן חלות עליו ממילא חובות סודיות וחיסיון מכוח חוק לשכת עורכי הדין.
חובת הרישום חלה אך ורק על פעילות המשרד כעסק (כגון מאגרי עובדים, שכר או ספקים), במידה והמידע עומד בתנאים ובהגדרות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות.
עם זאת, הפטור מרישום מאגר לקוחות אינו פוטר את עורך הדין מחובת אבטחת המידע.

השימוש ב-AI מותר ככלי עזר בלבד לניסוח, עריכה או סיעור מוחות, אך האחריות המקצועית על תקינות ודיוק המסמך נותרת באופן בלעדי על עורך הדין.
חלה חובה לבצע ביקורת אנושית מדוקדקת ולאמת כל אסמכתה משפטית במאגרים אמינים (כגון 'נבו' או 'תקדין').
הגשת פסיקה בדויה נחשבת להטעיה חמורה של בית המשפט (כלל 34) והפרת חובת הנאמנות ללקוח.
כמו כן, חל איסור לחשוף מידע חסוי של לקוח בתוך "צ'ט" של בינה מלאכותית בשל סכנה לזליגת המידע למאגרי התוכנה.

ככלל לא.
אימות תצהיר מחייב נוכחות פיזית ואזהרה פנים-אל-פנים, שכן תפקיד עורך הדין אינו טכני אלא מהותי.
השימוש בזום הותר באופן זמני בלבד בתקופת הקורונה תחת נהלים קפדניים.
אישור חתימה על תצהיר מרחוק מבלי לציין זאת במפורש על גבי המסמך מהווה הטעיה של בית המשפט.

כן, פיתוח אפליקציה לשיפור השירות מותר, בתנאי שהיא עומדת בכללי אבטחת מידע מחמירים ומונעת זליגת פרטי לקוחות (כגון מנגנוני הגנה מפריצות, אימות כפול MFA, והבטחה שלקוח אחד אינו חשוף למידע של לקוח אחר).
האפליקציה חייבת להיות מיועדת ללקוחות קיימים בלבד, וחל איסור להשתמש בה ככלי פרסומי לקהל הרחב אלא אם קיימת הפרדה מוחלטת ומאובטחת.

כן
. צ'ט-בוט המופעל בתוך אתר המשרד נחשב לטופס פנייה מקוון המותר לפי סעיף 3(יב) לכללי הפרסומת, מכיוון שהוא משרת גולשים שנכנסו מיוזמתם לאתר.
זאת בניגוד לרכישת לידים מאתרים חיצוניים האסורה כשידול.
עם זאת, על המערכת לעמוד בהוראות חוק הגנת הפרטיות, חל איסור להבטיח תוצאות משפטיות או אחוזי הצלחה במהלך השיחה, והשיחה האוטומטית אינה מהווה ייעוץ משפטי.

מותר לפרסם פרסום אורגני (לא ממומן) ברשתות חברתיות הנחשבות "אתרים מכובדים" (כולל טיקטוק), בתנאי שהתוכן מכובד, אינו מטעה ועומד בכללי הפרסומת.
מותר להנגיש מידע משפטי ומלל חופשי על השירות, אך חל איסור על שימוש בשפה בוטה, תוכן המבזה את כבוד המקצוע, הצגת לקוחות ללא הסכמה בכתב, או התייחסות לשכר טרחה ומתן הנחות.

הקלטת לקוח מחייבת הסכמה מדעת (רצוי בכתב או בתחילת השיחה).
הקלטת חבר למקצוע (עורך דין אחר) ללא ידיעתו אסורה חלוטין לפי כלל 22.
טענה כי ההקלטה בוצעה "אוטומטית" על ידי אפליקציה אינה מהווה הגנה אתית, שכן עורך הדין מחויב לשלוט בכליו הטכנולוגיים.

כן, ככל שהגוף המקבל אינו רואה מניעה לכך.
ועדת האתיקה הבחינה בין "תצהיר" לפי פקודת הראיות (המחייב נוכחות פיזית בשגרה) לבין "הצהרות" טכניות הנדרשות על ידי רשויות.
האימות מותר בתנאי שהוא מבוצע בהיוועדות חזותית, מתועד בהקלטה חזותית, ועל גבי המסמך מצוין במפורש כי האימות בוצע מרחוק בהיוועדות חזותית.

ליעוץ בנושא אתיקה מקצועית
דילוג לתוכן