ניגוד עניינים

השאלה: האם עורך דין המועמד לתפקיד ציבורי (כגון חבר ועדת תכנון ובנייה) רשאי לחשוף את רשימת לקוחותיו בפני הגורם הממנה לצורך מניעת ניגוד עניינים, והאם הדבר מהווה הפרת חיסיון?

התשובה בקצרה: כן. עורך דין רשאי להעביר את רשימת לקוחותיו לצורך זה, שכן עצם זהות הלקוח אינה מידע חסוי ככלל, אלא אם יש יסוד סביר להניח שגילוי השם יגרום ללקוח נזק ספציפי.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי האינטרס הציבורי במניעת ניגוד עניינים של עובדי ציבור מחייב שקיפות. ככלל, עובדת היותו של אדם לקוח של משרד מסוים אינה חסויה (למעט במקרים חריגים של ייצוג סמוי). אם עורך הדין סבור שציון שם הלקוח יפגע בו, עליו לפנות ללקוח לקבלת הסכמתו. במידה והלקוח מסרב או שלא ניתן לפנות אליו, על עורך הדין להודיע לגוף הציבורי כי קיימים לקוחות נוספים שלא ניתן לזהותם, ובכך להעביר את האחריות לבחינת המניעות לאותו גוף.

מתי קיימת בעיה? ❌

• חשיפת שמות לקוחות המיוצגים בעניינים רגישים (כגון הליכים פליליים או מעמד אישי) שבהם עצם הייצוג הוא סוד.
• סירוב גורף לחשוף לקוחות תוך שימוש בטענת חיסיון כ"מגן" מפני בדיקת ניגוד עניינים של המועמד.

כיצד נכון לפעול? ✅

• להפריד בין לקוחות שגילוי שמם הוא "ניטרלי" לבין לקוחות שגילוים עלול להזיק להם.
• לבקש הסכמה בכתב מהלקוח לפני חשיפת שמו ברשימה המוגשת לרשות ציבורית.

טיפ מעשי: כשאתה נכנס לתפקיד ציבורי, שקיפות לגבי לקוחותיך היא הדרך הטובה ביותר למנוע טענות עתידיות להפרת אמונים; בצע את המיפוי בטרם הגשת המועמדות.

מקור: גיליון 61, החלטה את/254/15

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם משרד עורכי דין רשאי לייצג דיירים בפרויקט התחדשות עירונית, כאשר היזם הוא לקוח קבוע של המשרד בעניינים אחרים, וזאת במידה והדיירים נתנו את הסכמתם?

התשובה בקצרה: לא. מדובר בניגוד עניינים מובנה וחריף לפי כלל 14(א); הסכמת הלקוחות אינה יכולה להכשיר ייצוג מול לקוח קבוע בשל החשש הממשי לפגיעה בנאמנות לדיירים.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי עורך דין המייצג דיירים מול יזם חייב להיות עצמאי לחלוטין. זיקה כלכלית שוטפת ליזם ("לקוח קבוע") יוצרת ניגוד עניינים אובייקטיבי – עורך הדין עלול להעדיף את האינטרס של היזם (המספק עבודה קבועה) על פני עמידה קשוחה על זכויות הדיירים. האיסור חל גם אם הייצוג ליזם ניתן בנושאים שאינם קשורים לפרויקט, וגם אם הושגה הסכמת הדיירים בכתב.

מתי קיימת בעיה? ❌

• נטילת ייצוג דיירים תוך הסתמכות על ויתור בכתב, כאשר היזם משלם ריטיינר קבוע למשרד בתיקים אחרים.
• ייצוג "הדיירת הסרבנית" בצו כפייה כאשר עורך הדין קשור בטבורו ליזם.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לבצע בדיקת "לקוח קבוע" בטרם הגשת הצעה לייצוג נציגות דיירים.
• להפנות את הדיירים למייצג עצמאי לחלוטין במקרה של זיקה קבועה ליזם.

טיפ מעשי: אל תנסה "להכשיר" ניגוד עניינים מול לקוח קבוע; בית הדין המשמעתי רואה בכך עבירה חמורה המערערת את אמון הציבור במקצוע.

מקור: גיליון 65, החלטה את/330/16; גיליון 72, החלטה את/40/22.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם משרד עורכי דין רשאי לייצג נתבע בהליך, כאשר התברר כי התובע פנה בעבר לסניף אחר של אותו משרד לצורך ייעוץ ראשוני באותו עניין, למרות שהסניפים מתנהלים כיחידות רווח נפרדות?

התשובה בקצרה: לא. משרד עורכי דין נחשב ליחידה אחת לצורך בחינת ניגוד עניינים; ידיעת סניף אחד נחשבת כידיעת המשרד כולו, ללא קשר להפרדה החשבונאית.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה הבהירה כי די בחשש לניגוד עניינים לפי כלל 14 ו-16 כדי למנוע את הייצוג. מבחינת הלקוח הפוטנציאלי שפנה לסניף א', הוא פנה ל"פירמה". העובדה שהסניפים מנוהלים בנפרד טכנית אינה מאיינת את חובת הנאמנות והסודיות של המשרד כישות משפטית אחת. "חומות סיניות" בין סניפים אינן מהוות פתרון מקום בו מדובר באותו עניין ממש שהובא לייעוץ.

מתי קיימת בעיה? ❌

• קבלת ייצוג נגד אדם ששילם "סכום ראשוני" לסניף אחר של המשרד לצורך לימוד התיק.
• הסתמכות על כך שלמשרד הראשי אין גישה למחשבי הסניף המקומי לצורך הכשרת הייצוג.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לנהל מאגר לקוחות ופניות מרכזי ומאוחד לכל סניפי המשרד לצורך בדיקת ניגוד עניינים מהירה.
• להימנע מייצוג נגד כל גורם שפנה למשרד (בכל סניף) לקבלת ייעוץ מהותי באותו נושא.

טיפ מעשי: לקוח רואה במותג המשרד כתובת אחת; וודא שהבדיקות האתיות שלך מקיפות את כל שלוחות המשרד בארץ ובחו"ל.

מקור: גיליון 78, החלטה את 286/10.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין המכהן כחבר בוועדה סטטוטורית או מקצועית בלשכה (כגון ועדת אתיקה או ועדת שכר טרחה) רשאי לתת חוות דעת פרטית בתשלום בתחום עיסוקה של הוועדה?

התשובה בקצרה: לא. עורך דין מנוע לחלוטין ממתן חוות דעת פרטית בתחום עיסוקה של הוועדה בה הוא מכהן, שכן הדבר יוצר ניגוד עניינים חמור וחשש לפגיעה באובייקטיביות.

מה קבעה ועדת האתיקה? בגילוי דעת עקרוני קבעה הוועדה כי כהונה בוועדה מקצועית מטילה על עורך הדין חובת הגינות מוגברת. מתן חוות דעת פרטית עלול להביא להעדפה לא הוגנת של האינטרס האישי על פני הציבורי, או ליצור מראית עין של "קניית השפעה" אצל חבר הוועדה. האיסור נועד לשמור על טוהר המידות ועל מעמדה הציבורי של הלשכה ומוסדותיה.

מתי קיימת בעיה? ❌

• חבר ועדת אתיקה שנותן חוות דעת פרטית לעורך דין אחר כיצד להתגונן מפני תלונה.
• חבר ועדת מקרקעין המייעץ באופן פרטי ליזם לגבי נהלים שהוועדה עצמה מקדמת.

כיצד נכון לפעול? ✅

• להימנע מכל עיסוק פרטי הגובל בסמכויות הוועדה בה אתה מכהן.
• במקרה של ספק, לפנות ליו"ר הוועדה או לוועדת האתיקה הארצית לקבלת הבהרה בטרם מתן השירות.

טיפ מעשי: כהונה במוסדות הלשכה היא שליחות ציבורית; אל תערבב בינה לבין הכנסותיך הפרטיות כדי לשמור על שמך הטוב ועל אמון הציבור.

מקור: גיליון 78, החלטה את/131/25; גילוי דעת "חוות דעת פרטית ע"י חבר ועדה".

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי לייצג במשותף הן את בעל הקרקע והן את הקבלן בעת עריכת הסכם קומבינציה, וזאת בכפוף להסכמתם בכתב?

התשובה בקצרה: ככלל לא. בשלב עריכת ההסכם, האינטרסים של הצדדים מנוגדים מהותית; ייצוג משותף טומן בחובו חשש שעורך הדין יעדיף את הקבלן (כשחקן חוזר) על פני בעל הקרקע .

מה קבעה ועדת האתיקה? עסקת קומבינציה כוללת ניגוד אינטרסים מובנה בנושאי בטוחות, מיסוי, לוחות זמנים ואחריות. הוועדה קבעה כי למרות סעיף 14(ד) המאפשר הסכמה בכתב, בעסקאות מורכבות כאלה קיים חשש כמעט ודאי לניגוד עניינים הפוגע בנאמנות המלאה לבעל הקרקע (לרוב שחקן מזדמן). לפיכך, הנחיית הוועדה היא שעורך הדין לא ייצג את שניהם בשלב המו"מ והחתימה. עם זאת, אין מניעה שעורך דין שטיפל עבור הבעלים ימשיך לטפל בפרויקט כולו לאחר החתימה, בכפוף להסכמות חוזיות.

מתי קיימת בעיה? ❌

• ניסיון לנסח חוזה עבור שני הצדדים תוך התעלמות מהתנגשויות בסוגיית הערבויות הבנקאיות.
• קבלת שכר טרחה מהקבלן עבור "ייצוג הבעלים" בהסכם הקומבינציה.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לדרוש שכל צד יהיה מיוצג על ידי עורך דין נפרד בשלב עריכת ההסכם.
• ניתן להסדיר כי לאחר החתימה, עורך דין אחד ירשום את הזכויות עבור כולם, תוך הבהרה כי אין בכך ייצוג מהותי מול אינטרסים סותרים עתידיים.

טיפ מעשי: אל תיקח אחריות על "נאמנות כפולה" בעסקה שבה לכל סעיף יש משמעות כלכלית הפוכה לצדדים; הפרדת הייצוג מגינה עליך מתביעות רשלנות.

מקור: גיליון 77, החלטה את/189/24; גיליון 71, החלטה את/163/21.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: באילו נסיבות חל איסור על עורך דין לייצג לקוח חדש כנגד לקוח שיוצג על ידו בעבר, ומהו המבחן לקיומו של ניגוד עניינים במקרה כזה?

התשובה בקצרה: לפי כלל 16, עורך דין לא יטפל נגד לקוח בעניין שטיפל בו למען אותו לקוח, או בעניין שיש לו "זיקה של ממש" למידע שקיבל ממנו או מטעמו.

מה קבעה ועדת האתיקה? חובת הנאמנות והסודיות ללקוח אינה פוקעת עם סיום הקשר המקצועי. הוועדה הבהירה כי האיסור נועד למנוע מצב שבו עורך הדין יעשה שימוש ב"סודות מקצועיים" או במידע פנימי שרכש בייצוג הראשון כדי לפגוע בלקוח העבר בייצוג השני. המבחן ל"זיקה של ממש" הוא אובייקטיבי: האם המידע שנלמד בתיק הקודם (כגון חוסן כלכלי, שיטות עבודה או חולשות משפטיות) רלוונטי לניהול התיק הנוכחי כנגדו ?. במקרים של ייצוג משותף בעבר של בני זוג (למשל רכישת דירה), עורך הדין מנוע מלייצג צד אחד נגד השני בהליכי גירושין שבהם אותו נכס עומד למחלוקת.

מתי קיימת בעיה? ❌

• שימוש בפרטים על נכסי הלקוח לשעבר שנלמדו בתיק קודם לצורך הטלת עיקולים בתביעה חדשה.
• ייצוג בתביעה לביטול חוזה שעורך הדין עצמו ניסח בעבר עבור שני הצדדים.

כיצד נכון לפעול? ✅

• בטרם קבלת תיק נגד לקוח עבר, יש לבחון אם המידע המצוי בידכם עשוי לשמש כ"כלי נשק" נגדו; אם כן – יש לסרב לייצוג.
• ניתן לקבל הסכמה בכתב מלקוח העבר לייצוג נגדו, אך עליה להיות מפורשת ומודעת.

טיפ מעשי: זיקה ממשית אינה מתיישנת; גם לאחר שנים, אם המידע מהעבר מעניק יתרון לא הוגן בהליך הנוכחי, הייצוג אסור.

מקור: גיליון 70, החלטה את/146/19;

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם משרד עורכי דין רשאי לייצג לקוח בתביעה נגד חברה, כאשר עורכת דין שהצטרפה לאחרונה למשרד ומשמשת כראש מחלקה, ייצגה בעבר את אותה חברה בעניינים דומים?

התשובה בקצרה: לא. ניגוד עניינים של עורך דין בודד "צובע" את המשרד כולו; חובת הסודיות והנאמנות ללקוח העבר חלה על הפירמה כיחידה אחת.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי לא ניתן לבצע אבחנה מלאכותית בין עורכי הדין בתוך אותו משרד. כאשר עורך דין שהיה חשוף לסודותיה של חברה עובר למשרד חדש, הוא נושא עמו את המניעות לייצג נגדה ב"אותו עניין" או בעניין בעל זיקה ממשית. קיים חשש תמידי לזליגת מידע בתוך המשרד, ו"חומות סיניות" אינן מהוות פתרון מספק במשרדים שבהם קיימת מעורבות ניהולית של עורך הדין ה"נגוע" בניגוד העניינים.

מתי קיימת בעיה? ❌

• הגשת תביעה נגד חברה בנושא דיני עבודה, כאשר השותפה החדשה במשרד הייתה בעבר היועצת המשפטית של אותה חברה.
• מתן ייעוץ משפטי כנגד עמדה שהעורך דין עצמו הציג בעבר עבור אותה חברה.

כיצד נכון לפעול? ✅

• בכל קליטת עורך דין חדש למשרד, חובה לבצע בדיקת ניגוד עניינים מול רשימת הלקוחות הפעילים של המשרד אל מול לקוחותיו הקודמים של המצטרף.

טיפ מעשי: המוניטין של המשרד תלוי באמון הלקוחות; הימנעות ממצבי "חציית הקווים" הכרחית למניעת קובלנות משמעתיות.

מקור: גיליון 78, החלטה 610/24;

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין המכהן בתפקיד נבחר במוסדות הלשכה (כגון חבר מועצה ארצית) רשאי לייצג לקוחות בהליכים משפטיים או משמעתיים כנגד הלשכה או מוסדותיה?

התשובה בקצרה: לא. מדובר בניגוד עניינים מוסדי וחריף; נבחר ציבור בלשכה חב חובת נאמנות למוסד שבו הוא מכהן, המונעת ממנו לתקוף אותו בשם לקוח פרטי.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה הבהירה כי ייצוג כזה יוצר קושי בלתי פתיר בין חובת הנאמנות ללקוח לבין חובת הנאמנות לציבור עורכי הדין אותם הוא מייצג כנבחר. מצב שבו נבחר ציבור מופיע כנגד המוסד בו הוא מכהן פוגע במראית פני הצדק, יוצר חשש להשפעה פסולה על הגורמים המקצועיים בלשכה, ומחליש את חוסנם של מוסדות האתיקה והשיפוט. האיסור חל על כל הליך משפטי, מנהלי או משמעתי שבו הלשכה היא צד.

מתי קיימת בעיה? ❌

• חבר ועד מחוזי המייצג עורך דין בשימוע לפני הגשת קובלנה על ידי ועדת האתיקה של אותו מחוז.
• נבחר ציבור המגיש עתירה מנהלית בשם לקוח כנגד החלטות המועצה הארצית.

כיצד נכון לפעול? ✅

• על עורך הדין לבחור בין כהונה ציבורית לבין ייצוג פרטי כנגד הקופה הציבורית של הלשכה.
• במקרה של ניגוד עניינים שנוצר במהלך הכהונה, יש להשתחרר מהייצוג או להתפטר מהתפקיד הציבורי.

טיפ מעשי: כהונה במוסדות הלשכה היא שליחות; שמירה על טוהר המידות בתפקיד זה חשובה יותר מכל תיק פרטי.

מקור: גיליון 71, החלטה את/49/21.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי לשמש במקביל גם כתובע המייצג (הלקוח) וגם כבא כוחה של הקבוצה במסגרת תובענה ייצוגית?

התשובה בקצרה: לא. מדובר בניגוד עניינים מובנה; האינטרס של התובע המייצג (להשיג גמול אישי) עלול להתנגש עם חובתו המקצועית של עורך הדין לדאוג לטובת כלל חברי הקבוצה באופן אובייקטיבי.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי מוסד התובענה הייצוגית מבוסס על כך שבא הכוח מייצג קבוצת אנשים שלא ייפו את כוחו אישית. כפל התפקידים יוצר קשיים אתיים חמורים: חשש לשידול לקוחות (ייזום התביעה לצורך קבלת שכר טרחה), וחשש כי עורך הדין יעדיף פשרה המיטיבה עמו אישית על פני מיקסום הפיצוי לקבוצה. בנוסף, חל איסור על עורך דין לממן את הוצאות המשפט עבור הלקוח (הקבוצה), דבר שקורה בפועל כאשר הוא עצמו התובע.

מתי קיימת בעיה? ❌

• הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שבה עורך הדין חתום גם כתובע הנפגע וגם כבא הכוח המייצג.
• ניהול מו"מ לפשרה שבו רכיב שכר הטרחה של עוה"ד והגמול לתובע המייצג (אותו אדם) הם המוקד המרכזי.

כיצד נכון לפעול? ✅

• על עורך הדין המעוניין להגיש תובענה ייצוגית לאתר תובע מייצג חיצוני שאינו קשור אליו מקצועית או אישית באופן המעלה חשש לניגוד עניינים.

טיפ מעשי: הפרדת התפקידים היא תנאי סף לאישור התביעה כייצוגית על ידי בית המשפט; אל תסכן את התיק בשל כפל תפקידים.

מקור: גיליון 70, החלטה מחוז תל-אביב/תביעה ייצוגית.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

1. איסור שימוש במידע כ"כלי נשק": חל איסור חמור על עורך הדין לעשות שימוש במידע אישי, רגיש או סודי שנודע לו אך ורק מתוקף מעמדו המשפחתי והאמון שניתן בו במהלך ניסיונות שלום הבית, כדי להשיג יתרון טקטי או להכפיש את הצד שכנגד בהליך המשפטי.
2. שיקול דעת עצמאי: על עורך הדין לוודא כי המעורבות הרגשית העמוקה הנובעת מהקשר המשפחתי אינה משבשת את יכולתו לפעול ביושרה, במקצועיות ובאובייקטיביות מול בית המשפט והצד שכנגד.
3. מניעות עקב עדות: במידה וקיים חשש ממשי שעורך הדין יידרש למסור עדות מהותית על דברים שנאמרו או סוכמו באותם ניסיונות פשרה מוקדמים, הוא יהיה מנוע מלייצג בתיק בהתאם לכלל 36.

• כאשר עורך הדין חושף בכתבי טענות פרטים אינטימיים על הצד שכנגד שהגיעו אליו ב"פורום משפחתי" סגור.
• כאשר המעורבות הרגשית מובילה לסגנון התבטאות פוגעני או בלתי חברי כלפי הצד שכנגד או בא כוחו.
• כאשר עורך הדין הופך בעצמו ל"עד" בתיק בשל מעורבותו הקודמת בסכסוך.

• לשמור על "מרחק מקצועי" הולם ולוודא שהייצוג נעשה בסטנדרטים של הגינות ומכובדות כפי שנעשה עבור כל לקוח זר.
• לבחון מראש האם המידע שנחשף אליו בעבר מעניק לו יתרון לא הוגן המפר את חובת ההגינות.
• להימנע מהעלאת טענות עובדתיות המבוססות על שיחות אישיות שנוהלו תחת מעטה של "אמון משפחתי".

השאלה: האם עורך דין רשאי לייצג חברה בענייניה המשפטיים, כאשר הוא מחזיק במניותיה אך אינו משמש כמנהל או כדירקטור בה? [200–201]

התשובה בקצרה: כן, ככלל. אין מניעה עקרונית שעורך דין המהווה בעל מניות בלבד ייצג את החברה, וזאת להבדיל ממצב שבו הוא נושא בתפקיד ניהולי של ממש.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי החזקת מניות בלבד אינה נחשבת ל"עיסוק אחר" המונע מתן שירות משפטי. הייצוג כפוף לכלל 14(א) לכללי האתיקה, המחייב את עורך הדין לוודא כי הוא אינו מעמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים, במיוחד במערכת היחסים מול בעלי מניות אחרים. ככל שהעורך דין פועל כבעל מניות בלבד ולא כגורם ניהולי ("אורגן") בחברה, חובת הנאמנות שלו לחברה כמייצג יכולה להתקיים לצד האינטרס שלו כמשקיע.

מתי קיימת בעיה? ❌

• כאשר עורך הדין משמש כנושא משרה (דירקטור/מנכ"ל), מה שיוצר חשש לערבוב בין שיקולים עסקיים לייעוץ משפטי עצמאי.
• כאשר קיים סכסוך פנימי בין בעלי המניות והייצוג של החברה על ידי אחד מהם מקנה לו יתרון לא הוגן.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לתת גילוי מלא לשאר בעלי המניות על כפל התפקידים.
• להימנע מייצוג במקרים בהם החלטות החברה משפיעות ישירות וספציפית על זכויותיו של עורך הדין כבעל מניות באופן שונה משאר השותפים.

טיפ מעשי: אם אתה שותף בחברה, הגדר מראש בכתב מול שאר בעלי המניות כי שירותיך המשפטיים ניתנים בכפוף לחובת הנאמנות המקצועית לטובת החברה כישות נפרדת.

מקור: גיליון 71, החלטת מחוז דרום (מבוססת על החלטות ארציות 42/13 ו-90/14).

השאלה: האם עורך דין המייצג את קבוצת הדיירים (או עורך הדין של היזם) רשאי לייצגם בתביעה לפינוי או לאכיפה כנגד דייר מאותו בניין המסרב לחתום על הסכם ההתחדשות העירונית?

התשובה בקצרה: לא. מדובר בניגוד עניינים מובנה; עורך הדין של הפרויקט מנוע מלייצג בתביעה נגד דייר סרבן, שכן בסוף ההליך אותו דייר צפוי להפוך ללקוחו.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי לאחר סיום ההליך המשפטי נגד הסרבן, הוא צפוי להצטרף לפרויקט ולהיות מיוצג על ידי עורך הדין של הדיירים (מכוח ייפוי הכוח הכללי שנחתם על ידי כולם). מצב בו עורך דין תובע אדם שיהפוך ללקוחו באותו עניין ממש יוצר ניגוד עניינים לפי כלל 15. הוועדה הדגישה כי הפיצול המלאכותי בין השלב שקדם לחתימה לבין השלב שאחריו אינו מאיין את המניעות. לפיכך, על הנציגות לשכור עורך דין חיצוני לצורך ניהול התביעה נגד הסרבן [251–252].

מתי קיימת בעיה? ❌

• הגשת תביעה בשם "הרוב" נגד ה"מיעוט" בטענה כי "טרם נוצרו יחסי עו"ד-לקוח" עם הסרבנים.
• שימוש במידע שנחשף במהלך ישיבות הדיירים לצורך ניהול התביעה נגד השכן המתנגד.

כיצד נכון לפעול? ✅

• להמליץ לדיירים לפנות לעורך דין עצמאי, שאינו קשור למשרד המייצג את הפרויקט או את היזם, לצורך ניהול ההליכים המשפטיים נגד המתנגדים.

טיפ מעשי: אל תסכן את תוקף ההסכמים של הפרויקט כולו בשל פגם אתי בניהול התביעה נגד הסרבן; הפרדת הייצוג מבטיחה הליך נקי וקשה יותר לתקיפה.

מקור: גיליון 73, החלטה עקרונית "התנהלות עורכי דין בפרויקט התחדשות עירונית".

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי לייצג לקוח כנגד אדם שקיים עמו בעבר פגישת ייעוץ קצרה וחד-פעמית באותו נושא, מבלי שנוצרו יחסי עו"ד-לקוח קבועים?

התשובה בקצרה: תלוי בתוכן השיחה. המבחן הוא האם במהלך הייעוץ נחשפו "סודות מקצועיים" או מידע מהותי שעלול לשמש כיום כנגד אותו אדם.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה הבחינה בין "לקוח" ל"דורש עצה". קביעה שאדם אינו לקוח קבוע אינה פוטרת את עורך הדין מחובת הנאמנות והסודיות לגבי המידע שנמסר בייעוץ. אם בשיחה (אפילו טלפונית וקצרה מ-20 דקות) נמסרו פרטים מהותיים וחסויים, עורך הדין מנוע מלייצג נגד דורש העצה באותו עניין. אולם, אם הייעוץ היה כללי, טכני או שניתן על בסיס עובדות פומביות בלבד מבלי שנמסר מידע פנימי, אין מניעות אוטומטית.

מתי קיימת בעיה? ❌

• קבלת תיק נגד אדם ששטח בפניך את אסטרטגיית ההגנה שלו בפגישה ראשונית "לצורך בדיקת התיק".
• שימוש בפרטים אישיים רגישים שנלמדו בשיחת ייעוץ לצורך הכפשת הצד שכנגד בהליך המשפטי.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לנהל "מאגר פניות" במשרד הכולל גם שמות של אנשים שהתייעצו ולא חתמו, לצורך בדיקת ניגוד עניינים עתידית.
• בתחילת פגישת ייעוץ, להבהיר לפונה כי כל עוד לא נחתם הסכם, הייעוץ אינו יוצר מניעות מלייצג צדדים אחרים, אלא אם ימסור מידע חסוי מהותי.

טיפ מעשי: אם אתה זוכר את גרסת הצד השני משיחת הייעוץ – אל תיקח את התיק. האמון שהציבור רוכש לעורכי דין מחייב הגנה גם על "דורשי עצה".

מקור: גיליון 62, החלטה את/40/16;

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין הממליץ ללקוחו על שירותיהם של בעלי מקצוע אחרים (כגון שמאים, מפקחי בנייה או חוקרים פרטיים) רשאי לקבל מאותם בעלי מקצוע עמלה או "דמי הפניה"?

התשובה בקצרה: לא. מדובר בניגוד עניינים חמור ופגיעה בחובת הנאמנות; עורך הדין חייב לפעול לטובת הלקוח בלבד וללא אינטרס זר בהמלצתו.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה הדגישה כי קבלת עמלה מבעל מקצוע יוצרת "עניין אישי" של עורך הדין בהמלצה. מצב זה עלול להוביל לכך שעורך הדין יעדיף להמליץ על מי שמשלם לו עמלה גבוהה יותר, במקום על מי שמעניק את השירות הטוב והמקצועי ביותר ללקוח. עורך הדין מחויב לאובייקטיביות מלאה, וכל טובת הנאה סמויה מבעל מקצוע אחר נחשבת לעבירה אתית. הלקוח זכאי לדעת כי ההמלצה שקיבל היא נקייה מכל אינטרס כלכלי של בא כוחו.

מתי קיימת בעיה? ❌

• התניית העברת עבודה לחוקר פרטי בתשלום אחוזים מהתיק למשרד עורכי הדין.
• קבלת "מתנות" או הנחות אישיות מספקים בתמורה להפניית לקוחות הפרויקט אליהם.

כיצד נכון לפעול? ✅

• להמליץ על בעלי מקצוע על בסיס מקצועי בלבד.
• לדרוש מבעל המקצוע לתת את ההנחה המובטחת ישירות ללקוח במקום לעורך הדין.

טיפ מעשי: שקיפות היא המפתח; אם היית מרגיש לא נוח לספר ללקוח על העמלה שקיבלת מהשמאי – סימן שמדובר בפעולה אסורה.

מקור:  גיליון 78, החלטה את/299/24

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורכי דין במשרד רשאים לייצג אח בתביעה כספית נגד אחיו, כאשר הסכם היורשים המקורי של המשפחה נערך בעבר על ידי עורך דין אחר באותו המשרד?

התשובה בקצרה: כן, בנסיבות מסוימות. הייצוג מותר אם עורכי הדין המייצגים כיום לא היו מעורבים כלל בעריכת ההסכם המקורי ולא נחשפו למידע חסוי של האח הנתבע.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה בחנה את שאלת ניגוד העניינים לפי כלל 14 וקבעה כי המפתח טמון במידת המעורבות האישית ובחשיפה למידע. במקרה שבו הגורם שערך את הסכם היורשים היה עורך דין שונה מעורכי הדין המבקשים לייצג כיום, ולא הוכחה מעורבות או זיקה של המייצגים הנוכחיים להליך המקורי, אין מניעה מהמשך הייצוג. עם זאת, על המשרד לוודא כי לא נעשה שימוש במידע פנימי שהתקבל מהאח הנתבע בעת עריכת ההסכם המקורי וכי קיימת הפרדה ממשית בתוך המשרד.

מתי קיימת בעיה? ❌

• כאשר עורך הדין המייצג כיום היה שותף לשיחות החסויות עם האח הנתבע בעת גיבוש הסכם היורשים המקורי.
• כאשר קיימת גישה חופשית לתרשומות חסויות של האח הנתבע בארכיון המשרד ללא "חומות סיניות" אפקטיביות.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לבצע בדיקה מחמירה של "בקרת חשיפה" למידע בתוך המשרד לפני קבלת התיק.
• להפריד פיזית ומחשבית את תיק העיזבון הישן מהטיפול בתביעה הנוכחית במידה ומחליטים לקבל את הייצוג.

טיפ מעשי: אם משרדכם טיפל בעיזבון המשפחתי, כל ייצוג עתידי של יורש אחד נגד אחר דורש "ניקוי כפיים" מוחלט מכל מידע שהתקבל מהצד שכנגד.

מקור: גיליון 78, החלטה ש/139/25.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין המייצג לקוחות בתביעה רשאי להמשיך בייצוגם כאשר הוא עצמו נתבע אישית על ידי הצד שכנגד בכובעו ככונס נכסים באותו התיק?

התשובה בקצרה: כן. אם קיימת זהות אינטרסים מלאה בין עורך הדין לבין לקוחותיו אל מול התביעה האישית, אין בעצם הגשת התביעה נגדו משום ניגוד עניינים המונע המשך ייצוג.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי כאשר אדם פועל כבעל תפקיד מטעם בית המשפט (כמו כונס נכסים), תפקידו שונה מזה של עורך דין המייצג לקוח, שכן הוא משמש כ"ידו הארוכה" של בית המשפט. במידה והצד שכנגד מגיש תביעה אישית נגד הכונס, יש לבחון האם התביעה יוצרת התנגשות בין טובת הכונס לטובת הלקוחות שהוא מייצג בתיק העיקרי. אם קיימת זהות אינטרסים והכונס פועל בנאמנות לקידום מטרות הלקוחות והכינוס גם יחד, אין מניעה שימשיך בתפקידו ובייצוג.

מתי קיימת בעיה? ❌

• כאשר הגנת עורך הדין על עצמו בתביעה האישית מחייבת העלאת טענות שעלולות לפגוע באינטרס של לקוחותיו בתיק העיקרי.
• כאשר עורך הדין הופך לעד מרכזי בנושא מהותי השנוי במחלוקת עקב התביעה האישית נגדו.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לבצע הערכה תקופתית של זהות האינטרסים בתיק; במידה ונוצר פער בין טובתך האישית כנתבע לטובת הלקוחות – עליך להשתחרר מהייצוג.

טיפ מעשי: תביעה אישית נגד כונס היא לעיתים טקטיקה של הצד שכנגד לייצר ניגוד עניינים מלאכותי; אל תמהר להתפטר אם האינטרסים שלך ושל לקוחותיך נותרו מאוחדים.

מקור: גיליון 76, החלטה 213/24.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין שייצג בעבר לקוח בהסדר פינוי של נכס מסוים, רשאי לייצג כיום לקוח אחר בתביעה נזיקית כנגד אותו לקוח לשעבר בנוגע לאותו נכס?

התשובה בקצרה: כן, אך בזהירות. הייצוג מותר אם המחלוקת החדשה אינה קשורה משפטית להסדר הקודם ("אותו עניין") ולא נעשה שימוש במידע חסוי ("זיקה ממשית").

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה הבהירה כי יש להבחין בין "אותו נכס" לבין "אותו עניין". במקרה שבו הטיפול הקודם היה נקודתי והסתיים (כמו הסדר פינוי מושכר), והתביעה הנוכחית עוסקת בנושא שונה לחלוטין שאינו נסמך על מסמכי הפשרה הקודמים, אין מניעות אוטומטית לפי כלל 16. עם זאת, המבחן המכריע הוא האם הגיע לידי עורך הדין בייצוג הראשון מידע (כמו חוסן כלכלי או פרטי נכסים) שיש לו "זיקה של ממש" לתביעה השנייה; אם קיים מידע כזה שיכול לשמש כ"כלי נשק", הייצוג אסור.

מתי קיימת בעיה? ❌

• שימוש בפרטים על מצבו הכלכלי של הלקוח לשעבר שנלמדו בעת עריכת הסדר הפינוי לצורך הטלת עיקולים בתביעה החדשה.
• ייצוג בתביעה המערערת על תקפותו של מסמך שעורך הדין עצמו ניסח עבור הלקוח לשעבר.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לבצע בחינה עצמית מחמירה: האם אוכל לנהל את התיק מבלי להשתמש בשמץ של מידע פנימי שקיבלתי מהלקוח לשעבר?.

טיפ מעשי: זיקה ממשית למידע אינה פגה עם הזמן; בדוק תמיד האם המידע הישן רלוונטי לטקטיקה המשפטית בתיק החדש כדי להימנע מחיכוך אתי.

מקור: גיליון 70, החלטה את/146/19.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין שטיפל בעבר בעניינים משותפים של בני זוג (כמו רכישת נכס או טיפול בעיזבון משפחתי), רשאי לייצג כיום רק את אחד מהם בהליך גירושין נגד משנהו?

התשובה בקצרה: לא. מדובר בניגוד עניינים מובהק; חובת הנאמנות והסודיות שחב עורך הדין לשני בני הזוג בעבר מונעת ממנו לשרת אינטרס של אחד נגד האחר באותו הקשר משפחתי.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי כאשר עורך דין מייצג בני זוג בעניין משותף, נוצרים יחסי אמון הדדיים ומידע שנמסר על ידי כל אחד מהם אינו חסוי כלפי משנהו באותו עניין, אך הוא חסוי כלפי צדדים שלישיים. עם זאת, בעת סכסוך גירושין, הייצוג של צד אחד נגד השני מהווה שימוש במידע ובאמון שנרכש בייצוג המשותף. לפיכך, עורך הדין מנוע מלייצג צד אחד נגד האחר ב"אותו עניין" או בעניין בעל זיקה ממשית למידע שהתקבל בעבר.

מתי קיימת בעיה? ❌

• שימוש במידע על נכסי הבעל שנלמד במהלך טיפול המשרד בעיזבון הוריו, כדי לתבוע עבור האישה חלק באותם נכסים בגירושין.
• ייצוג בתביעה לפירוק שיתוף בדירה שעורך הדין עצמו רשם בעבר עבור שני בני הזוג.

כיצד נכון לפעול? ✅

• במקרה של סכסוך בין בני זוג שהיו לקוחותיך, עליך להישאר ניטרלי ולהפנות את שניהם לקבלת ייצוג נפרד ועצמאי.

טיפ מעשי: היסטוריה מקצועית עם התא המשפחתי היא "נכס" של שני בני הזוג במידה שווה; אל תהפוך אותה לכלי נשק עבור אחד מהם.

מקור: גיליון 79, החלטה את/201/24.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאילתה: האם עורך דין המייצג את הדיירים בפרויקט התחדשות עירונית רשאי לכהן גם כחבר בנציגות הדיירים (ועד הפעולה)?

התשובה בקצרה: לא. מדובר בכפל תפקידים היוצר ניגוד עניינים חמור; עורך הדין חייב להפריד בין "כובע" המייצג ל"כובע" הנציג.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי נציגות הדיירים היא זו שאמורה לפקח על עורך הדין ולהנחות אותו. כאשר עורך הדין הוא גם חבר נציגות, הוא למעשה "מפקח על עצמו". ניגוד העניינים מחריף כאשר יש מחלוקות בתוך קבוצת הדיירים, ועורך הדין עלול להעדיף אינטרסים מסחריים כנציג על פני חובתו המקצועית. האיסור חל גם אם עורך הדין הוא בעצמו בעל דירה בבניין.

מתי קיימת בעיה? ❌

• השתתפות עורך הדין בישיבות קבלת החלטות של הנציגות בתור "בעל דעה" המכריע בסוגיות מסחריות.
• ייצוג דיירים בפרויקט שבו עורך הדין מקיים זיקה כלכלית למשרד אחר המייצג את הנציגות .

כיצד נכון לפעול? ✅

• עורך הדין המייצג יכול (ורצוי) להיות נוכח בישיבות הנציגות כיועץ משפטי, אך אסור לו להיות חלק מהרכב הנציגות הנבחר.
• אם עורך דין מעוניין להיות חבר נציגות פעיל, עליו להעביר את הייצוג המשפטי למשרד אחר שאין לו עמו זיקה.

טיפ מעשי: אל תערבב בין שליחות ציבורית כנציג לבין ייצוג מקצועי; כפל התפקידים יפגע באמון הדיירים בך במוקדם או במאוחר.

מקור: גיליון 79, החלטה את/298/25.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורכת דין רשאית לייצג את המתמחה שלה בהליך משפטי אישי, והאם יחסי המרות ביניהם מקימים חשש לניגוד עניינים?

התשובה בקצרה: כן. אין מניעה עקרונית לייצוג כזה, אך הוא מחייב הקפדה יתרה על התנהגות הולמת, שמירה על כבוד המקצוע ונאמנות מלאה למתמחה כלקוח.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה הכירה בכך שבמערכת יחסים בין מאמן למתמחה קיימים יחסי מרות מובנים. עם זאת, כאשר המאמן הופך גם לבא כוחו של המתמחה, עליו לוודא כי הוא פועל בנאמנות ובמסירות כלפי המתמחה ככל לקוח אחר. הוועדה הדגישה כי בנסיבות כאלו, על עורך הדין המייצג להפריד לחלוטין בין "כובע" המאמן לבין "כובע" המייצג, ולהבטיח שיחסי המרות לא יפגעו באיכות הייצוג או בשיקול הדעת המקצועי לטובת המיוצג.

מתי קיימת בעיה? ❌

• שימוש במידע שנחשף במהלך הייצוג ככלי להפעלת לחץ על המתמחה בעבודתו השוטפת במשרד.
• הזנחת הייצוג בטענה שמדובר ב"מחווה חברית" שאינה מחייבת את הסטנדרט המקצועי הרגיל.

כיצד נכון לפעול? ✅

• מומלץ לערוך הסכם ייצוג מסודר המגדיר את היקף הטיפול ואת חובות הנאמנות.
• לשמור על הפרדה מוחלטת בין המשימות המשרדיות של המתמחה לבין ניהול התיק המשפטי שלו.

טיפ מעשי: זכור שבאולם הדיונים המתמחה שלך הוא לקוח לכל דבר; שמירה על "מרחק מקצועי" תמנע טענות עתידיות לניצול מרות.

מקור: גיליון 68, החלטה את/101/19.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין שערך צוואה עבור מנוח, אשר קוימה ללא התנגדות, רשאי לייצג לאחר מכן את אחד היורשים נגד יורשים אחרים הנהנים מאותה צוואה במסגרת סכסוך הקשור לעיזבון?

התשובה בקצרה: הדבר תלוי בנסיבות המקרה. ככלל, הייצוג אסור אם עורך הדין מחזיק במידע רלוונטי המצדיק את זימונו כעד, אם המידע שבידיו נוגד את עמדת הלקוח, או אם הלקוח טוען נגד יישום הצוואה; בהיעדר מניעות אלו, הייצוג מותר .

מה קבעה ועדת האתיקה? ועדת האתיקה קבעה כי האפשרות לייצג בסכסוך ירושה לאחר עריכת הצוואה אינה אוטומטית ונבחנת לפי מבחנים אלו:

1. מבחן העדות (כלל 36): אם המעורבות בעריכת הצוואה הקנתה לעורך הדין פרטים הנוגעים לסכסוך הנוכחי, באופן המצדיק את זימונו לעדות על ידי הצד אותו הוא מבקש לייצג, חל איסור על הייצוג מכוח הכלל האוסר על עורך דין לייצג בעניין שבו הוא צפוי להעיד.
2. מבחן ניגוד העניינים (כלל 14): אם בידי עורך הדין מידע רגיש, ובמיוחד מידע שעלול לעמוד בסתירה לעמדת הלקוח הנוכחי, חל איסור ייצוג בשל החשש לפגיעה בחובת הנאמנות והמסירות.
3. סייג יישום הצוואה: הוועדה קבעה סייג חלוט לפיו אם היורש המיוצג טוען באופן כלשהו נגד יישום הצוואה או נגד אחד מסעיפיה (למשל בטענה לשינוי נסיבות המונע קיום סעיף), אסור לעורך הדין שערך את הצוואה לייצגו בהליך.
4. היתר בהיעדר זיקה: במקרים בהם אין בידי עורך הדין מידע רלוונטי לסכסוך המצריך את עדותו או מעורר חשש לניגוד עניינים, אין מניעה אתית לקבלת הייצוג.

מתי אסור? ❌

• כאשר הלקוח (היורש) מעלה טענות נגד תוקפו של סעיף בצוואה שנוסח על ידי עורך הדין.
• כאשר עורך הדין מחזיק במידע רלוונטי לסכסוך שנודע לו במהלך עריכת הצוואה, והוא צפוי להידרש כעד.
• כאשר המידע שבידי עורך הדין עלול להזיק לעמדת הלקוח אותו הוא מתבקש לייצג כעת .

מתי מותר? ✅

• כאשר הסכסוך בין היורשים הוא בעניין שאין לעורך הדין כל מידע רלוונטי לגביו ממעמד עריכת הצוואה.
• כאשר אין חשש ממשי כי עורך הדין יזומן כעד מרכזי בנוגע למחלוקת שפרצה.

טיפ מעשי: בעת פניית יורש לייצוג, בדקו ראשית אם עמדתו עולה בקנה אחד עם הוראות הצוואה שערכתם. אם הלקוח מבקש "לתקוף" את הצוואה או לפרש סעיף שנוסח על ידיכם באופן המנוגד לרצון המנוח כפי שהשתקף בעת העריכה, עליכם להימנע מהייצוג מיד כדי למנוע הפרת חובת נאמנות למנוח ולצוואתו .

מקור: גיליון 74 החלטה את/16/21.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן