יחסי עורך דין לקוח

השאלה: האם כל טעות מקצועית המקימה עילת תביעה בנזיקין (כמו רשלנות רגילה) מהווה באופן אוטומטי גם עבירת משמעת?

התשובה בקצרה: לא. רשלנות "גרידא" אינה עבירת אתיקה; רק רשלנות המשקפת הלך רוח של זלזול, אדישות או חוסר נאמנות תיחשב לעבירת משמעת.

מה קבעה ועדת האתיקה? במאמר יסודי שאומץ על ידי הוועדה, הובהר כי חוק לשכת עורכי הדין אינו מגדיר "רשלנות" כעבירה בפני עצמה. המקור הנורמטיבי להעמדה לדין הוא סעיף 54 לחוק, המחייב פעולה "בנאמנות ובמסירות". טעות אנוש בתום לב, גם אם היא עולה כדי רשלנות במישור האזרחי, אינה מעידה בהכרח על הפרת חובת הנאמנות. הדין המשמעתי יתערב רק כאשר המעשה זועק "חוסר אכפתיות" או "נטילת סיכונים בלתי סבירים" על חשבון הלקוח.

מתי קיימת בעיה? ❌

• הזנחת תיק המעידה על הלך רוח של זלזול מופגן בצרכי הלקוח.
• ביצוע טעויות משפטיות בסיסיות הנובעות מחוסר הכנה מינימלי או אדישות לתוצאה.

כיצד נכון לפעול? ✅

• להקדיש את מיטב המאמצים והזמן להכנת התיק, גם אם התוצאה הסופית שגויה.
• במקרה של טעות – לפעול בשקיפות מול הלקוח לתיקון הנזק בטרם יתגבש לכדי עבירת משמעת.

טיפ מעשי: זכור שבית הדין המשמעתי אינו "ערכאת פיצויים"; מטרתו להגן על כבוד המקצוע ולא לשפות את הלקוח על טעויות טכניות.

מקור: גיליון 77 (מאמר ד"ר וינרוט)

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם שיחת טלפון ראשונית שבה נמסר מידע רגיש מספיקה כדי ליצור יחסי עורך דין-לקוח המונעים ייצוג נגד אותו פונה בעתיד?

התשובה בקצרה: כן. המבחן ליצירת היחסים הוא מהותי ולא טכני; מסירת מידע רגיש בייעוץ, גם בטלפון, יוצרת מניעות.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה דנה במקרה שבו אישה פנתה לעורכת דין בשיחה טלפונית, מסרה פרטים רגישים על חיי הנישואין וביקשה ייעוץ ראשוני. לימים, אותה עורכת דין ייצגה את הבעל נגד האישה. הוועדה קבעה כי יחסי עורך דין-לקוח עשויים להיווצר גם ללא חתימה על ייפוי כוח וללא תשלום שכר טרחה, אם נוצרו יחסי אמון ונמסר מידע לצורך קבלת שירות מקצועי. ישנם מספר פרמטרים העשויים לסייע בבחינת האמור, כמות ומהות המידע שהועבר במהלך השיחה, קבלת חוות דעת מפורטת מעורכת הדין, האם הייתה הבשלה לכדי צעד נוסף כגון ניסוח מכתב התראה, תשלום שכר טרחה ועוד, עורך הדין מנוע מלקבל ייצוג נגדו באותו עניין. המניעות חלה גם אם עבר זמן רב מהשיחה (במקרה הנדון – 8 חודשים).

מתי קיימת בעיה? ❌

• קבלת ייצוג נגד פלוני לאחר שערכת עמו שיחת עומק טלפונית שבה הוא חשף את אסטרטגיית ההגנה שלו.
• שימוש במידע שנמסר בשיחת "גשוש" טלפונית לצורך תקיפת הפונה בהליך עתידי.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לפתוח כל שיחה טלפון עם פונה לא מוכר באזהרה: "טרם נוצרו יחסי ייצוג, אנא אל תמסור פרטים חסויים בשלב זה".
• לנהל "רישום פניות" במערכת המשרדית הכולל שמות של כל מי שפנה לייעוץ טלפוני, כדי לבצע בדיקת ניגוד עניינים בטרם נטילת תיק חדש.

טיפ מעשי: אם פונה בטלפון מתחיל לספר עובדות רגישות, עצור אותו ובקש לקבוע פגישה מסודרת; כך תגן על עצמך ממניעות בטעות.

מקור: גיליון 77, החלטה את/107/24.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם מותר לעורך דין להגיע לבית חולים מיד לאחר תאונה ולהחתים פצוע על הסכם שכר טרחה וייפוי כוח?

התשובה בקצרה: לא. החתמת לקוח המצוי במצוקה פיזית ונפשית, כשהוא חבול ולא צלול, מהווה עבירה אתית חמורה.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה דנה בתלונה נגד עורך דין שהגיע לבית חולים והחתים נפגע תאונה על הסכם שכר טרחה "מוגזם" וייפוי כוח, שעות ספורות לאחר האירוע. נקבע כי התנהלות זו סותרת את חובת ההגינות והנאמנות ללקוח. עורך דין מחויב לוודא כי הלקוח מתקשר עמו מתוך רצון חופשי והבנה מלאה של תנאי הייצוג.

מתי קיימת בעיה? ❌

• עורך דין שמתייצב בחדר המיון או במחלקה האורתופדית עם טפסים מוכנים עבור פצועים טריים.
• הכללת סעיפי "פיצוי מוסכם" דרקוניים בהסכם שכר טרחה שנחתם בנסיבות של מצוקה רפואית.

כיצד נכון לפעול? ✅

• במקרה של פנייה דחופה מבית חולים, יש להסתפק במתן סיוע ראשוני בלבד מבלי לחייב את הלקוח בהסכמים ארוכי טווח.
• להנחות את משפחת הנפגע להגיע למשרד עורך הדין לאחר השחרור כדי להסדיר את הייצוג בנחת.
• לוודא שהלקוח הבין את גובה שכר הטרחה המותר בחוק (למשל בפלת"ד) ותיעד זאת.

טיפ מעשי: אם הלקוח מתעקש לחתום בבית חולים, צלם או תעד את השיחה שבה אתה מסביר לו את זכויותיו ומוודא שהוא צלול לחלוטין.

מקור: גיליון 68, החלטה את/258/18.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי לסרב להעביר את התיק ללקוח שפיטר אותו, כל עוד הלקוח לא חתם על ויתור טענות או לא שילם את יתרת שכר הטרחה?

התשובה בקצרה: לא. זכות הלקוח לקבלת עותק מהתיק שלו היא כמעט מוחלטת; אין להתנות מסירה בחתימה על ויתור טענות.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי עורך הדין מחזיק בתיק ב"נאמנות" עבור הלקוח. עם הפסקת הייצוג, חלה חובה להעביר ללקוח (או לבא כוחו החדש) את כל המסמכים שהלקוח מסר או שהוכנו עבורו, כדי לא לפגוע בהמשך הטיפול המשפטי. התניית מסירת התיק בחתימה של הלקוח על מסמך שבו הוא מוותר על טענות רשלנות או תביעות עתידיות נגד עורך הדין היא עבירה אתית של התנהגות שאינה הולמת. לגבי חוב כספי, עורך הדין רשאי להפעיל את "זכות העכבון" לפי סעיף 88 לחוק, אך ורק אם הגיש תביעת שכר טרחה בתוך 3 חודשים, וגם אז עליו למסור מסמכים חיוניים שעיכובם יגרום נזק בלתי הפיך ללקוח.

מתי קיימת בעיה? ❌

• אמירה ללקוח: "תקבל את המסמכים שלך רק אחרי שתחתום לי שאין לך תביעות נגדי".
• עיכוב של חוות דעת רפואית מקורית או צוואה מקורית בשל ויכוח על שכר טרחה.

כיצד נכון לפעול? ✅

• למסור את התיק מיד עם דרישת הלקוח, תוך החתמתו על "פרוטוקול מסירה" טכני בלבד (רשימת מסמכים).
• לשמור עותק סרוק או מצולם של התיק לצורכי הגנה עצמית עתידית.
• לנהל את המחלוקת הכספית בהליך משפטי נפרד מבלי להחזיק את מסמכי הלקוח כ"בני ערובה".

טיפ מעשי: מסירת התיק בצורה מכובדת ומהירה מונעת תלונות אתיקה ומשדרת ביטחון מקצועי; עיכוב תיק רק מגביר את המוטיבציה של הלקוח לתבוע.

מקור: גיליון 71 עמ' 27.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי להפסיק ייצוג של לקוחה במהלך משא ומתן או הליכי תביעה, לאחר שהגיע למסקנה מקצועית כי אין בסיס לתביעה, והאם קיים חשש אתי כאשר הלקוחה חושדת כי המניע הוא רצון לייצג את הצד שכנגד בעתיד?

התשובה בקצרה: כן. עורך דין המגיע למסקנה כי לתביעה אין בסיס רשאי להפסיק את הייצוג, ובכך הוא פועל לטובת הלקוח כדי שלא לגרור אותו להליכי סרק. ככל שעורך הדין משיב את החומר ללקוח ואינו גובה שכר טרחה, אין בהתנהלותו משום עבירה אתית.

מה קבעה ועדת האתיקה? ועדת האתיקה דנה בתלונה של לקוחה נגד עורך דין שייצג אותה מול מעבידה לשעבר. לאחר ששלח מכתבים ונפגש עם הנהלת החברה, החליט עורך הדין שאין בסיס לתביעה וסירב להמשיך בייצוג:

1. מניעת הליכי סרק: נקבע כי עורך דין הפועל לפי מסקנתו המקצועית כי אין עילה לתביעה, מגן למעשה על הלקוח מפני גרירה להליכים משפטיים מיותרים וחסרי סיכוי.
2. חובת הגינות בהפסקת הטיפול: במקרה הנדון, עורך הדין לא גבה שכר טרחה מהמתלוננת למרות העבודה הרבה שביצע (כולל הכנת טיוטת כתב תביעה) והשיב לה את כל החומר הרלבנטי, דבר המעיד על היעדר פגם אתי.
3. חשש לניגוד עניינים עתידי: הוועדה לא מצאה בסיס לטענת הלקוחה כי הפסקת הייצוג נבעה מרצון "לשמור אופציה" לייצג את החברה בעתיד, וגנזה את התלונה בהיעדר עבירה.

מתי קיימת בעיה? ❌

• המשך ייצוג לקוח בתביעה שעורך הדין מודע לכך שאין לה כל בסיס עובדתי או משפטי.
• הפסקת ייצוג באופן שרירותי מבלי להשיב ללקוח את מסמכיו או את חומר הראיות בתיק.

כיצד נכון לפעול? ✅

• בחינה מעמיקה: לקיים בירור עובדתי ומשפטי מול הצד שכנגד לפני נקיטת הליכים משפטיים מחייבים.
• שקיפות: להסביר ללקוח בגלוי ובצורה מכובדת את המסקנה המקצועית לפיה אין עילה לתביעה.
• השבת החומר: לוודא כי עם הפסקת הייצוג, הלקוח מקבל את כל המסמכים שנמסרו או הוכנו עבורו, כדי לאפשר לו לפנות לייעוץ אחר במידת הצורך.

טיפ מעשי: אם החלטת לסגור תיק בגלל חוסר עילה, הדרך הטובה ביותר למנוע קובלנה היא השבת התיק המלא לידי הלקוח ואי-גביית שכר טרחה על עבודת ההכנה; ויתור על השכר במקרה כזה הוא "תעודת ביטוח" המעידה כי פעלת מתוך שיקול דעת מקצועי נקי.

מקור: גיליון 68, החלטה את/119/19.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין שערך צוואה עבור מנוח, אשר קוימה ללא התנגדות, רשאי לייצג לאחר מכן את אחד היורשים נגד יורשים אחרים הנהנים מאותה צוואה במסגרת סכסוך הקשור לעיזבון?

התשובה בקצרה: הדבר תלוי בנסיבות המקרה. ככלל, הייצוג אסור אם עורך הדין מחזיק במידע רלוונטי המצדיק את זימונו כעד, אם המידע שבידיו נוגד את עמדת הלקוח, או אם הלקוח טוען נגד יישום הצוואה; בהיעדר מניעות אלו, הייצוג מותר .

מה קבעה ועדת האתיקה? ועדת האתיקה קבעה כי האפשרות לייצג בסכסוך ירושה לאחר עריכת הצוואה אינה אוטומטית ונבחנת לפי מבחנים אלו:

1. מבחן העדות (כלל 36): אם המעורבות בעריכת הצוואה הקנתה לעורך הדין פרטים הנוגעים לסכסוך הנוכחי, באופן המצדיק את זימונו לעדות על ידי הצד אותו הוא מבקש לייצג, חל איסור על הייצוג מכוח הכלל האוסר על עורך דין לייצג בעניין שבו הוא צפוי להעיד.
2. מבחן ניגוד העניינים (כלל 14): אם בידי עורך הדין מידע רגיש, ובמיוחד מידע שעלול לעמוד בסתירה לעמדת הלקוח הנוכחי, חל איסור ייצוג בשל החשש לפגיעה בחובת הנאמנות והמסירות.
3. סייג יישום הצוואה: הוועדה קבעה סייג חלוט לפיו אם היורש המיוצג טוען באופן כלשהו נגד יישום הצוואה או נגד אחד מסעיפיה (למשל בטענה לשינוי נסיבות המונע קיום סעיף), אסור לעורך הדין שערך את הצוואה לייצגו בהליך.
4. היתר בהיעדר זיקה: במקרים בהם אין בידי עורך הדין מידע רלוונטי לסכסוך המצריך את עדותו או מעורר חשש לניגוד עניינים, אין מניעה אתית לקבלת הייצוג.

מתי אסור? ❌

• כאשר הלקוח (היורש) מעלה טענות נגד תוקפו של סעיף בצוואה שנוסח על ידי עורך הדין.
• כאשר עורך הדין מחזיק במידע רלוונטי לסכסוך שנודע לו במהלך עריכת הצוואה, והוא צפוי להידרש כעד.
• כאשר המידע שבידי עורך הדין עלול להזיק לעמדת הלקוח אותו הוא מתבקש לייצג כעת .

מתי מותר? ✅

• כאשר הסכסוך בין היורשים הוא בעניין שאין לעורך הדין כל מידע רלוונטי לגביו ממעמד עריכת הצוואה.
• כאשר אין חשש ממשי כי עורך הדין יזומן כעד מרכזי בנוגע למחלוקת שפרצה.

טיפ מעשי: בעת פניית יורש לייצוג, בדקו ראשית אם עמדתו עולה בקנה אחד עם הוראות הצוואה שערכתם. אם הלקוח מבקש "לתקוף" את הצוואה או לפרש סעיף שנוסח על ידיכם באופן המנוגד לרצון המנוח כפי שהשתקף בעת העריכה, עליכם להימנע מהייצוג מיד כדי למנוע הפרת חובת נאמנות למנוח ולצוואתו .

מקור: גיליון 74 החלטה את/16/21.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי להכניס סעיף להסכם שכר הטרחה לפיו הלקוח נותן "הסכמה מראש" לכך שכל שיחותיהם יוקלטו?

התשובה בקצרה: לא. חתימה גורפת על הסכמה כזו פוגעת באמון העומד בבסיס היחסים ומהווה עקיפה לא ראויה של כלל 22.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה דנה בשאילתה של עורך דין שביקש להוסיף הוראת ויתור מודגשת בהסכם שכר הטרחה שתאפשר לו להקליט את הלקוח בכל עת. הוועדה קבעה כי כלל 22 נועד להגן על התקשורת החופשית ועל האמון המוחלט שבין הלקוח לעורך דינו. דרישה מהלקוח לחתום על הסכמה גורפת להקלטה כבר במעמד חתימת ההסכם (כאשר הוא לעיתים מצוי במצוקה או זקוק לשירות) יוצרת אווירה של חשדנות ומנוגדת לערך האתי המוגן. הוועדה הבהירה כי הסכמה להקלטה צריכה להינתן באופן ספציפי ומושכל לכל שיחה רלוונטית, ולא כוויתור כללי מראש המוטמע בתוך מסמכי ההתקשרות הכספית.

מתי קיימת בעיה? ❌

• הכללת סעיף ב"אותיות קטנות" (או אפילו גדולות) בהסכם שכר הטרחה לפיו הלקוח "מוותר על פרטיותו" ומאשר הקלטות סמויות.
• שימוש בסעיף כזה כדי להקליט לקוח ללא ידיעתו בזמן אמת, תחת הטענה כי הוא "חתם על הסכמה מראש".

כיצד נכון לפעול? ✅

• בכל מקרה בו נדרשת הקלטה לצרכי תיעוד, יש להודיע ללקוח בתחילת השיחה הספציפית: "ברשותך, אני מקליט את השיחה הזו לצרכי הפרוטוקול של התיק".
• לבסס את היחסים עם הלקוח על שקיפות ולא על איסוף "ראיות" נגדו למקרה של סכסוך עתידי.

טיפ מעשי: הקלטת לקוח צריכה להיות החריג ולא הכלל; אם אתה מרגיש צורך להקליט כל שיחה עם הלקוח שלך, ייתכן שיחסי האמון ביניכם ממילא לא מאפשרים ייצוג ראוי.

מקור: גיליון 79, החלטה את/302/25.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי לייצג לקוח חדש בתביעה נגד לקוח לשעבר, והאם קיים הבדל אם מדובר בלקוח שקיבל שירות חד-פעמי לעומת לקוח "ריטיינר"?

התשובה בקצרה: ככלל כן, ובלבד שאין זיקה בין הנושאים; אולם נגד "לקוח קבוע" המניעות היא רחבה וכמעט מוחלטת.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה חידדה את האבחנה בין לקוח מזדמן ללקוח קבוע לעניין כלל 14(ג). לגבי לקוח מזדמן שטיפולו הסתיים, המניעות חלה רק אם מדובר ב"אותו עניין" או בעניין שיש לו "זיקה של ממש" למידע שהתקבל (כלל 16). לעומת זאת, "לקוח קבוע" (מי שרואה במשרד את כתובתו המשפטית הקבועה או מצוי בהסכם ריטיינר) נהנה ממעמד של "נאמנות מוסדית". הוועדה קבעה כי עורך דין מנוע מלייצג נגד לקוח קבוע שלו גם בעניינים שונים לחלוטין וגם אם מדובר במחלקה אחרת במשרד, שכן הדבר פוגע באמון הבסיסי ויוצר חשש להעדפת אינטרסים.

מתי קיימת בעיה? ❌

• קבלת תביעה נגד חברה שאתה משמש לה כיועץ חיצוני קבוע, גם אם התביעה היא בנושא שמעולם לא טיפלת בו עבורה.
• ייצוג נגד לקוח מזדמן בעניין הקשור בעקיפין למידע עסקי או אישי שנחשפת אליו בטיפול הקודם.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לבדוק ברשימת הלקוחות המשרדית האם הצד שכנגד מוגדר כ"לקוח קבוע" או כמי שקיבל שירות בשנה האחרונה.
• במקרה של לקוח מזדמן, לבצע בחינה של "זיקת המידע" – האם המידע מהייצוג הקודם יכול לשמש כ"כלי נשק" נגדו כיום.
• לקבל הסכמה בכתב ומראש מהלקוח הקבוע אם בכל זאת מבקשים לייצג נגדו בעניין מרוחק וטכני (בכפוף לכלל 14(ד)).

טיפ מעשי: "לקוח קבוע" אינו רק הגדרה חוזית; אם הלקוח מרים אליך טלפון להתייעץ פעם בחודש, הוא כנראה רואה בך את עורך דינו הקבוע, ובית הדין יחמיר עמך בהתאם.

מקור: גיליון 72 (את/94/21), גיליון 75 (את/190/21).

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם חובת הנאמנות ללקוח מחייבת עורך דין למלא אחר הוראות הלקוח גם כאשר אלו נראות לו חסרות בסיס משפטי, שקריות או עומדות בניגוד לדין?

התשובה בקצרה: לא. עורך הדין הוא קודם כל "קצין בית המשפט"  וחובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט גוברת על הוראת לקוח לפעול בניגוד לדין או להגינות.

מה קבעה ועדת האתיקה? ועדת האתיקה הבהירה כי חובת הנאמנות והמסירות ללקוח אינה מצדיקה פעולות פסולות או "עצימת עיניים" אל מול אי-חוקיות:

1. עורך הדין אינו "שלוח עיוור": עורך הדין אינו חייב להסכים לכל פעולה שהלקוח מבקש. עליו להפעיל שיקול דעת עצמאי ולסרב לנקוט בצעדים המהווים שימוש לרעה בהליכי משפט או הטעיה.
2. סירוב להגשת בקשות סרק: כאשר לקוח עומד על הגשת בקשה שלדעת עורך הדין היא נעדרת בסיס משפטי או עומדת בניגוד לדין, חובתו של עורך הדין היא לסרב להגישה כדי לשמור על כבוד בית המשפט והגינות ההליך.
3. חובת הבהרה והתפטרות: במקרה של דרישה פסולה, על עורך הדין להבהיר ללקוח את המגבלות המשפטיות. אם הלקוח עומד על דעתו, על עורך הדין לשקול את הפסקת הייצוג בהתאם לכלל 13 לכללי האתיקה.
4. איסור מצג שווא ושינוי מסמכים: עורך דין אינו רשאי להעביר לרשויות מסמכים הכוללים שינויים מהמקור שעליו חתם הלקוח, או להציג מצג שווא כוזב, שכן הדבר מהווה הפרה של חובת ההגינות (כלל 2) ואיסור העלאת טענה שקרית (כלל 34).
5. שמירה על סגנון ראוי: נאמנות ללקוח אינה מתירה שימוש בלשון בוטה, משתלחת או מבזה כלפי בית המשפט או הצד שכנגד. התבטאויות כאלו עשויות לגבש עבירת משמעת של פגיעה בכבוד המקצוע.

מתי קיימת בעיה? ❌

• הגשת כתב תביעה או בקשה הכוללים עובדות שאתה יודע שהן שקריות רק כי "כך הלקוח ביקש" [100–101].
• ביצוע שינויים במסמך חתום (כגון פרוטוקול דיירים) בטרם הגשתו לרשויות המוסמכות.
• הכפשת שופטים או מערכת המשפט בכתבי טענות בטענה שזוהי "גרסת הלקוח" או "טובתו" [169–170].

כיצד נכון לפעול? ✅

• הצבת גבולות: להבהיר ללקוח בכתב ובעל פה את הגבולות האתיים והחוקיים של הייצוג ואת מעמדך כקצין בית משפט.
• בדיקת עובדות: לבצע בקרה מקצועית על המסמכים המוגשים לבית המשפט; חתימתך עליהם היא אישור אישי שלך לתוכנם.
• שחרור מייצוג: במקרה שהלקוח עומד על דרישה שאינה חוקית או פוגעת ביושרך המקצועי, עליך לפעול להפסקת הייצוג כדי להימנע מביצוע עבירה אתית בעצמך.

טיפ מעשי: זכור כי האחריות האתית על כתבי בית דין מוטלת על עורך הדין החתום עליהם, ולא על הלקוח שנתן את ההוראה. אם הלקוח מבקש ממך "לעגל פינות" או לשקר – הוא חושף אותך לסכנה של איבוד הרישיון.

מקור: גיליון 79, החלטה 815/25.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין המייצג חברה באופן שוטף רשאי לייצג גם את בעלי מניות הרוב בתביעה שהגיש נגדם בעל מניות המיעוט בטענה לקיפוח?

התשובה בקצרה: לא. בסכסוך פנימי בין בעלי מניות, על עורך הדין של החברה לשמור על נייטרליות ולא להתייצב לצד אחד מהם נגד האחר.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה קבעה כי חובת הנאמנות של עורך הדין היא לחברה כאישיות משפטית נפרדת, ולא לבעלי המניות שלה באופן אישי. כאשר פורץ סכסוך בין בעלי המניות (למשל תביעה על "עושק המיעוט"), האינטרס של החברה עשוי להיות שונה מהאינטרס של בעלי מניות הרוב. ייצוג של צד אחד נגד האחר במצב כזה מעמיד את עורך הדין בניגוד עניינים מובנה, שכן הוא עושה שימוש במשאבי החברה ובמידע שקיבל מכלל השותפים כדי לסייע לאחד מהם. הוועדה הדגישה כי גם אם בעל מניות הרוב הוא "המנכ"ל" שנותן לעורך הדין הוראות ביומיום, הנאמנות המקצועית נותרת כלפי הקולקטיב של בעלי המניות.

מתי קיימת בעיה? ❌

• הגשת כתב הגנה מטעם החברה ומטעם בעלי מניות הרוב יחד, כאשר נטענות טענות אישיות נגד הדירקטורים.
• שימוש בכספי החברה המוחזקים בנאמנות לצורך מימון ההגנה המשפטית של בעל השליטה בסכסוך מול שותפיו.

כיצד נכון לפעול? ✅

• על עורך הדין של החברה להמשיך בייצוג העניינים השוטפים של החברה בלבד (חוזים, עבודה וכו') ולהימנע ממעורבות בסכסוך בעלי המניות.
• להנחות את בעלי מניות הרוב לשכור עורכי דין פרטיים לייצוג האינטרסים האישיים שלהם בתיק הקיפוח.
• במקרה שהסכסוך משתק את פעילות החברה, על עורך הדין לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

טיפ מעשי: זכור כי החלפת לקוח ("פיטורי" בעל מניות המיעוט) אינה מרפאה את ניגוד העניינים המהותי אם המידע שבידיך הגיע מהתקופה שבה כולם היו "לקוחותיך" .

מקור: גיליון 71 (ע"פ גיליון 40 את/ 124/08)

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי לערוך ולאמת ייפוי כוח מתמשך עבור קרוב משפחה או לקוח, כאשר בן משפחתו של עורך הדין הוא המיופה כוח או הנהנה?

התשובה בקצרה: לא. קיומו של "עניין אישי" (כולל עניין של קרוב משפחה) פוסל את עורך הדין מאימות המסמך ומעריכתו.

מה קבעה ועדת האתיקה? סעיף 32יד(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אוסר על עורך דין המאמת ייפוי כוח מתמשך להיות בעל "עניין אישי" בתוצאה. הוועדה פירשה מונח זה בהרחבה: עניין אישי כולל מצב שבו עורך הדין, בן זוגו, הוריו או ילדיו הם הממונים בייפוי הכוח או הנהנים בצוואה נלווית. הרציונל הוא הצורך להבטיח כי הממנה (הלקוח) פועל מתוך רצון חופשי וללא השפעה בלתי הוגנת מצד מי שמקורב לעורך הדין. עורך הדין אמור לשמש כ"שומר סף" של כשירות הממנה, ותפקיד זה לא יכול להתבצע כאשר לעורך הדין יש זיקה משפחתית או כלכלית לזהות הממונה.

מתי קיימת בעיה? ❌

• עורכת דין המאמתת ייפוי כוח מתמשך של חמותה, כאשר בעלה של עורכת הדין מונה כמיופה כוח רכושי.
• עורך דין שכיר המאמת ייפוי כוח עבור הורי השותף הממונה עליו במשרד, כאשר השותף הוא המיופה כוח.

כיצד נכון לפעול? ✅

• במקרה של קרוב משפחה (דרגה ראשונה) המבקש לערוך ייפוי כוח מתמשך, יש להפנותו לעורך דין חיצוני שאין לו זיקה משפחתית למוטבים.
• לוודא בטרם עריכת המסמך כי אין לעורך הדין שום "טובת הנאה" עקיפה מהוראות ייפוי הכוח.
• כאשר הקשר הוא רחוק (למשל דוד של בן זוג), יש לבחון את מידת האינטנסיביות של הקשר ולקבל החלטה זהירה, ומומלץ לפנות לקבלת חוות דעת מקדימה.

טיפ מעשי: גם אם החוק היבש אינו אוסר קשר משפחתי רחוק, מראית פני הצדק והאתיקה מחייבות הימנעות מכל מצב של "חשש" לניגוד עניינים במסמכי כשירות רגישים אלו.

מקור: גיליון 71 את/23/20,

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן