משפט מעודכן
נושאי אתיקה מרכזיים

יחסי עורך דין לקוח

עקרונות האמון, הנאמנות והחובות המקצועיות במערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוח.

יחסי עורך דין–לקוח הם הבסיס למתן שירות משפטי מקצועי ואיכותי, ומושתתים על אמון, נאמנות, יושר, מסירות ושקיפות. מערכת יחסים זו מטילה על עורך הדין חובות מקצועיות ואתיות לאורך כל שלבי הייצוג – החל מקבלת הלקוח, דרך ניהול ההליך המשפטי ועד לסיום הטיפול בעניינו.

המסגרת הנורמטיבית מעוגנת בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, ובכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, המסדירים את זכויותיו וחובותיו של עורך הדין כלפי לקוחותיו.

קטגוריה זו מרכזת את החלטות ועדות האתיקה, פסקי הדין והמאמרים העוסקים ביחסי עורך דין–לקוח, ובהם חובת הנאמנות, חובת הגילוי, מסירת מידע ללקוח, סיום ייצוג, שמירה על כבוד הלקוח, ניהול התקשורת עמו וחובותיו המקצועיות של עורך הדין במהלך הייצוג.

מאמרים מומלצים בנושא

שאלות ותשובות

לחצו על שאלה לקריאת התשובה

רשלנות הופכת לעבירה משמעתית כאשר היא "חמורה", "בוטה", או מעידה על זלזול עמוק בחובת הנאמנות ובכבוד המקצוע.
בעוד שטעות מקצועית או רשלנות רגילה נדונות במישור הנזיקי (פיצויים), הדין המשמעתי נועד להגן על תדמית המקצוע וציבור הלקוחות.
קובלנה תוגש במקרים של הזנחה מתמשכת, אי-הגשת כתבי טענות שהובילה למחיקת תביעה, התעלמות מהחלטות בית משפט, חוסר מיומנות בסיסי, או זלזול ו"חוסר אכפתיות" מצד עורך הדין.

כן, המבחן ליצירת יחסי עורך דין-לקוח הוא מהותי ולא טכני.
היחסים עשויים להיווצר גם ללא חתימה על ייפוי כוח וללא תשלום שכר טרחה, אם נוצרו יחסי אמון ונמסר מידע רגיש לצורך קבלת שירות מקצועי.
המניעות מלקבל ייצוג נגד אותו פונה באותו עניין חלה אם הועבר מידע רגיש, וזאת אף אם עבר זמן רב מאז השיחה.

לא, החתמת לקוח המצוי במצוקה פיזית ונפשית, כשהוא חבול ולא צלול, מהווה עבירה אתית חמורה.
התנהלות זו סותרת את חובת ההגינות והנאמנות ללקוח, שכן עורך דין מחויב לוודא שההתקשרות נעשית מתוך רצון חופשי והבנה מלאה של התנאים.
במקרה של פנייה דחופה מבית חולים, יש להסתפק במתן סיוע ראשוני בלבד מבלי לכבול את הלקוח בהסכמים ארוכי טווח.

לא, זכות הלקוח לקבלת עותק מהתיק שלו היא כמעט מוחלטת, ואסור להתנותה בחתימה על כתב ויתור.
עורך הדין מחזיק בתיק ב"נאמנות" עבור הלקוח ועליו להעביר את המסמכים כדי לא לפגוע בהמשך הטיפול המשפטי.
התניית המסירה בחתימה על ויתור טענות רשלנות מהווה עבירה אתית.
לגבי חוב כספי, מותר להפעיל את זכות העכבון לפי חוק רק אם הוגשה תביעת שכר טרחה תוך 3 חודשים, וגם אז חובה למסור מסמכים חיוניים שעיכובם יגרום נזק בלתי הפיך.

כן, עורך דין המגיע למסקנה כי אין עילה לתביעה רשאי להפסיק את הייצוג, ובכך הוא פועל לטובת הלקוח כדי שלא לגרור אותו להליכי סרק.
ככל שעורך הדין משיב את כל החומר ללקוח ולא גובה שכר טרחה על עבודת ההכנה, אין בהתנהלותו משום עבירה אתית

לא, חובת הנאמנות והסודיות כלפי שני הלקוחות היא "דו-ראשית" ומונעת ייצוג של צד אחד נגד משנהו באותו עניין או בעניין הקשור אליו.
המידע שנמסר במהלך הייצוג המשותף הופך לנכס של שני הצדדים, ושימוש בו לטובת צד אחד נגד השני מהווה הפרה חמורה של האמון המקצועי.
על עורך הדין להודיע לשניהם כי הוא מנוע מלייצגם ולהפנותם לייצוג נפרד וניטרלי.

הדבר תלוי בנסיבות.
הייצוג אסור אם עורך הדין צפוי להידרש כעד בסכסוך (כלל 36), אם בידיו מידע רגיש הנוגד את עמדת הלקוח, או אם היורש המיוצג טוען נגד יישום הצוואה או סעיף בה.
הייצוג מותר כאשר אין בידי עורך הדין מידע רלוונטי לסכסוך המצריך את עדותו ולא מתעורר חשש לניגוד עניינים.

לא, חובת הנאמנות ללקוח קבוע מונעת נקיטת עמדה נגדו גם בעניין שונה לחלוטין, אלא בהסכמה מפורשת ובכתב.
לפי כלל 14(ג), ביחסי עו"ד-לקוח קבועים קיימת ציפייה ל"נאמנות מוסדית" מלאה, ופעולה נגדו בתיק אחר פוגעת בבסיס האמון

לא, חתימה גורפת על הסכמה להקלטה פוגעת באמון העומד בבסיס היחסים ומהווה עקיפה לא ראויה של כלל 22.
הסכמה להקלטה צריכה להינתן באופן ספציפי ומושכל לכל שיחה רלוונטית ולא כוויתור כללי מראש במסמכי ההתקשרות

לגבי לקוח מזדמן שטיפולו הסתיים, המניעות חלה רק ב"אותו עניין" או בעניין בעל "זיקה של ממש" למידע שהתקבל.
לעומת זאת, נגד "לקוח קבוע" המניעות היא רחבה וכמעט מוחלטת, גם בעניינים שונים לחלוטין, שכן הלקוח נהנה ממעמד של "נאמנות מוסדית".

לא, עורך הדין הוא ראשית כל "קצין בית המשפט" וחובתו לסייע לעשות משפט גוברת על הוראת לקוח לפעול בניגוד לדין.
עורך הדין אינו "שלוח עיוור" ועליו לסרב להגיש בקשות סרק, טענות שקריות או מצגי שווא.
אם הלקוח עומד על דרישתו הפסולה, על עורך הדין לשקול את הפסקת הייצוג.

לא, חובת הנאמנות של עורך הדין היא לחברה כאישיות משפטית נפרדת ולא לבעלי מניותיה האישיים.
בסכסוך פנימי בין בעלי מניות, עורך הדין של החברה מחויב לשמור על נייטרליות ולא להתייצב לצד אחד מהם נגד השני

לא, קיומו של "עניין אישי" (כולל עניין של קרוב משפחה) פוסל את עורך הדין מאימות ועריכת המסמך.
לפי סעיף 32יד(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, "עניין אישי" כולל מצב שבו עורך הדין או קרובו (בן זוג, הורים, ילדים) הם הממונים בייפוי הכוח או הנהנים בצוואה נלווית.

ליעוץ בנושא אתיקה מקצועית
דילוג לתוכן