אתיקה מקצועית
הסיכון שיש לקחת לפני הגשת תלונה לועדת האתיקה
ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בו התקבלה בקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע שהגיש המערער נגד מי שהגיש כנגדו תלונה לועדת האתיקה. .
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ופסק:
כעולה מלשונו של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, החסינות המוענקת מכוחו מפני משפט אזרחי או פלילי, נוגעת לפרסום שנעשה תוך כדי דיון בפני בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית. השאלה המתעוררת בענייננו היא האם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין היא גוף בעל סמכות מעין שיפוטית. הן בשאלת מעמדה של ועדת האתיקה כגוף מעין שיפוטי, והן בשאלת סיווגה של התלונה כשלב מקדים וכחלק מן הדיון בבית הדין למשמעת – יש קביעות לכאן ולכאן.
בנסיבות שבהן המחוקק הקדיש הגנה מיוחדת לתלונות המוגשות לרשות המוסמכת לקבל אותן, כאמור בסעיף 15(8) לחוק, ואין ספק שוועדת האתיקה היא רשות מוסמכת לקבלת תלונות, יש ליישם את ההגנה שייחד המחוקק להגשת תלונות לרשות מוסמכת, ואין להרחיב את החסינות המוחלטת שקבועה בסעיף 13(5) מעבר לגבולותיה הטבעיים ולמקרים נוספים שאינם נכנסים באופן מובהק לגדר הסעיף. הוראת סעיף 13(5) לחוק אינה חלה על התלונה שהגיש המשיב נגד המערער לוועדת האתיקה.
מתוך תמצית פסק הדין של נבו.
להורדת פסק הדין:תלונה לועדת האתיקה לא מוגנת מפני תביעת לשון הרע