משפט מעודכן
נושאי אתיקה מרכזיים

רשלנות מקצועית

אחריותו המקצועית של עורך הדין, חובת הזהירות, סטנדרט ההתנהלות וההשלכות האתיות של התרשלות במתן שירות משפטי.

רשלנות מקצועית של עורך דין עוסקת בחובות הזהירות, המיומנות והמקצועיות החלות עליו בעת מתן שירות משפטי. לצד האחריות האזרחית, התנהלות רשלנית עשויה במקרים מסוימים להקים גם אחריות אתית, כאשר היא מהווה הפרה של חובותיו המקצועיות ופוגעת באמון הציבור במקצוע עריכת הדין.

המסגרת הנורמטיבית מעוגנת בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, וכן בפסיקת בתי המשפט העוסקת באחריותם המקצועית של עורכי דין.

קטגוריה זו מרכזת את החלטות ועדות האתיקה, פסקי הדין והמאמרים העוסקים בחובת הזהירות של עורך הדין, סטנדרט ההתנהלות המקצועי, ניהול תיקים, אי־עמידה במועדים, מתן ייעוץ משפטי, טיפול במסמכים, הפרת חובות מקצועיות וההיבטים האתיים הנלווים לרשלנות מקצועית.

מאמרים מומלצים בנושא

שאלות ותשובות

לחצו על שאלה לקריאת התשובה

חוק לשכת עורכי הדין אינו מגדיר רשלנות רגילה ("גרידא") כעבירה אתית בפני עצמה.
המקור להעמדה לדין משמעתי הוא סעיף 54 לחוק, המחייב פעולה בנאמנות ובמסירות.
טעות אנוש בתום לב, גם אם היא עולה כדי רשלנות במישור האזרחי, אינה מעידה בהכרח על הפרת חובת הנאמנות.
הדין המשמעתי יתערב רק כאשר המעשה משקף הלך רוח של זלזול, אדישות, "חוסר אכפתיות" או נטילת סיכונים בלתי סבירים על חשבון הלקוח.

רשלנות קשה ("רשלנות רבתי") מקימה חזקה הניתנת לסתירה כי עורך הדין הפר את חובתו לפעול במסירות ונאמנות ללקוח.
ככל שהסטייה מנורמת ההתנהגות המצופה היא בוטה ותמוהה יותר (כגון אי-הופעת עד מרכזי בגלל רשלנות עו"ד או מתן עצה לגשת לערעור חסר סיכוי לחלוטין), נטל ההוכחה עובר לעורך הדין להראות כי פעל בתום לב והשקיע מאמץ סביר.
העמדה לדין תינקט במקרים קיצוניים אלו כדי למנוע הצפת הלשכה בתביעות נזיקין מוסוות.

אם הלקוח מעולם לא חתם על ייפוי כוח ספציפי לתביעה ולא שילם שכר טרחה, אי-הגשת התביעה טרם ההתיישנות לא תחשב כעבירה אתית, בתנאי שעורך הדין ביצע מאמצים סבירים לאתר את הלקוח.
עם זאת, בתיק שבו קיים ייפוי כוח פעיל, חובה לבצע פניות יזומות ומתועדות ללקוח להתריע על סכנת ההתיישנות.
במידה והלקוח אינו משתף פעולה, מומלץ לשלוח מכתב התראה על הפסקת ייצוג או סיום טיפול.

אי-מילוי חובות הזיהוי (כגון טופס "הכר את הלקוח" לפי כלל 44ב) או אימות חתימה ברשלנות נחשבים להפרה חמורה ולרשלנות מקצועית.
"דרך המלך" לזיהוי לקוח או מצהיר היא באמצעות תעודת זהות מקורית או דרכון בתוקף בלבד, ואין להסתמך על רישיון נהיגה או צילום שנשלח מרחוק.
עורך דין המאמת חתימה ללא זיהוי ודאי פוגע בתפקידו כ"קצין בית משפט" ועובר עבירה של התנהגות שאינה הולמת.

כן.
עורך הדין נושא באחריות מלאה לכל פעולה או מסמך היוצאים ממשרדו, והטענה כי "העובד ביצע זאת ללא ידיעתו" אינה פוטרת מאחריות משמעתית.
מחובתו של עורך הדין להנהיג נהלי עבודה, בקרה ופיקוח הדוקים על עובדיו, והיעדר פיקוח המאפשר מעשי מרמה או זיוף נחשב לרשלנות מקצועית ובהתנהגות שאינה הולמת.

כן.
מדובר בעבירת משמעת חמורה של התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בחובת הנאמנות ללקוח, במיוחד אם המחדל הוביל למחיקת כתב ההגנה או למתן פסק דין נגד הלקוח.
התעלמות מהחלטות שיפוטיות נתפסת כזלזול מופגן במוסדות השיפוט ובזכויות הלקוח.

לא.
שימוש במונח הלא-משפטי והמטעה "מחיקת חובות" בפרסום או בהסכם שכר טרחה נחשב לרשלנות בחובת הנאמנות וההגינות.
מונח זה אינו קיים בחוק (שם מדובר ב"הפטר" או "הסדר חוב"), והשימוש בו יוצר מצג שווא כאילו התוצאה מובטחת, דבר שעלול להוביל את הלקוח להחלטות כלכליות הרסניות.

עורך הדין אינו ממלא את חובתו בעריכה טכנית בלבד.
חלה עליו חובה מקצועית להסביר ללקוח את המשמעות המשפטית והכלכלית של התנאי ולהצביע על התקלות האפשריות.
אם עורך הדין ממשיך בייצוג, עליו לתעד את האזהרה בכתב (כגון במכתב "אזהרת סיכון" או במייל).

לא.
מדובר ברשלנות חמורה בחובת הנאמנות וחריגה בוטה מדיני השליחות.
הלקוח הוא הקובע את טובתו, ועורך הדין אינו רשאי לכפות את דעתו המקצועית או לבצע פעולה משפטית בניגוד להנחיה מפורשת.
במקרה של מחלוקת עמוקה, עורך הדין רשאי להשתחרר מהייצוג אך אסור לו לפעול בניגוד לרצון השולח.

כן.
עורך דין מחויב לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות כלפי גורמים מקצועיים המסייעים לו בניהול התיק.
עיכוב כספים או אי-תשלום לנותני שירותים (כגון מומחים רפואיים או חברות שליחויות) פוגע באמון הציבור ובתדמית המקצוע, ונחשב להתנהגות שאינה הולמת וברשלנות בחובת ההגינות.

ליעוץ בנושא אתיקה מקצועית
דילוג לתוכן