ייחוד המקצוע

השאלה: האם פרופסור למשפטים יכול לשמש כ"יועץ" למספר משרדי עורכי דין במקביל ולהירשם בניירות הפירמה של אותם משרדים?

התשובה בקצרה: לא. עורך דין אינו יכול לתת ייעוץ וחיווי דעת משפטיים ליותר ממשרד עורכי דין אחד בו-זמנית, וחל עליו איסור להופיע כיועץ בנייר פירמה של יותר ממשרד אחד במקביל.

מה קבעה ועדת האתיקה? ועדת האתיקה הבהירה כי האיסור על כפל ייעוץ ורישום נובע משילוב של הוראות חוק לשכת עורכי הדין בנוגע לייחוד המקצוע ולמבנה חברת עורכי הדין:

1. מהות השירות וייחוד המקצוע: סעיף 20 לחוק קובע כי פעולות של ייעוץ וחיווי דעת משפטיים ייעשו על ידי עורך דין בלבד. הוועדה קבעה כי התואר "יועץ" אינו מעלה או מוריד כאשר מדובר בשירות משפטי, שכן השירות עצמו הוא שייחודי לעורך הדין.
2. מגבלת העיסוק ביותר מחברה אחת: סעיף 59א(ב) לחוק קובע כי עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת. מהוראה זו גזרה הוועדה את העמדה כי עורך דין מוגבל במתן שירותיו המקצועיים למסגרת של משרד אחד בלבד.
3. איסור על כפל ייעוץ ורישום: הוועדה פסקה במפורש כי עורך הדין אינו יכול ליתן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים ליותר ממשרד עורכי דין אחד, וכפועל יוצא מכך, אין הוא יכול להופיע כיועץ בנייר הפירמה של יותר ממשרד עורך דין אחד בו-זמנית.

מתי קיימת בעיה? ❌

• הופעת שמו של עורך דין (או פרופסור למשפטים הפועל כעורך דין) כ"יועץ" תחת הלוגו של שני משרדים שונים בעת ובעונה אחת.
• מתן חוות דעת משפטיות או ייעוץ מקצועי עבור מספר פירמות במקביל, גם אם הדבר אינו מוצהר רשמית בנייר המכתבים.
• ניסיון להשתמש בתואר אקדמי (כמו פרופסור) כדי לעקוף את המגבלה החוקית על מתן שירותים משפטיים ביותר ממסגרת אחת.

כיצד נכון לפעול? ✅

• להקפיד על "זהות משרדית אחת" עבור עורך הדין; ככל שהוא משמש כיועץ חיצוני או אקדמי הנותן שירות משפטי, עליו לעשות זאת עבור פירמה אחת בלבד.
• לוודא כי המצג כלפי הציבור בניירות הפירמה של המשרד תואם את הוראות סעיף 59א(ב) לחוק ואינו יוצר רושם של כפל ייעוץ.

טיפ מעשי: המונח "יועץ" אינו מהווה "מסלול עוקף" למגבלות החוק על עיסוק במקצוע ביותר מחברה אחת; ודאו כי שמכם מופיע כנותן שירות משפטי ביישות אחת בלבד כדי להימנע מהליכים משמעתיים בגין הפרת סעיף 59א(ב) וכללי ייחוד המקצוע.

מקור: גיליון 71, החלטה את/162/20.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם מתמחה מורשה לחתום על מסמכים משפטיים בשם המאמן או המשרד (בהסכמתו או בהנחייתו בעל-פה), ואילו סוגי מסמכים הוא רשאי לאשר בחתימתו?

התשובה בקצרה: כן, אך תחת מגבלות מחמירות. מתמחה אינו יכול לחתום על מסמכים במקום עורך דין, אך הוא רשאי לחתום בשם עורך הדין בהנחייתו המפורשת, ובלבד שאין מדובר במסמכים המחייבים אימות רשמי (כתצהירים או ייפויי כוח) .

מה קבעה ועדת האתיקה? ועדת האתיקה הבהירה את גבולות המותר והאסור עבור מתמחה בהקשר זה, תוך הסתמכות על סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין:

1. איסור תחליף חתימה: חתימת המתמחה אינה יכולה להוות תחליף לחתימת עורך דין בכל מסמך שבו נדרשת חתימת עו"ד על פי דין. מתן אפשרות כזו פוגעת בייחוד המקצוע .
2. חתימה בשם עורך הדין (מכוח הנחיה): עורך דין רשאי להנחות מתמחה לחתום בשמו על מסמך משפטי, ובלבד שעורך הדין מכיר את המסמך וכל האמור בו הוא על דעתו. במקרה כזה, החתימה היא של עורך הדין (המבוצעת פיזית ע"י המתמחה) ולא של המתמחה כגורם עצמאי.
3. מניעת אימות מסמכים: חל איסור מוחלט על מתמחה לחתום על מסמכים המחייבים אימות של עורך דין, כגון תצהירים, ייפויי כוח וכיוצא בזה.
4. אחריות המאמן: עיסוקו של המתמחה בביצוע פעולות משפטיות נעשה אך ורק בחסותו של עורך הדין ומטעמו. חריגה מנורמות אלו עלולה לחשוף את המתמחה ואת המאמן להפרת כללי האתיקה לפי סעיף 41 לחוק.

מתי קיימת בעיה? ❌

• מתן רשות למתמחה לחתום על מסמכים משפטיים מבלי שעורך הדין עבר עליהם ואישר את תוכנם באופן פרטני.
• חתימת מתמחה על תצהירים או מסמכים הדורשים אימות חתימה סטטוטורי.
• יצירת מצג כאילו המתמחה פועל כעורך דין מוסמך בעת החתימה על כתבי טענות.

כיצד נכון לפעול? ✅

• על המאמן לוודא כי כל מסמך עליו חותם המתמחה בשמו מוכר לו היטב ותואם את עמדתו המקצועית.
• להקפיד כי פעולות המתמחה ייעשו תחת פיקוח ובקרה מתמידים של עורך דין בעל רישיון.

טיפ מעשי: חתימה "בשם" עורך דין היא כלי טכני בלבד; האחריות המקצועית והאתית לכל מילה במסמך נותרת על כתפי עורך הדין המאמן. אל תאפשר למתמחה לחתום על מסמכים מהותיים מבלי שבדקת אותם אישית קודם לכן.

מקור: גיליון 73, החלטה את/36/22.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין רשאי להעסיק במשרדו במשרה אדמיניסטרטיבית אדם שהורשע בעבר בעבירות של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין (בגין ניהול משרד לטיפול בתביעות מול הביטוח הלאומי), וזאת בשעה שלשכת עורכי הדין מסרבת לאשר לו להתחיל התמחות בשל עונש מאסר על-תנאי התלוי ועומד נגדו?

התשובה בקצרה: כן. אין מניעה להעסיק את המועמד במשרה אדמיניסטרטיבית בלבד, תוך הקפדה יתרה שלא יבצע כל פעולה המיוחדת לעורכי דין ושלא יחרוג מהמגבלות שהוטלו עליו בפסקי הדין שניתנו בעניינו.

מה קבעה ועדת האתיקה? ועדת האתיקה דנה בעניינו של מועמד להתמחות שהורשע בפלילים ואף ניתן נגדו פסק דין אזרחי, משום שהציג עצמו כ"יועץ ומומחה" וטיפל בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי ללא הסמכה:

1. מדיניות הלשכה לגבי התמחות: הלשכה הודיעה כי לא ניתן לאשר את התמחותו של המועמד כל עוד קיים נגדו עונש מאסר על-תנאי למשך 3 שנים, וזאת בהתאם למדיניותה המוצהרת.
2. אופי ההעסקה המותרת: הוועדה קבעה כי אין מניעה להעסיק את המועמד כשכיר במשרה אדמיניסטרטיבית "במינהלות הקשורות לתביעות חוב בגין נכויות". העסקה זו כוללת פעולות כגון: פתיחת תיקים, זימון ותיאום פגישות, תיוק מסמכים וכיוצא בזה.
3. תנאי הסף להעסקה: עורך הדין המעסיק חייב להקפיד כי במסגרת העבודה לא יבצע המועמד פעולות המיוחדות לעורכי דין (לפי סעיף 20 לחוק), וכן לוודא כי המועמד אינו מבצע כל פעולה שנאסרה עליו מפורשות במסגרת ההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינו בגין הסגת גבול המקצוע.

מתי קיימת בעיה? ❌

• מתן אפשרות לעובד (שהורשע בהסגת גבול) לבצע פעולות משפטיות מהותיות כגון ייעוץ משפטי ללקוחות או ניסוח מסמכים משפטיים.
• חריגה מהגדרת התפקיד האדמיניסטרטיבית לביצוע פעולות שיוחדו לעורכי דין, דבר שעלול להיחשב כהמשך הסגת גבול המקצוע וכעבירה אתית של עורך הדין המעסיק.
• ביצוע פעולות שנאסרו על העובד באופן ספציפי במסגרת גזר דינו או במסגרת פסק דין אזרחי שניתן נגדו.

כיצד נכון לפעול? ✅

• להגדיר את תפקיד העובד באופן ברור כ"משרה אדמיניסטרטיבית" בלבד (תיאום פגישות, תיוק, פתיחת תיקים).
• לפקח באופן הדוק על פעולות העובד כדי לוודא שאינו יוצר מצג של עורך דין או מומחה משפטי מול הלקוחות.
• לוודא כי עורך הדין המעסיק חותם בעצמו על כל מסמך משפטי וכי האחריות המקצועית נותרת בידיו באופן בלעדי .

טיפ מעשי: האחריות למניעת הסגת גבול המקצוע בתוך המשרד מוטלת באופן בלעדי על עורך הדין המעסיק. ודא כי העובד מבין את גבולות סמכותו המנהלית, במיוחד נוכח עברו המקצועי, כדי להימנע מסיבוכים אתיים ומשפטיים נוספים .

מקור: גיליון 63, החלטה את/139/16.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורך דין שהושעה רשאי להמשיך לבצע פעולות משפטיות שאינן כוללות הופעה בבית משפט, כגון מילוי טפסים או מתן ייעוץ?.

התשובה בקצרה: לא. השעיה משמעה איסור מוחלט על ביצוע פעולות שיוחדו למקצוע.

מה קבעה ועדת האתיקה? הוועדה רואה בחומרה רבה עורכי דין הממשיכים לעבוד במקצוע למרות השעייתם. מרגע ההשעיה, חברותו של עורך הדין בלשכה פוקעת זמנית, והוא אינו רשאי לבצע פעולות המנויות בסעיף 20 לחוק. מילוי טפסים משפטיים לרשויות כמו הוצאה לפועל או ביטוח לאומי בזמן השעיה נחשב להסגת גבול המקצוע.

מתי קיימת בעיה? ❌

• מתן ייעוץ משפטי "בהתנדבות" או "טובה" לבן משפחה בזמן שהרישיון מושעה.
• שימוש בחותמת עורך דין או בחתימה דיגיטלית בזמן שהחברות בלשכה אינה בתוקף.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לחדול מכל סממן של עיסוק משפטי מרגע תחילת ההשעיה ולהעביר את כל התיקים לטיפולו של עורך דין פעיל.

טיפ מעשי: עבודה במקצוע בזמן השעיה היא עילה להשעיה לצמיתות ולהליכים פליליים בגין התחזות.

מקור: גיליון 72 (החלטה בעניין עו"ד מושעה).

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן

השאלה: האם עורכת דין רשאית לבצע הליכי גישור בשיתוף עם מגשרת שאינה עורכת דין?

התשובה בקצרה: כן, אך תוך הקפדה על הפרדה מוחלטת מהפעילות המשפטית הייחודית.

מה קבעה ועדת האתיקה? עורך דין רשאי לעסוק בגישור יחד עם איש מקצוע מתחום אחר, אך עליו לוודא שהשותף שאינו עורך דין אינו חודר לתחומי ייחוד המקצוע. חל איסור על שיתוף אדם שאינו עורך דין בהכנסות מעבודה משפטית (סעיף 58 לחוק), וכל פעולה המוגדרת בסעיף 20 (כמו ניסוח הסכם הגירושין עצמו) חייבת להתבצע בפיקוח בלעדי של עורך הדין.

מתי קיימת בעיה? ❌

• יצירת מצג כאילו המגשרת שאינה עורכת דין מעניקה ייעוץ משפטי כחלק מההליך.
• תשלום עמלות על "לידים" משפטיים לגורם שאינו עורך דין, דבר הפוגע בייחוד ובכבוד המקצוע.

כיצד נכון לפעול? ✅

• לנהל חשבונות נפרדים לחלוטין לשירותי הגישור ולשירותים המשפטיים ולהבהיר ללקוח את ההבדל ביניהם.

טיפ מעשי: שיתוף פעולה בין-תחומי הוא מותר, אך אסור שיהפוך לכסות למתן שירות משפטי על ידי מי שאינו מוסמך.

מקור: גיליון 79, החלטה את/243/25.

תוכן זה נערך ע"י עורך הדין יוסף ויצמן