פסק דין תקדימי: למי הולכים כספי פיצויים של פושטי רגל?

אזרח ישראלי שהוכרז כפושט רגל בשנת 2015, עמד בתוכנית פירעון שנקבעה לו, אשר דרשה תשלום של כ-113,000 ש"ח מתוך חובות מאושרים שהגיעו לסך של יותר מ-600,000 ש"ח. בעקבות עמידה בתנאים, ניתן לו צו הפטר בדצמבר 2023, ששחרר אותו מחובותיו כלפי נושיו.

אולם, זמן קצר לאחר מכן, נודע לנאמנת כי החייב קיבל פיצוי כספי בסך 618,878 ש"ח מכוח פוליסת ביטוח "מחלות קשות" בחברת הביטוח מגדל. פוליסה זו מעניקה פיצוי גלובלי בעקבות קרות אירוע רפואי משמעותי – במקרה זה, אוטם קטן בשריר הלב שעבר החייב באפריל 2023.

הנאמנת פנתה לבית המשפט בבקשה להעביר את הכספים לקופת פשיטת הרגל, בטענה כי מדובר בנכס שהחייב היה מחויב לדווח עליו ושיש להקצותו לנושים. החייב התנגד לכך וטען שמדובר בזכות אישית שנועדה לפצות על נזק גופני, שאינה שייכת לנושיו.

הניתוח המשפטי: בפסק הדין, השופט שמואל מנדלבום דן בשאלה האם כספי הפיצויים הם חלק מנכסי החייב המוקנים לנושיו או שמדובר בזכות אישית שאינה ניתנת להקצאה לקופת פשיטת הרגל.

הטיעונים המרכזיים:

1. הנאמנת:
   • טענה כי כספי הביטוח הם נכס של החייב מכוח פוליסת הביטוח, ולכן יש להקצותם לנושים.
   • הסתמכה על פסיקות קודמות שבהן כספי ביטוח מסוימים, כמו אובדן כושר עבודה, נחשבו כחלק מנכסי החייב.
2. החייב:
   • טען כי הפיצוי ניתן בגין מחלה קשה בלבד ואינו תלוי בנזק כלכלי או אובדן כושר השתכרות.
   • הדגיש כי מדובר בזכות אישית שאינה מוקנית לנושים, בדומה לפיצוי בגין כאב וסבל.

הבחנה מרכזית של בית המשפט:

השופט מנדלבום ניתח את מהות הפיצוי מכוח פוליסת הביטוח והציג שלוש גישות אפשריות:

1. גישה כוללת: כספי הביטוח ייחשבו תמיד כחלק מנכסי החייב.
2. גישה אישית: כספי הביטוח שייכים לחייב בלבד, אם הם נובעים מזכות אישית כגון נזק גופני.
3. גישה מאוזנת: יש לבחון את מהות הפיצוי ולבצע חלוקה בהתאם לנסיבות.

השופט הדגיש את הצורך לבחון את המטרה שבגינה ניתן הפיצוי. פוליסת הביטוח במקרה זה מעניקה פיצוי גלובלי על עצם קרות האירוע הרפואי, ללא קשר להוצאות בפועל או לאובדן הכנסה, ולכן הפיצוי נחשב בעיקרו לזכות אישית של החייב. עם זאת, בשל השיפור במצבו הכלכלי של החייב לאחר קבלת הפיצוי, נדרש איזון שיבטיח שגם נושיו ייהנו מהשינוי.

בית המשפט המחוזי חיפה

התוצאה: השופט מנדלבום קבע כי יש לחלק את כספי הפיצויים באופן שווה:

• 310,000 ש"ח יועברו לקופת פשיטת הרגל לטובת הנושים.
• היתרה, כ-310,000 ש"ח, תישאר בידי החייב.

ההיגיון מאחורי ההחלטה:

1. הגנה על זכויות החייב:
   הפיצוי נובע מאירוע רפואי משמעותי, ובריאותו של אדם אינה "נכס" שניתן להקצותו לנושים. השארת חלק מהפיצוי בידי החייב נועדה לאפשר לו להתמודד עם סיכונים רפואיים עתידיים ולשמור על רמת חיים בסיסית.
2. הבטחת זכויות הנושים:
   מאחר שהפיצוי שיפר משמעותית את מצבו הכלכלי של החייב, הוחלט כי הנושים יקבלו חלק ממנו, במיוחד לאור העובדה שתוכנית הפירעון שאושרה הייתה נמוכה ביחס להיקף החובות.

משמעות פסק הדין: פסק הדין מאזן באופן תקדימי בין הזכויות השונות של החייב והנושים. הוא מבהיר כי גם כאשר מדובר בזכות אישית, יש מקום לבחון את השפעתה הכלכלית ולחלק את הפיצויים בצורה הוגנת.

עו"ד יוסף ויצמן בעלים של משרד עורכי דין מוביל בתחום החדלות פירעון מסביר שבית המשפט עשה איזון חשוב והגיוני בין הצורך להשאיר אצל היחיד – חייב כספים שישקפו את הפיצוי שצריך לקבל, הרי מדובר בכספים שנועדו לאפשר לו להמשיך לחיות בצורה סבירה, בין החובה להוסיף לקופת הנשייה כמה שיותר כספים לצורך סיום מקצועי של הליכי חדלות פירעון. 

עוד הוסיף עו"ד ויצמן, מה שחשוב הוא שבית המשפט עשה סדר בנושא וכעת לא תעלה השאלה מחדש כל פעם. 

בשלב זה טרם הוגש ערעור לבית משפט העליון

פשר (חי') 34736-12-12  אלדד ויצמן נ' כונס הנכסים הרשמי