דיני מקרקעין

בית המשפט פוסק: רכבת ישראל תפצה דייר מדרום תל אביב בגין מטרד רעש

יצא לאור

עַל

 

התובע, נתנאל אבייב, רכש בשנת 2016 דירה ברחוב ליוויק בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב, בסמוך לתוואי הרכבת ונתיבי איילון. לטענתו, רעש הרכבות – המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ונמשך עד שעות הלילה המאוחרות – פגע באיכות חייו, עד שנאלץ לעזוב את הדירה ולהשכירה. לדבריו, למרות קיומו של קיר אקוסטי, עוצמות הרעש לא הופחתו באופן מספק, והוא ובני משפחתו נאלצו להתמודד עם מציאות בלתי נסבלת.

התובע טען כי רכבת ישראל לא נקטה אמצעים מספקים להקטנת נזקי הרעש, כמו התקנת חלונות מבודדי רעש ומזגנים, אשר הותקנו עבור שכניו.

טענות רכבת ישראל
מנגד, טענה רכבת ישראל כי היא פעלה בהתאם לכל ההנחיות והתקנות הנוגעות למניעת רעש, וכי היא מספקת שירות חיוני לטובת הציבור. בנוסף, נטען כי התובע היה מודע למיקומה של המסילה טרם רכישת הדירה, שכן תוואי הרכבת פורסם במסגרת תוכנית מתאר מאושרת שנים רבות קודם לכן.

מומחים ועדי ראייה:
במהלך הדיונים העידו מומחים מטעם הצדדים, אך לבסוף מינה בית המשפט מומחה בלתי תלוי, ד"ר ראובן ברכה. המומחה קבע כי עוצמת הרעש מדירתו של התובע עומדת במגבלות החוק, אך גם הצביע על שגיאות במדידות שהוגשו על ידי מומחי התובע. עדויות שכנים חיזקו את טענותיו של התובע, ותיארו רעש חזק ומתמשך, לרבות רעש רכבות משא בשעות הלילה.

קביעת בית המשפט:
השופטת דלית ורד קבעה כי הרעש שנגרם מהפעלת הרכבת חורג מגבול הסביר ומהווה מטרד ליחיד. בית המשפט הכיר בכך שהרכבת מספקת שירות חיוני, אך מתח ביקורת על כך שרכבת ישראל לא נקטה צעדים מספקים למיגון דירת התובע, במיוחד לנוכח העובדה שהקיר האקוסטי הקיים אינו מספק הגנה לדירות בקומות הגבוהות.

פסק הדין:
בית המשפט פסק כי רכבת ישראל תפצה את התובע בסכום של 18,000 ש"ח בגין הנזק שנגרם לו, וכן תשלם 7,000 ש"ח כהוצאות משפט. השופטת ציינה את חובתה של רכבת ישראל לנהוג בהגינות ובסבירות, במיוחד בהיותה גוף ציבורי.

משמעות הפסיקה:
פסק הדין מדגיש את חובת האיזון בין צרכי הציבור לבין זכויות הפרט לשקט ושלווה במגוריו. מדובר במסר ברור למוסדות ציבוריים: גם כאשר מדובר בפעילות חיונית, אין הדבר פוטר אותם מחובתם להפחית את הפגיעה בתושבים הנמצאים בסמוך לפעילותם.

סוף דבר: 
המקרה של נתנאל אבייב אינו הראשון שבו רכבת ישראל מתמודדת עם תביעות בגין רעש. אך הפיצוי שנפסק בתיק זה עשוי לעודד תובעים נוספים לפנות לבית המשפט כדי להגן על זכויותיהם.

ת"א 45468-03-20 אבייב נ' רכבת ישראל בע"מ

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Trending

Exit mobile version