דיני נזיקין

תביעה על מיליונים נגד מד״א נדחתה: בית המשפט קבע – ההחייאה הצילה חיים ולא הייתה רשלנות

45 דקות של החייאה בחום כבד, עיסויים, הנשמות ומאבק עיקש על חיים, ובסוף אדם חוזר לחיות. במקום תודה על חייו, הוא תובע את מד"א במיליונים בטענה שההחייאה לא בוצעה במקום “נחמד ונעים”, ולכן נגרמו לו שריטות ופצעים. השבוע בית המשפט שם לזה סוף ודחה את התביעה.

יצא לאור

עַל

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה השבוע תביעת נזיקין רחבת היקף שהוגשה נגד מגן דוד אדום וקופת חולים מכבי, וקבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במהלך החייאה שבוצעה באירוע חירום. את פסק הדין המפורט כתבה סגנית נשיא בית המשפט, השופטת תמר נאות פרי, שקבעה כי פעולות הצוותים הרפואיים נעשו במקצועיות, במסירות ובהתאם לסטנדרט הנדרש במצבי חירום, וכי הן אלו שהצילו את חייו של התובע.

התביעה הוגשה על ידי אדם בשנות ה-40 לחייו, שיוצג בידי עורכי הדין ערן בקר ואחרים, נגד מד״א ונגד קופת חולים מכבי, שיוצגו בהתאמה בידי עורכות הדין יפעת גולד ותמר קרת. סכום התביעה חצה את רף שבעת מיליון השקלים.

לפי הנטען, ביום קיץ חם ביוני 2014 חש התובע בכאבים בחזה והגיע עם רעייתו דאז לסניף של קופת חולים מכבי בצפון הארץ. סמוך לכניסה לסניף הוא התמוטט ואיבד הכרה. אנשי הצוות במרפאה החלו בטיפול ראשוני ובמקביל הוזעק אמבולנס טיפול נמרץ של מד״א. עם הגעת צוות מד״א החלה החייאה מתקדמת שכללה עיסויי חזה, מתן תרופות ושימוש בדפיברילטור. לאחר כ-45 דקות של מאבק על חייו חזר הדופק, והוא פונה לבית החולים רמב״ם, שם עבר צנתור ואושפז בטיפול נמרץ.

בהמשך התגלו בגופו כוויות משמעותיות בגב ובגפיים. התובע אושפז, עבר ניתוחי השתלות עור והועבר לשיקום. לטענתו, הכוויות והפגיעות הנלוות להן גרמו לו לנכויות קשות, לפגיעה בדימוי העצמי ואף לפירוק התא המשפחתי. הוא טען כי ההחייאה בוצעה על מדרכה לוהטת, בסמוך למעקה מתכת, וכי השימוש בדפיברילטור נעשה ברשלנות שגרמה, לשיטתו, ל״התחשמלות״ ולכוויות.

מד״א וקופת חולים מכבי טענו מנגד כי מדובר בהחייאת שטח מורכבת בתנאי חירום, וכי כל החלטה בזירה נועדה לשמור על רצף טיפולי מציל חיים. הן הדגישו כי כל עצירה לצורך הזזת המטופל הייתה עלולה להסתיים במותו או בנזק מוחי חמור.

במהלך הדיון נשמעו עדויות רבות של אנשי הצוות בזירה, ובהם נהג האמבולנס ניסים עופר הולנדר, הפראמדיק אילן שולמן, הפרמדיק הראשי במד״א רמי מילר, הרופאים ד״ר עפיף נח׳לה וד״ר סאמח טאטור והאח ראני מיח׳איל. כל העדים הללו העידו באופן עקבי כי התובע שכב על המדרכה ללא מגע עם מעקה מתכתי, וכי הצוותים הקיפו אותו מכל עבר במשך עשרות דקות.

השופטת נאות פרי קבעה כי הטענה העובדתית בדבר מגע עם מעקה לא הוכחה, כי לא הובאה כל ראיה לנוהל האוסר על החייאה על מדרכה, וכי אין בסיס לטענת ה״התחשמלות״. עוד נקבע כי הכוויות הראשוניות נגרמו ככל הנראה מיד עם הנפילה על הקרקע החמה, עוד בטרם הגעת צוותי ההצלה, וכי בנסיבות של דום לב אין לצפות מצוות רפואי לעצור החייאה אפקטיבית לצורך שינוע המטופל.

בסיכום פסק הדין הדגישה השופטת כי הצוותים “פעלו במקצועיות מרבית, תוך הפעלת שיקול דעת סביר, כאשר לנגד עיניהם עמדה מטרה אחת – הצלת חיים”, וכי עצם העובדה שנגרם נזק במהלך טיפול מציל חיים אינה מלמדת על רשלנות. התביעה נדחתה במלואה.

לצד ההכרעה המשפטית, נשמעת גם תגובה ערכית חריפה מתוך השטח. עו"ד יוסף ויצמן, חבר הנהלה ודירקטוריון מד"א, חובש ונהג אמבולנס פעיל, מסביר:

“גבר בשנות ה-40 נופל ברחוב מדום לב ומאבד הכרה. צוות מד"א מגיע, 45 דקות של החייאה קשה בחום כבד, ובסופן הוא חוזר לחיים. במקום תודה על חייו, הוא תובע במיליונים בטענה שההחייאה לא בוצעה במקום ‘נחמד ונעים’. כחובש אני יודע: בהחייאה יש מטרה אחת בלבד – להציל חיים. זה לא הזמן לקוסמטיקה, ובוודאי לא לחשש מתביעה. בין פצעים בגב לבין להישאר בחיים, אין באמת התלבטות”. לדבריו, “כחבר דירקטוריון והנהלת מד"א אני מבקש לומר תודה לצוות המשפטי של מד"א, שמנע מצב שבו הצלת חיים תהפוך לאיום משפטי. בזכותם מצילים ימשיכו לפעול בלי פחד”.

פסק הדין מבקש לשרטט קו ברור: במצבי חירום, שבהם ההכרעות מתקבלות בשניות ותחת לחץ קיצוני, אין לבחון את פעולות צוותי ההצלה במשקפי בדיעבד סטריליים. רק סטייה ברורה ומשמעותית מן הסטנדרט המקצועי תקים אחריות. כל נזק נלווה להחייאה מוצלחת אינו יכול להפוך אוטומטית לעילת תביעה.

זהו מסר רחב למערכת הבריאות כולה: מי שפועל להציל חיים, במקצועיות ובשיקול דעת סביר, לא ייענש על עצם העובדה שהחיים ניצלו במחיר של פגיעה משנית.

מראה מקום: ת"א 52592-08-20 פלוני נ' מגן דוד אדום ואח'

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Trending

Exit mobile version