אתיקה מקצועית
עושים סדר בהוראות: כך נספרים מועדים משפטיים בתקופת חירום
בפנייה של עו״ד יוסף ויצמן ליועמ״ש הנהלת בתי המשפט הובהר כי מניין מועדים בתקופת מצב חירום אינו אחיד, ותלוי באופן קביעת המועד. ככלל, כאשר מועד נקבע לפני מצב החירום במספר ימים – התקופה מוקפאת ואינה נספרת; כאשר המועד נקבע במהלך מצב החירום – יש לעמוד בו; וכאשר נקבע תאריך ספציפי מראש – גם אז יש לעמוד במועד, אלא אם תינתן החלטה אחרת.
הנהלת בתי המשפט באמצעות עו״ד ברק לייזר, עושה סדר, ועלתה על אחת הסוגיות המרכזיות שמטרידות בימים אלה את קהילת עורכי הדין: כיצד יש לחשב מועדים דיוניים בתקופת מצב חירום.
הפנייה להבהרה היא של עו"ד יוסף ויצמן ונולדה על רקע בלבול ממשי בשטח, כאשר עורכי דין רבים נתקלים בפרשנויות שונות ולעיתים אף סותרות באשר לצווי החירום. בעקבות הפנייה ניתנה הבהרה עקרונית, אך גם הודגש כי אין מדובר בכלל אחיד וגורף, אלא במערכת של מצבים שונים שיש להבחין ביניהם.
המקרה הראשון: מועד שנקבע לפני מצב החירום במספר ימים
כאשר בית המשפט קבע מועד לביצוע פעולה לפני תחילת מצב החירום, למשל “תוך 10 ימים”, תקופת החירום אינה נספרת במניין הימים. המשמעות היא שהמועד נדחה אוטומטית בהתאם לאורך תקופת החירום, ואין צורך בהגשת בקשה להארכת מועד.
המקרה השני: מועד שנקבע במהלך מצב החירום
כאשר ההחלטה השיפוטית ניתנת בתוך תקופת החירום עצמה וקוצבת מועד לביצוע פעולה, ללא תאריך נקוב, נקודת המוצא היא שבית המשפט היה מודע למצב החירום בעת קביעת המועד. לכן, יש לעמוד במועד שנקבע, אלא אם צוין במפורש אחרת בהחלטה.
המקרה השלישי: מועד בתאריך נקוב מראש
כאשר בית המשפט קבע תאריך ספציפי להגשת מסמך, גם אם מדובר בהחלטה שניתנה לפני מצב החירום, והמועד חל בתוך תקופת החירום או לאחריה, יש לעמוד במועד שנקבע. ככל שנדרש זמן נוסף, יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. במערכת בתי המשפט מדגישים כי שיקול הדעת הסופי נתון לשופט הדן בתיק, וכי נעשית פנייה לשופטים לציין במפורש בהחלטותיהם האם ימי החירום נכללים במניין הימים. עם זאת, כאשר אין הבהרה מפורשת, יש לפעול לפי העקרונות האמורים.
עוד עדכון חשוב נכתב מעו"ד לייזר, כי תקופת מצב החירום צפויה להימשך גם במהלך פגרת הפסח. המשמעות היא שגם הליכים שבשגרה ניתן לקיים בפגרה, לא יתקיימו אלא אם תינתן הוראה מפורשת אחרת.
בשורה התחתונה, המסר לעורכי הדין ברור: יש לפעול לפי כללים אלו, ועדין כל מקרה חריג נבחן לגופו, אין להסתמך על הנחות כלליות, ובמקרה של ספק מומלץ לפנות בבקשת הבהרה או ארכה – כדי להימנע מתקלות דיוניות שעלולות להיות בעלות השלכות מהותיות.
למכתב המלא של עו"ד ברק לייזרמכתב יור פורום בתי המשפט של לשכת עורכי הדין