ישראכרט טענה למרמה בהלוואה – ובית המשפט החריג את החוב מהליך חדלות פירעון

ישראכרט טענה למרמה בהלוואה – ובית המשפט החריג את החוב מהליך חדלות פירעון

“הליך שיקומי לא יכול להפוך למסלול למחיקת חובות שנוצרו במרמה”

בית משפט השלום בטבריה קיבל בקשה שהגישה חברת ישראכרט באמצעות משרדו של עורך הדין יוסף ויצמן, וקבע כי חוב של כ-149 אלף שקל לא ייכלל במסגרת הליך חדלות פירעון לאחר שנקבע כי מדובר לכאורה בחוב שנוצר תוך התחזות ושימוש בזהות של אדם אחר.

הפרשה החלה בהלוואה בסך 146,500 שקל שניתנה בשנת 2023. אלא שלפי טענת ישראכרט, ההלוואה ניטלה תוך שימוש בפרטיה של אישה אחרת, ללא ידיעתה, כאשר כספי ההלוואה הועברו בפועל לחשבונה של החייבת.

בבקשה שהגיש עו״ד יוסף ויצמן בשם ישראכרט נטען כי אין מדובר בעוד חוב צרכני רגיל שנוצר עקב הסתבכות כלכלית, אלא במקרה חריג של מרמה, התחזות וחוסר תום לב קיצוני כזה שאינו יכול ליהנות מההגנות שמעניק חוק חדלות פירעון.

שיחה מוקלטת ותצהיר הודאה

לפי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, במהלך בדיקה שביצעה ישראכרט אותרה שיחה מוקלטת שבה נשמעת לכאורה החייבת מזדהה בפרטיה של אותה אישה לצורך קבלת ההלוואה.

בהמשך, לאחר פתיחת הליך חדלות הפירעון, חתמה החייבת על תצהיר שבו הודתה כי נטלה את ההלוואה תוך שימוש בזהותה של חברתה וללא ידיעתה.

בישראכרט טענו כי בנסיבות כאלה, מתן הפטר לחוב ירוקן מתוכן את עקרון תום הלב שעומד בבסיס הליכי חדלות פירעון.

בית המשפט קיבל את עמדת ישראכרט

השופט עופר חיים שורק קיבל את עמדת החברה וקבע כי מדובר בחוב שאינו בר תביעה במסגרת ההליך, בהתאם לסעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, העוסק בחובות שנוצרו במרמה.

המשמעות המעשית: גם אם החייבת תקבל בעתיד הפטר במסגרת הליך חדלות הפירעון החוב לישראכרט לא יימחק.

בית המשפט אף קבע כי ישראכרט תהיה רשאית לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד החייבת, אם כי בשלב זה לא יתאפשר לבצע הליכי גבייה בפועל, מאחר שנכסי החייבת עדיין כפופים להליך חדלות הפירעון.

“לא כל חוב זכאי להגנת ההליך”

הבקשה שהגיש משרדו של עו״ד יוסף ויצמן התבססה על פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון, שלפיהן הליך חדלות פירעון נועד לסייע לחייבים שפעלו בתום לב ולא למי שיצרו חובות בדרכי הונאה.

במסגרת הבקשה הודגש כי החוק אינו מאפשר להפוך את הליך חדלות הפירעון ל“עיר מקלט” עבור חובות שנוצרו במרמה, וכי יש להגן גם על זכויות הנושים ועל אמון הציבור במערכת האשראי.

גורמים בתחום חדלות הפירעון מציינים כי מדובר בהחלטה משמעותית, שכן בתי המשפט אינם ממהרים להחריג חובות מהליכי הפטר ובוודאי לא בלי תשתית ראייתית ברורה.

במקרה הזה, כך נראה, השילוב בין התצהיר, השיחה שהוצגה והטענות המשפטיות שהעלה משרדו של עו״ד יוסף ויצמן, הוביל לכך שבית המשפט קיבל את עמדת ישראכרט במלואה.

להחלטת בית המשפט:6bb6a26d9e010000090037f6b1e21650_f_1779977882508_original_copy