בית הדין הרבני: זכייה ב"מחיר למשתכן" לפני הנישואין אינה הופכת את הדירה לנכס פרטי

מחלוקות סביב דירות מגורים הפכו בשנים האחרונות לאחד ממוקדי הסכסוך המרכזיים בהליכי גירושין, אולם פסק דין שניתן בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה עסק בשאלה ייחודית הנוגעת לאלפי זוגות שרכשו דירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן": האם עצם הזכייה בהגרלה לפני הנישואין הופכת את הדירה לנכס פרטי של הזוכה, או שמא מדובר בנכס שנרכש במהלך החיים המשותפים ולכן יש לכלול אותו באיזון המשאבים בין בני הזוג.

את פסק הדין נתנו הדיינים הרב אברהם מייזלס, אב בית הדין, הרב בנימין לסרי והרב נחמיה נשר. האישה יוצגה בהליך על ידי עו"ד יוסף חי גביזון, בעוד שהבעל יוצג על ידי עו"ד נתנאל ירימי.

הזכייה הייתה לפני החתונה, הרכישה לאחריה

על פי פסק הדין, בני הזוג חיו יחד משנת 2014 ונישאו בשנת 2016. במהלך הנישואין רכשו דירה משותפת בפתח תקווה שנרשמה על שם שניהם, אולם במקביל עמדה במרכז המחלוקת דירה נוספת בקריית מוצקין שנרשמה על שם הבעל בלבד.

הבעל נרשם להגרלת "מחיר למשתכן" עוד בטרם נישואי הצדדים, וזכה באפשרות לרכוש דירה בפרויקט בקריית מוצקין. אלא שהשלבים המשמעותיים של העסקה – חתימת הסכם המכר, ביצוע התשלומים והשלמת הרכישה – התרחשו כולם לאחר שבני הזוג כבר היו נשואים.

לאחר הגירושין טען הבעל, באמצעות בא כוחו עו"ד נתנאל ירימי, כי מדובר בנכס חיצוני שאינו חלק מהרכוש המשותף. לטענתו, מקור הזכות לרכישת הדירה היה בזכייה שניתנה לו עוד לפני הנישואין, ולכן אין מקום לחלק את הנכס בין הצדדים.

האישה, באמצעות בא כוחה עו"ד יוסף חי גביזון, הציגה תמונה שונה לחלוטין. לטענתה, היא הייתה שותפה מלאה לכל הליך הרכישה, העבירה לבעלה מאות אלפי שקלים לצורך מימון העסקה, השתתפה בבחירת הדירה וקיבלה לאורך הדרך עדכונים שוטפים הנוגעים לרכישה. עוד טענה כי הכנסות משכר הדירה הופקדו לחשבון המשותף של בני הזוג וכי התנהלות הצדדים לאורך השנים העידה על כך ששניהם ראו בנכס רכוש משותף.

בית הדין בחן את מהות הזכייה ב"מחיר למשתכן"

במרכז ההכרעה עמדה השאלה האם זכייה בהגרלת "מחיר למשתכן" מהווה זכות קניינית בדירה עצמה.

הדיינים ניתחו בהרחבה את אופן פעילות התוכנית וקבעו כי בשלב ההגרלה אין לזוכה בעלות בדירה, אין בידיו זכות למכור את הזכייה או להעבירה לאחר, והוא אף רשאי במקרים מסוימים לוותר עליה עוד לפני חתימת החוזה מול הקבלן.

בפסק הדין נכתב:

"הזכייה בהגרלת מחיר למשתכן היא רק זכייה בעמידה בתור הרוכשים, אבל כאמור ללא כל משמעות רכושית."

הדיינים קבעו כי עצם הזכייה אינה מקנה זכויות קנייניות בדירה, אלא מהווה לכל היותר אפשרות עתידית לרכוש נכס בתנאים מועדפים. בהתאם לכך, המועד הרלוונטי לבחינת הבעלות אינו מועד ההגרלה אלא השלב שבו נחתם הסכם הרכישה והחלו להתגבש הזכויות בנכס.

"הדירה עצמה אינה יכולה להיקרא נכס חיצוני"

בית הדין ציין כי בני הזוג נישאו באוגוסט 2016, בעוד שהסכם הרכישה נחתם רק באפריל 2017. גם התשלומים המשמעותיים עבור הדירה בוצעו לאחר הנישואין.

בנסיבות אלה קבעו הדיינים כי ערב הנישואין לא הייתה לבעל בעלות בדירה אלא זכאות בלבד להשתתף בתוכנית הממשלתית. לכן, הדירה עצמה אינה יכולה להיות מוחרגת מאיזון המשאבים.

בפסק הדין נכתב:

"הדירה עצמה חד משמעית אינה יכולה להיקרא 'נכס חיצוני' והיא נכללת עם שאר הנכסים באיזון המשאבים."

הדיינים הוסיפו כי גם מעבר לשאלת הזכייה בהגרלה, מכלול הראיות הצביע על שיתוף ברור בנכס. בין היתר הפנו להעברת כספים מצד האישה לצורך הרכישה, לשימוש בכספים משותפים במהלך העסקה ולהפקדת דמי השכירות בחשבון המשותף של בני הזוג.

ההשקעה הכספית חיזקה את טענת השיתוף

אחת הקביעות הבולטות בפסק הדין נגעה להשקעתה הכספית של האישה בדירה.

בית הדין קבע כי הבעל לא הצליח לסתור את הטענה שלפיה העבירה האישה סכומים משמעותיים לצורך רכישת הנכס. בנוסף צוין כי חלק מהתשלומים לקבלן בוצעו באמצעות כספים שהיו קשורים למשק הבית המשותף של הצדדים.

הדיינים אף העירו כי גם לו היו מניחים שהדירה נחשבת לנכס שהובא לקשר על ידי אחד מבני הזוג, הרי שההשקעה הכספית הניכרת של האישה והתנהלות הצדדים לאורך השנים היו עשויות לבסס כוונת שיתוף בנכס.

השלכות מעבר למקרה הפרטי

לצד ההכרעה בסכסוך הספציפי, פסק הדין עשוי להיות בעל משמעות רחבה עבור זוגות רבים שרכשו דירות במסגרת תוכניות דיור ממשלתיות.

במשך שנים אפשרה תוכנית "מחיר למשתכן" לזכאים להשתתף בהגרלות ולקבל אפשרות לרכוש דירות במחיר מופחת. במקרים רבים חלפו חודשים ואף שנים בין מועד הזכייה לבין מועד חתימת החוזה וקבלת הדירה בפועל. פער הזמנים הזה יצר לא אחת מחלוקות משפטיות כאשר מצבו האישי של הזוכה השתנה במהלך הדרך.

מפסק הדין עולה כי בתי הדין לא יסתפקו בבחינת מועד הזכייה בהגרלה בלבד, אלא יבחנו את מכלול הנסיבות, ובהן מועד רכישת הנכס, אופן מימונו, התנהלות בני הזוג והשלב שבו התגבשו הזכויות הקנייניות בפועל.

ההכרעה

בסיום ההליך קיבל בית הדין הרבני את תביעת האישה והורה כי הדירה בקריית מוצקין תחולק בין הצדדים בחלקים שווים. עוד נקבע כי ככל שאחד הצדדים יבקש בעתיד לפרק את השיתוף בנכס, ניתן יהיה להוציא צו מתאים לשם כך.

פסק הדין של הדיינים הרב אברהם מייזלס, הרב בנימין לסרי והרב נחמיה נשר מחדד כי זכייה בהגרלת "מחיר למשתכן" אינה שקולה לבעלות בדירה, וכי כאשר רכישת הנכס הושלמה במהלך הנישואין ובמסגרת התנהלות כלכלית משותפת, עשוי הנכס להיחשב רכוש משותף גם אם הזכאות המקורית ניתנה לאחד מבני הזוג בלבד.