דעות
הכרעה מהירה במקום התדיינות ארוכה: יוזמת הבוררות החדשה של עו”ד יוסף ויצמן
על רקע הביקורת על התמשכות ההליכים בבתי המשפט, מציג המשנה לראש לשכת עורכי הדין יוזמה להקמת מסלול בוררות מהיר לסכסוכים כספיים של עד 200 אלף שקל. ההצעה כוללת מחיר קבוע מראש, דיון אחד ופסק בוררות מנומק בתוך 50 יום, תוך שימוש בבינה מלאכותית לתיעוד ההליך. ויצמן מבקש לקדם את המהלך בשיתוף לשכת עורכי הדין וקורא לציבור ולעורכי הדין להצטרף ליוזמה.
סכסוך כספי בהיקף של עשרות אלפי שקלים עשוי להיראות פשוט יחסית, אך כשהוא מגיע לבית המשפט, הדרך להכרעה עלולה להפוך להליך ממושך ויקר. כתבי טענות, דיונים, הוצאות משפטיות והמתנה להכרעה הופכים לעיתים את ניהול המחלוקת לנטל כלכלי בפני עצמו. כעת מבקש עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין, לקדם מודל אחר: הליך בוררות קצר, מוגדר בזמן ובמחיר, שיאפשר לצדדים לסיים סכסוכים כספיים בתוך פחות מחודשיים.
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות הציג ויצמן יוזמה להקמת מסלול בוררות מהיר לסכסוכים כספיים בהיקף של עד 200 אלף שקל. בניגוד להליכי בוררות שבהם שכר הבורר עשוי להיקבע לפי שעות העבודה, ההצעה החדשה מבוססת על תשלום קבוע מראש של 3,000 שקל לכל צד, לצד התחייבות למתן פסק בוררות מנומק בתוך 50 יום מתחילת ההליך.
לדברי ויצמן, היוזמה נולדה בעקבות דיון ציבורי שהתפתח סביב פרסומיו האחרונים בנושא הסחבת במערכת המשפט. "כתבתי לא מעט לאחרונה על הסחבת בבתי המשפט, ובין התגובות חזרה שוב ושוב אותה מסקנה: חייבים מסלול בוררות נגיש יותר", כתב.
דיון אחד, מחיר קבוע והכרעה בתוך 50 יום
המודל שמציע ויצמן מבקש לצמצם את מורכבות ההליך המשפטי באמצעות כללים ברורים שייקבעו מראש. המסלול מיועד לסכסוכים כספיים של עד 200 אלף שקל, כאשר הבוררים שיכהנו בו יהיו עורכי דין בעלי ותק מקצועי של עשר שנים לפחות וניסיון בליטיגציה.
על פי המתווה, היקף כתבי הטענות שיוכלו הצדדים להגיש יוגבל, וההליך יכלול דיון אחד בלבד, שמשכו לא יעלה על שלוש שעות. בסיום ההליך יידרש הבורר להוציא פסק מנומק בתוך 50 יום מתחילתו.
מרכיב נוסף בהצעה הוא שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לצורך תיעוד והקלטת ההליך. שילוב הכלים הטכנולוגיים נועד לאפשר ניהול יעיל יותר של הבוררות ולסייע בתיעוד מסודר של הדיון.
אחד החידושים המרכזיים בהצעה נוגע למנגנון התמחור. במקום הליך שבו העלויות עשויות לגדול בהתאם למספר הישיבות ולשעות העבודה של הבורר, מציע ויצמן לקבוע מראש מחיר של 3,000 שקל לכל צד.
בכך מבקש המודל להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים הפוגעים בנגישות להליכי בוררות: החשש מפני הוצאות בלתי צפויות. עם זאת, פרטי היישום של המתווה, לרבות תנאי ההצטרפות והסדרים הנוגעים להוצאות נוספות ככל שיהיו, טרם פורסמו.
לא שירות פרטי נוסף, אלא מסלול ציבורי בשיתוף הלשכה
לצד המודל הכלכלי, ויצמן מבקש להעניק ליוזמה אופי ציבורי. על פי הצעתו, המסלול יוקם בשיתוף לשכת עורכי הדין, מתוך מטרה להציע לציבור חלופה מוסדרת ונגישה לניהול סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט.
"הכוונה שלי היא לא להקים עוד שירות פרטי, אלא מסלול ציבורי ומסודר בשיתוף לשכת עורכי הדין, שיאפשר לאנשים לסיים סכסוכים ולהמשיך בחיים, ולהוריד עומס מבתי המשפט", כתב ויצמן.
ההבחנה הזו מהותית: בעוד שבוררות נתפסת לעיתים כפתרון המתאים בעיקר לסכסוכים מסחריים מורכבים או לצדדים בעלי יכולת כלכלית גבוהה, ההצעה מבקשת להנגיש אותה גם למחלוקות כספיות בהיקפים נמוכים ובינוניים.
עם זאת, בשלב זה מדובר ביוזמה שהציג ויצמן לציבור, ולא במסלול שכבר החל לפעול או בהסדר שאושר רשמית על ידי לשכת עורכי הדין.
לא הפעם הראשונה: ויצמן כבר פעל להגבלת שכר הבוררים
היוזמה הנוכחית משתלבת בעמדה שקידם ויצמן בעבר בנוגע לעלויות הליכי הבוררות בישראל.
ביולי 2021 פורסם בכלכליסט כי ויצמן פנה לחברי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ולראש הלשכה דאז, עו"ד אבי חימי, בבקשה להגביל את שכרם של בוררים המתמנים על ידי הלשכה לסכום של עד 800 שקל לשעה.
כבר אז מתח ויצמן ביקורת על מצבים שבהם שכר הבוררים מגיע לסכומים גבוהים ביחס להיקף הסכסוך, ואף הצביע על מקרים שבהם שכר הבורר המצטבר התקרב לסכום התביעה עצמה.
כעת מבקש ויצמן להתקדם צעד נוסף: לא רק להגביל את שכר הבורר, אלא לקבוע מראש את העלות הכוללת של מסלול הבוררות המוצע, לצד הגבלת משך ההליך.
האם בוררות מהירה יכולה להפוך לחלופה אמיתית לבתי המשפט?
הצעתו של ויצמן מעלה שאלה רחבה יותר הנוגעת לאופן שבו ניתן לפתור סכסוכים אזרחיים בישראל. לפי חוק הבוררות, הצדדים יכולים להסכים בכתב על העברת סכסוך להכרעת בורר, ופסק הבוררות עשוי לחייב אותם בהתאם להוראות הדין.
בשונה מהליך משפטי רגיל, שבו סדרי הדין ולוחות הזמנים מוכתבים במידה רבה על ידי בית המשפט, מסלול בוררות מוסכם מאפשר לצדדים לקבוע מראש חלק משמעותי מכללי ההתדיינות.
אולם הצלחת המודל שמציע ויצמן תהיה תלויה גם בשאלות מעשיות: האם ניתן יהיה להכריע בסכסוכים שונים במסגרת דיון אחד, כיצד ייבחרו הבוררים, ואילו מנגנונים יבטיחו שהרצון לקצר הליכים לא יבוא על חשבון זכותם של הצדדים להציג את מלוא טענותיהם.
שאלות אלה צפויות לעמוד במרכז גיבושו של המתווה, ככל שהיוזמה תתקדם.
בשלב הראשון מבקש ויצמן לבחון את מידת העניין של הציבור ושל עורכי הדין. בפוסט שפרסם פנה לבעלי סכסוכים פוטנציאליים ושאל אם היו מוכנים להעביר מחלוקת כספית למסלול המוצע. במקביל הזמין עורכי דין בעלי ניסיון להצטרף למאגר הבוררים המתוכנן.
אם המהלך יצא לפועל, הוא עשוי להציע חלופה נוספת למתדיינים המבקשים הכרעה בסכסוך כספי בלי להיגרר להליך משפטי ממושך. המבחן המרכזי יהיה היכולת לשלב בין שלושת המרכיבים שעליהם מבוססת היוזמה: עלות ידועה מראש, הכרעה מהירה והליך משפטי מקצועי והוגן.