דיני משפחה

חסכו כסף לילדים, אך בגירושין נקבע: הכספים יחולקו בין ההורים

בית הדין הרבני באשקלון הכריע בסכסוך רכושי בין בני זוג שהתגרשו לאחר שבע שנות נישואין, וקבע כי חסכונות שנפתחו עבור שלוש בנותיהם ייכללו בחלוקת הרכוש, משום שנותרו בבעלות ההורים | ההליך עסק גם בדירה בשווי 2.3 מיליון שקל ובהלוואה משפחתית של 650 אלף שקל | במחלוקת בין הדיינים נקבע ברוב דעות כי הבעל ישלם לגרושתו דמי שימוש חודשיים בגין חלקה בדירה

יצא לאור

עַל

צילום: אילוסטרציה, נוצר באמצעות בינה מלאכותית (OpenAI).

 

כספים שהורים חוסכים עבור ילדיהם אינם הופכים בהכרח לרכושם של הילדים, גם כאשר מלכתחילה נועדו לשמש אותם בעתיד. כך עולה מפסק דין של בית הדין הרבני האזורי באשקלון, שהכריע במחלוקת רכושית בין בני זוג שהתגרשו לאחר כשבע שנות נישואין. במוקד ההליך עמדה שאלת הבעלות על חסכונות שנפתחו עבור שלוש בנותיהם הקטינות, לצד מחלוקות על דירת המגורים, התחייבויות כספיות וחלוקת הרכוש המשותף.

הסכם הממון שהפך למוקד הסכסוך

בני הזוג נישאו בשנת 2018 והתגוררו בדירה שהייתה בבעלות הבעל עוד קודם לנישואין. בהסכם ממון שנחתם ערב חתונתם נקבע כי לאחר שבע שנות נישואין תהפוך הדירה לרכוש משותף. אלא שבטרם חלפה התקופה נקלעו יחסיהם למשבר, ובינואר 2025 חתמו על הסכם ממון מחודש במסגרת ניסיון לשלום בית.

ההסכם החדש, שקיבל תוקף של פסק דין, ביטל את קודמו וקבע כי האישה תהיה זכאית ל-15% מהזכויות בדירה, ללא תלות בהצלחת ניסיון הפיוס. כעבור חודשים ספורים נפרדו השניים ובהמשך התגרשו, כאשר הדירה, ששווייה הוערך ב-2.3 מיליון שקל, נותרה רשומה על שם הבעל בלבד.

מכאן התפתח סכסוך רכושי שכלל שורה של מחלוקות, ובהן כספי החסכונות של הבנות, דמי השימוש בדירה, חלוקת תכולת הבית והלוואה שקיבל הבעל מאביו.

החסכונות נועדו לילדות, אך למי שייך הכסף?

אחת הסוגיות המרכזיות עסקה בכספים שהופקדו בתוכניות חיסכון עבור שלוש הבנות. האם, שיוצגה בידי עו"ד דן מלכיאלי, טענה כי הקפידה להפקיד מדי חודש 1,000 שקל עבור כל אחת מהבנות, מתוך כוונה להבטיח את עתידן הכלכלי.

לטענתה, מדובר בכספים שהוענקו לבנות במתנה, ומשכך אין לראות בהם חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. מנגד, האב, שיוצג בידי עו"ד ירון יטיב, טען כי הכספים הופקדו מתוך החשבון המשותף ונותרו בבעלות ההורים, אף שנרשמו כחסכונות המיועדים לבנות.

הרכב הדיינים, בראשות אב בית הדין הרב מאיר כהנא ובהשתתפות הרב עודד מכמן והרב חיים יוסף זלץ, קיבל את עמדת האב. בית הדין הדגיש כי החסכונות אמנם יועדו לבנות, אך הכספים לא הועברו לחשבונות נפרדים בבעלותן, וההורים שמרו על האפשרות למשוך אותם ללא צורך בהסכמתן.

בנסיבות אלה נקבע כי לא הושלמה העברת הבעלות בכספים, ולכן האב זכאי למחצית החסכונות שיועדו לבנות, כחלק מחלוקת הרכוש בין הצדדים.

הדיינים הבהירו בכך כי עצם פתיחתה של תוכנית חיסכון לטובת ילד אינה מעידה בהכרח על הענקת הכספים במתנה. לצורך קביעת הבעלות יש לבחון גם את אופן החזקת הכספים ואת השליטה בהם.

מחלוקת בין הדיינים על דמי השימוש בדירה

סוגיה נוספת שנדונה הייתה דרישת האישה לקבל דמי שימוש ראויים עבור חלקה בדירת המגורים, שבה המשיך הבעל להתגורר לבדו לאחר הפרידה.

האישה טענה כי מאחר שההסכם המחודש העניק לה 15% מהזכויות בדירה, היא זכאית לתשלום בגין השימוש שעושה הבעל בחלקה. הבעל טען מנגד כי האישה עזבה את הדירה מרצונה, וכי מאז הפרידה הוא נושא לבדו בתשלומי המשכנתא.

בסוגיה זו התגלעה מחלוקת בין חברי ההרכב. הרב זלץ והרב מכמן סברו כי ממועד הגירושין, כאשר בני הזוג אינם רשאים עוד להתגורר יחד מבחינה הלכתית, זכאית האישה לתשלום עבור השימוש בחלקה בדירה.

לעומתם, הרב כהנא סבר בדעת מיעוט כי בנסיבות המקרה אין מקום לחייב את הבעל בדמי שימוש, בין היתר משום שחלקה היחסי של האישה אינו ניתן להשכרה באופן עצמאי כאשר הבעל ממשיך להתגורר בנכס.

עמדת הרוב התקבלה, ונקבע כי הבעל ישלם לגרושתו 900 שקל בחודש, המשקפים 15% מדמי שכירות חודשיים שהוערכו ב-6,000 שקל. התשלום יחול ממועד הגירושין ועד להשלמת רכישת חלקה בדירה, תוך קיזוז חלקה היחסי בתשלומי המשכנתא.

ההלוואה המשפחתית וההתחשבנות הכספית

מחלוקת נוספת עסקה בהלוואה בסך 650 אלף שקל שקיבל הבעל מאביו לצורך רכישת הדירה. הבעל ביקש לנכות את ההלוואה משווי הנכס לפני חישוב חלקה של האישה, אולם זו טענה כי כבר שילמה את חלקה בחוב וכי ההסכם המחודש ביטל את ההתחייבויות שנקבעו בהסכם המקורי.

בית הדין דחה את דרישת הבעל, תוך מתן משקל להוראות הסכם הממון המאוחר ולאסמכתאות שהציגה האישה בנוגע לתשלומים שביצעה.

בנוסף הכריע בית הדין במחלוקת על משיכות כספים מהחשבון המשותף בסמוך לפרידה. נקבע כי האישה תישא בתשלום של 9,575 שקל בגין הפרשי המשיכות, בעוד הבעל חויב לשלם לה 5,000 שקל עבור חלקה בתכולת הדירה. לאחר קיזוז הסכומים נקבע כי 4,575 שקל ינוכו מהתמורה המגיעה לה בגין זכויותיה בנכס.

פסק הדין ממחיש את המשמעות המשפטית של אופן רישום הזכויות והחזקת הכספים במסגרת התא המשפחתי. בעוד שהזכויות בדירה הוכרו בהתאם להסכם הממון המחייב, החסכונות שנועדו לילדות נכללו בחלוקת הרכוש, משום שהבעלות בהם נותרה בידי ההורים ולא הועברה לבנות בפועל.

לקריאת הפסק דין:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Trending

Exit mobile version