חוקר פרטי חייב לשלם פיצוי על דו"ח רשלני

כל בעל מקצוע מכיר את המושג "אחריות מקצועית", אשר חייב להיות כמצפן המנחה אותו בעבודתו (הן כלפי לקוחותיו והן אל מול צדדים שלישיים). הפרת אחריות מקצועית, כאשר היא נעשית בחוסר תום לב וכאשר היא גורמת לנזקים, עלולה לגרור הליכים משפטיים ופיצויים בסכומים ניכרים.

כך אירע במקרה אשר הוכרע בבית משפט השלום בחיפה, ובמרכזו דוח שהוגש על-ידי חוקר פרטי שהוזמן על-ידי בנק הפועלים בנוגע לחברה ובעליה. הדוח החיל פרטים לא בדוקים, לא מאומתים ובחלקם הגדול גם לא נכונים בעליל. בעלי החברה, אשר הבנק פתח נגדו בהליכים על בסיס הדוח הרשלני, הגיש תביעה נגד החוקר הפרטי. בית המשפט חייב את החוקר בפיצוי של 20,000 שקל, בפסיקה שיש בה משום תמרור אזהרה בנוגע למשמעות הפרתה של אחריות מקצועית בחוסר תום לב.

השימוש בחוקרים פרטיים נפוץ במגוון תחומים. החל מסכסוכי גירושין, דרך תביעות ביטוח וכלה במחלוקות עסקיות. מדובר בעבודה המקפלת בחובה גם לא מעט סוגיות המהלכות על חבליהם הדקים של חוקים שונים. זאת, כאשר שאלה אחת עומדת ותלויה ממעל: מתי חוצה החוקר הפרטי את הגבול בין המותר לאסור?

חוקר פרטי, שלא כמו בלש העובד מטעם המדינה (אשר סמכויותיו ומטרותיו שונות בתכלית), תמיד מייצג אינטרס מסוים. הוא מחויב לאחד הצדדים ומחויבותו עלולה לגרום לו לחצות – במודע או שלא במודע – גבולות אסורים. זוהי חציה שסופה יכול להגיע בדמות תביעה נגד החוקר ושולחו. ואכן, תביעות נגד חוקרים פרטיים אינן נדירות במחוזותינו, ובמקרים רבים הן מוגשות מכוח חוק איסור לשון הרע או חוק הגנת הפרטיות.

במקרה שלפנינו, התובע היה בעליה של חברה אשר בנק הפועלים, המלווה אותה, ביקש מחוקר פרטי (הנתבע) לברר מידע על-אודותיה ואודותיו. החוקר הגיש לבנק דוח שנוסח במילים קשות. בין היתר נכללו בו טענות בדבר העדר נוכחות של עובדים במשרדיה החברה ובמחסניה, הוצגה תמונה לפיה הבעלים כלל לא נמצא בעסק אלא עונה ללקוחות מביתו (בשירות של "עקוב אחרי"), וסופרו סיפורים על-אודות תביעות שהוגשו נגד בעלי החברה (אשר היו למעשה תביעות שבעלי החברה הגיש נגד אחרים).

אי נכונות הדברים, או לכל הפחות העדר ביסוס למסקנותיו, בלטו ביתר שאת כאשר התברר שהחוקר לא הציג עבודת תיעוד או מסמכים תומכים. בית המשפט קבע, כי לאור העובדה שהחוקר ככל הנראה הגיש דוח בלתי מבוסס, וייתכן שאף ללא חקירה אמיתית, עליו לפצות את התובע על לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב.

החוקר טען, כי לפי תקנות החוקרים הפרטיים חלה עליו חובה למסור ללקוח את מלוא המידע שבידיו, הוא פעל בתום לב ועומדת לו ההגנה לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. בית המשפט דחה טענות אלו. החוקר לא הוכיח שהוא התנהל בתום לב במסירת דוח החקירה לבנק (ונטל ההוכחה, לפי חוק איסור לשון הרע, רובץ לפתחו). הוא לא הוכיח שביצע את הבדיקות הראויות לאישוש הטענות הקשות שבדוח, שהעמיק את החקירות או שערך ביקורים רבים (כלשונו) במשרדי החברה. למעשה, כלל לא ברור מהן העובדות או הפעולות אשר ביצעו החוקר או מי מטעמו. בקיצור, קבע בית המשפט, כך לא מתנהל חוקר תם לב.

חוקר פרטי מחזיק בידיו כוח רב ומכריע. שולחו לא יודע באמת את העובדות שאותן הוא מנסה לברר, אך הוא תלוי בהן בכדי לכלכל צעדיו. מן העבר השני, הנחקר לא יודע שהוא נתון תחת חקירה, ושפרטים על-אודותיו יכולים להתגלות ולהסב לו נזקים. יש בתוצאותיה של החקירה הפרטית כדי לשנות בצורה משמעותית את חייהם של הנחקר או השולח, וברוב המקרים יהיה זה שינוי לרעה (לכל הפחות ביחס לאחד מהם).

"חוקר פרטי זהיר וסביר ידאג לתעד, ככל שניתן ובכל אמצעי סביר, כל פעולה שביצע, כל עובדה שגילה, כל ממצא שעלה בחכתו וכל מקור עליו התבסס", הסביר השופט אהרון שדה בפסק הדין. "נכון הוא שאין חובה שבדין להקליט כל שיחה, לצלם כל תנועה או לבצע תרשומות מיידיות ומפורטות, אך חוקר שיבחר שלא לעשות כך, עלול להסתכן ולפגוע ביכולתו להוכיח ולבסס את ממצאיו בין אם מול הלקוח ובין אם מול כל אדם אחר".

חשוב להדגיש, שהחוקר היה יכול "לחטוף" את התביעה גם מכיוון הבנק. "למזלו" הדוח היה רק חלק קטן מהתיק שהבנק ניהל נגד בעל החברה. תארו לעצמכם מצב הפוך, שבו הבנק מניח את מלוא כובד משקלו על בסיס דוח החקירה הפרטית, ומתברר שאין דברים בגו. תארו לכם שבשל כך הבנק מוצא את עצמו אל מול תביעה של הלקוח בגין הליכים שננקטו כלפיו. בסיטואציה זו, ייתכן בהחלט שהבנק יהיה זה שיגיש את התביעה נגד החוקר הפרטי. כלומר, הפרת אחריות מקצועית חושפת את בעל המקצוע לתביעות מצד צדדים שונים.

השורה התחתונה, אם כן, ברורה: כבדו את עבודתכם. נקטו זהירות המתבקשת במתן שירות, הקפידו על מקצועיות ושמרו על מוסר ואחריות. תעדו היטב את עבודתכם ואל תנקטו צעדים דרמטיים כלאחר יד. המחויבות שלכם ללקוח, כמו גם לצדדים שלישיים, איננה תחליף לשירות מקצועי, איכותי ואמין. חריגה מכללי המשחק, בין אם במודע ובין אם לאו, עלולה להיות בעוכריכם אם מאן דהוא ייפגע. והחשוב ביותר: לא מתחילים לעבוד ללא ביטוח אחריות מקצועית בתוקף.

ת"א 56722-07-15,