הוצאה לפועל
בית המשפט פתח בהליכי חדלות פירעון לקבוצת החברות של אריאל קוניק ז"ל: עו"ד יוסף ויצמן מייצג 77 עובדים שנאבקים על שכרם
מותו הטרגי של איש העסקים ואיש המילואים אריאל קוניק ז"ל הותיר אחריו קבוצת חברות שהפעילה מתחמי טיפוס ברחבי הארץ, חובות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים ועשרות עובדים הממתינים לקבלת שכרם וזכויותיהם. השבוע הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב על פתיחת הליכי חדלות פירעון לחמש חברות מרכזיות בקבוצה. בין העובדים ניצבת קבוצה של 77 עובדים המיוצגת על ידי עו"ד יוסף ויצמן.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת נועה גרוסמן, הורה השבוע על פתיחת הליכי חדלות פירעון לחמש חברות מקבוצת החברות שהקים וניהל אריאל קוניק ז"ל, לאחר שקבע כי החברות מצויות במצב של חדלות פירעון וכי יש מקום להעניק להן את ההגנות הקבועות בחוק לצורך המשך ניהול ההליך ובחינת אפשרויות לשיקום פעילותן.
מאחורי ההחלטה המשפטית עומדת פרשה יוצאת דופן בנוף חדלות הפירעון הישראלי. לא מדובר בעוד חברה מסחרית שנקלעה לקשיים, אלא במערך עסקי רחב שנבנה לאורך שנים סביב אחת הדמויות המזוהות ביותר עם ענף הטיפוס בישראל, אשר קרס בתוך חודשים ספורים בעקבות שרשרת אירועים טרגית.
האיש שהפך את הטיפוס למפעל חיים
אריאל קוניק ז"ל נחשב במשך שנים לדמות מובילה בעולם הטיפוס בישראל. באמצעות קבוצת החברות שבשליטתו הוקמו והופעלו מתחמי טיפוס ברחבי הארץ, לצד פעילויות נוספות בתחומי הספורט, הפנאי והמדיה. במסמכים שהוגשו לבית המשפט צוין כי קוניק היה מהחלוצים בתחום וכי רבים בענף ראו בו כוח משמעותי בהתפתחות תרבות הטיפוס בישראל.
לצד פעילותו העסקית שירת קוניק במילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, הוא שירת באופן כמעט רציף במסגרת שירות המילואים עד למותו בחודש מרץ 2026.
אלא שמתחת לפני השטח הלכו והצטברו קשיים כלכליים. לפי המסמכים, כבר מתקופת הקורונה התמודדו החברות עם משבר פיננסי מתמשך, ובשנים האחרונות הלך מצבן והידרדר. לאחר פטירתו של קוניק, נותרו החברות ללא גורם ניהולי מרכזי, והמשבר הפך בתוך זמן קצר למשבר קיומי.
חובות, עיקולים ומשבר תפעולי
מהבקשה שהוגשה לבית המשפט עולה תמונה מורכבת: ספקים דרשו את כספם, בעלי נכסים איימו בפינוי, הוטלו עיקולים על כספים, מערכות תפעול וסליקה עמדו בפני השבתה ולקוחות החלו לבטל מנויים והוראות קבע.
לפי הנטען, קבוצת החברות הפעילה מספר מתחמי טיפוס ברחבי הארץ, לצד פרויקטים נוספים בשלבי הקמה, כאשר ללא התערבות משפטית מיידית נשקפה סכנה ממשית להמשך פעילותם.
בשלב זה נכנס לתמונה בית המשפט לענייני משפחה, אשר מינה את עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס כמנהל עיזבון זמני של קוניק ז"ל. בהמשך הורחבו סמכויותיו גם לחברות שבקבוצה, במטרה לייצב את המערכת העסקית ולמנוע את קריסתה המיידית.
העובדים מצאו עצמם בחזית המשבר
אם יש קבוצה שנפגעה ראשונה מהמשבר, הרי שמדובר בעובדי החברות.
על פי הנתונים שהוצגו לבית המשפט, החל מחודש מרץ 2026 לא שולמו משכורות לעובדים, ובחלק מהמקרים לא בוצעו גם מלוא ההפרשות הפנסיוניות והסוציאליות.
מדובר בכלל עובדי קבוצת החברות, שכללה כ-100 עובדים במגוון תפקידים – החל ממנהלי סניפים ומדריכים מקצועיים ועד אנשי תפעול ומנהלה.
במהלך החודשים האחרונים התגבשו מספר קבוצות עובדים שבחרו לקבל ייצוג משפטי במסגרת ההליכים, מתוך רצון להבטיח את זכויותיהם ולהבטיח כי קולם יישמע במסגרת הליך חדלות הפירעון.
עו"ד יוסף ויצמן מייצג קבוצה של 77 עובדים
אחד המאפיינים הבולטים של ההליך הוא התארגנותה של קבוצת עובדים משמעותית המונה 77 עובדים, אשר בחרה להיות מיוצגת על ידי עו"ד יוסף ויצמן.
בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 16 ביוני 2026 מופיע עו"ד אשר גבאי כבא כוחם של 77 העובדים. ואולם, עו"ד גבאי הופיע מטעמו של עו"ד יוסף ויצמן, המוביל את ייצוג קבוצת העובדים במסגרת ההליך.
לצד קבוצת העובדים המיוצגת על ידי עו"ד ויצמן, מופיעות בהליך גם קבוצות עובדים נוספות, ובהן קבוצה המיוצגת על ידי עו"ד אופיר רונן.
גורמים משפטיים המעורים בפרשה מעריכים כי סוגיית זכויות העובדים צפויה להיות אחת הסוגיות המרכזיות שיידונו בחודשים הקרובים, בין היתר בכל הנוגע לחובות שכר, זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורים ומימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי.
שורת עורכי דין ובעלי תפקידים מהבכירים בתחום
הדיון שהתקיים בפני השופטת גרוסמן ריכז סביב שולחן אחד שורה ארוכה של בעלי תפקידים, נושים ועורכי דין מהבולטים בתחום חדלות הפירעון.
את מנהל העיזבון הזמני, עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס, ייצגו עורכי הדין שמעון גרוס ועדי וייטפלד. את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ייצגו עורכי הדין כלנית הרמלין-וגר ולוטן פינגר.
בדיון השתתפו גם נציגי בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מרכנתיל דיסקונט ונושים מרכזיים נוספים, הטוענים לחובות משמעותיים כלפי החברות.
אחת הסוגיות המרכזיות שנדונו הייתה שאלת זהותו של בעל התפקיד שינהל את החברות במסגרת הליכי חדלות הפירעון. בעוד שד"ר נס ביקש להמשיך ולנהל את ההליך גם במסגרת החדלות, ביקש הממונה כי בעל התפקיד ימונה מתוך רשימת נאמנים מטעמו. במסגרת זו מונתה תחילה עו"ד שירלי יפרח-אזור כנאמנת זמנית.
בית המשפט: החברות מצויות בחדלות פירעון
בהחלטתה קבעה השופטת גרוסמן כי קיימת הסכמה רחבה בין כלל הגורמים המעורבים לכך שהחברות מצויות במצב של חדלות פירעון. למעשה, כפי שעולה מהחלטת בית המשפט, לא הוגשה כל התנגדות למתן צווי פתיחת ההליכים, ואף באי כוח העובדים ביקשו להחיש את מתן הצווים.
בהתאם לכך הורתה השופטת על פתיחת הליכי חדלות פירעון לחמש החברות החל מיום 16 ביוני 2026.
השלב הבא: שיקום, מכירה או פירוק
כעת עוברת הפרשה לשלב המהותי באמת. בעלי התפקיד, הנושים, העובדים ובית המשפט יידרשו להכריע האם ניתן להציל חלק מהפעילות העסקית, למכור מתחמים פעילים, לשמר מקומות עבודה ולהשיא את התמורה לנושים – או שמא יובילו ההליכים בסופו של דבר לפירוק ומימוש נכסי החברות.
עבור כלל עובדי הקבוצה מדובר בהליך בעל משמעות מכרעת. בתוך כך, קבוצה של 77 עובדים המיוצגת על ידי עו"ד יוסף ויצמן פועלת במסגרת ההליך להבטחת זכויותיה ולמיצוי מלוא הסעדים העומדים לרשות העובדים על פי דין.
עו"ד יוסף ויצמן: "העובדים אינם צריכים לשאת בתוצאות המשבר"
עו"ד יוסף ויצמן, המייצג קבוצה של 77 עובדים במסגרת ההליך, מסר:
"מדובר בעובדים שנקלעו למציאות קשה שלא באשמתם. במשך חודשים ארוכים הם מצאו את עצמם ללא ודאות ביחס לשכרם ולזכויותיהם. נפעל במסגרת ההליך כדי להבטיח שמלוא זכויות העובדים ימוצו בהתאם לדין וכי האינטרסים שלהם יקבלו את המשקל הראוי בכל החלטה שתתקבל ביחס לעתיד החברות."
לדברי גורמים המעורים בתיק, ההכרעות שיתקבלו בחודשים הקרובים ישפיעו לא רק על עתיד החברות עצמן, אלא גם על עשרות משפחות, עובדים, ספקים ונושים הממתינים כעת לראות האם ניתן יהיה להציל חלק מהפעילות – או שמא אחת הפרשות החריגות של השנה בתחום חדלות הפירעון תסתיים בפירוק מלא של הקבוצה.