נולד בשנת 1971 בישראל, נשוי ואב לשלושה.

בשנים 1990 עד 1995 שירת בצה"ל ביחידת מחשבים, ובהמשך במילואים בסניגוריה הצבאית (רס"ן במיל').

בשנת 1999 סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1999 עד 2001 התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט אליהו מצא ואצל המשנה לנשיא שלמה לוין.

בחודש נובמבר 2000 הוסמך כעורך דין.

בשנים 2001 עד 2005 שימש כעוזר משפטי לשופט והמשנה לנשיא אליהו מצא בבית המשפט העליון.

בשנת 2002 סיים בהצטיינות לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית.

בשנים 2005 עד 2007 שימש כפרקליט בפרקליטות המדינה, במחלקת הבג"צים.

בשנת 2007 שימש כסניגור בסניגוריה הציבורית במחוז ת"א-מרכז.

בשנים 2007 עד 2016 שימש כסניגור וכמנהל תחום בכיר (המשפט המינהלי) בסניגוריה הציבורית הארצית.

בשנים 2009 עד 2010 שימש כמרכז עבודת הצוות המקצועי של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון, וכעוזר ראשי ליו"ר הוועדה, המשנה לנשיא (בדימ') אליהו מצא.

בשנים 2014 עד 2015 שימש כדירקטור במכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין.

בשנים 2017 עד 2019 שימש כמנהל המקצועי של מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 2016 עד 2022 עבד כעורך דין עצמאי.

בשנים 2016 עד 2018 שימש כמרצה (מן החוץ) במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

בשנים 2021 עד 2022 שימש כמרצה (מן החוץ) באוניברסיטת תל אביב.

במרץ 2022 מונה לכהונת שופט בתי משפט שלום במחוז דרום.

פרסם מספר מאמרים מקצועיים. המרכזי שבהם הוא "דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים", ספר אליהו מצא 529 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, שרון חנס ורענן גלעדי עורכים, 2015).