פסק דין חדש של בית המשפט העליון מסדיר סוגיה רגישה ומשמעותית בתחום הפונדקאות בחו"ל: כיצד תוכר בישראל אימהותה של אישה שהיא אמו הגנטית של הילד, אך לא זו שנשאה אותו ברחמה. עו"ד לילך נחמיה טרוקמן מביאה את עיקרי ההכרעה, את המחלוקת בין שופטי העליון – ואת המשמעות המעשית להורים הפונים להליכי פונדקאות מעבר לים.
בעלי נכס שנמצא בהליך כינוס ביקשו לעצור במשותף את המכירה לאחר שהמחיר שהושג היה נמוך משמעותית מהשמאות. כונסי הנכסים התנגדו ודרשו שכר בשיעור של 4% בתוספת מע"מ. בית הדין הרבני בתל אביב קבע ברוב דעות כי הצדדים רשאים לסגת מהמכירה – וכי הכונסים יקבלו שכר רק בגין העבודה שביצעו בפועל. אב בית הדין חלק על חבריו וסבר כי הכונסים זכאים למלוא שכרם.
איך גובים שכר טרחה מלקוח מבלי לפגוע ביחסים עמו, מה צריך לעשות כבר ביום הראשון לייצוג – ומה קורה כשהמחלוקת מגיעה לבית המשפט ולהוצאה לפועל? בעקבות שיח שהתפתח בקרב עורכי דין, עו"ד יוסף ויצמן יזם וירכז וובינר מקצועי חדש של המדרשה להשתלמות עורכי דין, שיחבר בין גבייה, אתיקה, משפט ופסיכולוגיה
גילוי דעת מעודכן של ועדת האתיקה הארצית מבקש להתאים את כללי האתיקה לעידן שבו בינה מלאכותית כבר משמשת לניסוח, מחקר, ניתוח מסמכים וניהול מידע • האחריות לתוצר נשארת בידי עורך הדין, מידע חסוי אינו יכול לעבור למערכות ללא בחינה מתאימה, ומשרדים נדרשים לגבש נהלים פנימיים ולהכשיר עובדים • מאחורי המסמך עומדת ועדה מייעצת רב־תחומית של משפטנים, מומחי פרטיות, סייבר וטכנולוגיה
עשרות דיירים בבת ים, פרויקט תמ"א 38 שהתעכב במשך תקופה ארוכה ותנאי מגורים קשים הובילו את בית המשפט המחוזי להכניס את היזמית סקאי בוטיק להליכי חדלות פירעון. אלא שבית המשפט העליון עצר את המהלך, והבהיר כי גם הפרה קשה של התחייבות חוזית אינה מספיקה כשלעצמה כדי לקבוע שחברה היא חדלת פירעון.
שתי חוות דעת שמאיות, פער של 400 אלף שקל ומחלוקת ממושכת בין בני זוג גרושים סביב בית בקיבוץ הובילו את בית הדין הרבני באשקלון להכרעה עקרונית: שמאות אינה מטרה בפני עצמה, וכאשר קיימת אפשרות ממשית לקבל מחיר גבוה יותר – יש לבחון את השוק ולא להסתפק באומדן.
עו"ד יוסף ויצמן בטור לראש השנה: ביקורת על נבחרי ציבור היא הכרחית – אבל מתי היא הופכת לביזוי, ומה המחיר שכולנו משלמים על כך?
שתי חוות דעת שמאיות העריכו את אותה דירה בסכומים שונים בתכלית – 1.5 מיליון שקל לעומת 1.15 מיליון שקל. בית הדין הרבני בטבריה נדרש להכריע כיצד יש לקבוע את שווי הנכס, ובחר שלא להסתפק בממוצע פשוט בין השתיים. במקום זאת, הוא העניק משקל גבוה יותר לחוות הדעת שנמצאה בעיניו יסודית ומנומקת יותר, וקבע את שווי הדירה על 1.383 מיליון שקל.
התלונה הוגשה על רקע מערכת היחסים המקצועית בין המתלוננת לבין עורך הדין, לאחר שלטענתה שילמה עבור שירות משפטי אך לא קיבלה את מלוא התמורה שלה ציפתה. בהמשך הופסק הייצוג, והמתלוננת העלתה דרישה להשבת כספים וכן טענות נוספות הנוגעות להתנהלות סביב התשלום והטיפול בעניינה. מנגד, עורך הדין דחה את הטענות. לפי המתואר בהחלטה, עמדתו הייתה כי […]
בני זוג ישראלים שעברו להתגורר בפורטוגל, נישאו שם בנישואים אזרחיים והקימו בה את ביתם, מצאו את עצמם לאחר הפרידה במאבק משפטי חוצה גבולות. הבעל טען כי הסכסוך צריך להתברר בפורטוגל, שם מתגוררת גם בתם הקטינה ושם כבר נפתחו הליכים. האישה ביקשה לנהל את ההליך בישראל. בית הדין הרבני הגדול הכריע: הזיקה של בני הזוג לישראל לא נותקה, בית הדין מוסמך לדון בגירושים ובענייני הקטינה – וישראל היא גם הפורום הנאות לניהול ההליך.
