בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל נאלצה המשטרה, בנוסף לכל משימותיה מצילות החיים ושמירת הסדר, להתמודד בחלקים שונים של המדינה, ובמיוחד בצפון הארץ ובירושלים, עם תופעה שולית לכאורה – אך בפועל מטרידה ומפחידה: קולות דמויי ירי הנשמעים מתוך אגזוזים של אופנועים, אשר בעליהם שינו אותם בכוונה כדי ליצור רעשים אלו. בהקשר של המלחמה, ברור מדוע רבים נבהלו והזעיקו את המשטרה.

אחד מאותם אופנוענים היה גאלי אבו-דיה, אשר הועמד לדין בבית משפט השלום בירושלים. המדינה ביקשה לשולחו למעצר בית מלא ולפסול את רשיון הנהיגה ורשיון הרכב שלו. בית משפט השלום דחה את הבקשה והסתפק בתנאים כספיים בלבד, אך שופטת בית המשפט המחוזי, דנה כהן-לקח, קיבלה חלקית את ערעורה של המדינה ופסלה את רשיונו של אבו-דיה לשלושה חודשים.

השופטת כהן-לקח הסבירה: "בניגוד לבית משפט השלום בהחלטתו המקורית, אינני סבורה כי המעשים המיוחסים למשיב – בוודאי בעיתות מלחמה – אינם מקימים מסוכנות או שהמסוכנות הכרוכה בהם היא 'ברף נמוך ביותר' כלשונו של בית משפט קמא. נהיגתו לכאורה של המשיב ברכב בבעלותו שנעשו בו שינויים מבניים שנועדו להביא לכך שמאגזוז הלחץ יבקעו אש וקולות רמים הנחזים לירי, והכל בעיתות מלחמה ובשעת לילה מאוחרת, אינם בגדר מעשה קונדס שנעשה בקלות הדעת.

"מדובר במעשה שקשור בנהיגה ברכב ברבים, אשר מעיד על שיקול דעת בלתי אחראי ולקוי, לשון המעטה, ומוביל לפחד ולבהלה בציבור באופן המקים מסוכנות לשלום הציבור. משכך, אני סבורה כי לא ניתן להסתפק בעניינו של המשיב בתנאים כספיים גרידא, שכן אין בכך כדי לתת מענה הולם למסוכנות הנשקפת ממעשיו של המשיב בקשר עם נהיגתו בכביש. הכל, בלא שנעלם מעיני כי מדובר במשיב נעדר עבר תעבורתי או פלילי", הוסיפה השופטת כהן-לקח.

השופטת כהן-לקח דחתה את בקשת המדינה למעצר בית מלא, וזאת תוך שהיא מתייחסת להחלטתו של השופט המחוזי משה בר-עם בתיק דומה, בו קבע מעצר בית לילי; הנסיבות שם היו חמורות יותר – נהג אחד מתוך חבורה שביצעה מעשים אלו. אין גם צורך לפסול את רשיון הרכב, שכן המדינה ממילא תפסה את האופנוע כראיה, ואם וכאשר תשחרר אותו – תוכל לבקש לפסול את רשיון הרכב. גם השופט בר-עם שלל את רשיון הנהיגה של הנאשם האחר לשלושה חודשים, והשופטת כהן-לקח החליטה לאמץ את אותו קו גם במקרה שלפניה.

עמ"ת 66586-11-23, מדינת ישראל נ' גאלי אבו-דיה, 3.12.2023.