פסק דין חדש של בית המשפט העליון מסדיר סוגיה רגישה ומשמעותית בתחום הפונדקאות בחו"ל: כיצד תוכר בישראל אימהותה של אישה שהיא אמו הגנטית של הילד, אך לא זו שנשאה אותו ברחמה. עו"ד לילך נחמיה טרוקמן מביאה את עיקרי ההכרעה, את המחלוקת בין שופטי העליון – ואת המשמעות המעשית להורים הפונים להליכי פונדקאות מעבר לים.
שתי חוות דעת שמאיות, פער של 400 אלף שקל ומחלוקת ממושכת בין בני זוג גרושים סביב בית בקיבוץ הובילו את בית הדין הרבני באשקלון להכרעה עקרונית: שמאות אינה מטרה בפני עצמה, וכאשר קיימת אפשרות ממשית לקבל מחיר גבוה יותר – יש לבחון את השוק ולא להסתפק באומדן.
שתי חוות דעת שמאיות העריכו את אותה דירה בסכומים שונים בתכלית – 1.5 מיליון שקל לעומת 1.15 מיליון שקל. בית הדין הרבני בטבריה נדרש להכריע כיצד יש לקבוע את שווי הנכס, ובחר שלא להסתפק בממוצע פשוט בין השתיים. במקום זאת, הוא העניק משקל גבוה יותר לחוות הדעת שנמצאה בעיניו יסודית ומנומקת יותר, וקבע את שווי הדירה על 1.383 מיליון שקל.
בני זוג ישראלים שעברו להתגורר בפורטוגל, נישאו שם בנישואים אזרחיים והקימו בה את ביתם, מצאו את עצמם לאחר הפרידה במאבק משפטי חוצה גבולות. הבעל טען כי הסכסוך צריך להתברר בפורטוגל, שם מתגוררת גם בתם הקטינה ושם כבר נפתחו הליכים. האישה ביקשה לנהל את ההליך בישראל. בית הדין הרבני הגדול הכריע: הזיקה של בני הזוג לישראל לא נותקה, בית הדין מוסמך לדון בגירושים ובענייני הקטינה – וישראל היא גם הפורום הנאות לניהול ההליך.
בני זוג שחיו בנפרד במשך שנים חתמו על הסכם גירושין, שבמסגרתו התחייב הבעל להעביר לאישה את מחצית זכויותיו בדירתם. אלא שהגט מעולם לא סודר, האישה נפטרה – וההתחייבות הפכה למוקד של מאבק רכושי בין הבעל לבין יורשיה. בית הדין הרבני בתל אביב קבע כי העברת הדירה הייתה קשורה במהותה לגירושין, ולכן ביטל אותה. גם ניסיון מאוחר יותר לשנות את ההכרעה בשם שני נכדים קטינים – נדחה.
בית הדין הרבני באשדוד הכריע בסכסוך רכושי מורכב שנמשך שנים, ובמרכזו הערכת שווייה של חברה פרטית, כספי מקדמות, מס רעיוני וטענות לחלוקה בלתי שוויונית של הרכוש
בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורה של אישה וקבע כי הסכם פנימי ביחס לדירה מסוימת עשוי להיות תקף גם אם לא אושר בבית משפט • טענתה כי חלקה בדירה היה אמור לגדול מדי שנה נדחתה
פסק דין חדש של בית הדין הרבני האזורי באשקלון מחדד את כללי "מירוץ הסמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. הדיינים קבעו כי המועד הקובע לרכישת סמכות אינו פתיחת התיק במערכת הממוחשבת, אלא הרגע שבו בעל הדין הפעיל את ההליך המשפטי והגיש את תביעתו. ההכרעה עשויה להשפיע על אופן ניהול הליכים מקבילים בערכאות השונות, במיוחד בעידן שבו מרבית כתבי הטענות מוגשים באמצעים דיגיטליים.
בעל שזכה בהגרלת "מחיר למשתכן" עוד לפני חתונתו טען כי הדירה שנרכשה בעקבות הזכייה שייכת לו בלבד. אשתו לשעבר טענה כי רכישת הדירה הושלמה לאחר הנישואין, מומנה מכספים משותפים והייתה חלק מהתא המשפחתי. בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל את עמדת האישה וקבע כי הדירה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
הפונדקאות הליך הכרוך בהשקעה רגשית, כלכלית ומשפטית. זוגות העוברים הליך זה משקיעים שנים בטיפולי פוריות, וביצירת עוברים קפואים לעיתים מגנטיקה מלאה שלהם ולעיתים בעזרת תרומה חיצונית, מתוך תקווה להגשמת החלום להיות הורים. אך המציאות לעיתים מתפתלת- בני זוג עשויים להיפרד או להתגרש, ונשאלת השאלה, מה דינם של עוברים קפואים של ההורים המיועדים שנוצרו למטרת פונדקאות?
המאמר של עו"ד לילך נחמיה טרוקמן דן במקרים שבהם בני הזוג היו מעורבים יחדיו ביצירת העוברים ולכן קיימת ביניהם שותפות גנטית או משפטית בעוברים שנוצרו.
