במקרה שנדון, הוגש תיק הוצאה לפועל באמצעות המערכת הממוחשבת. כפי שקורה לא אחת, חל עיכוב של 22 ימים בין מועד ההגשה לבין המועד שבו התיק נרשם ונפתח בפועל במערכת ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל קבע כי הזכות לשכר טרחת עורך הדין וכן ריבית והצמדה נוצרת רק ממועד הרישום בפועל, ולא ממועד ההגשה הראשונית, ולפיכך דחה את דרישת שכר הטרחה שהוגשה.

החלטה זו עוררה מחלוקת קשה, שכן היא עלולה להשליך על מאות ואלפי תיקים שמוגשים מדי שנה באופן ממוחשב, וליצור אי ודאות הן לגבי זכויות הזוכים והן לגבי התגמול המגיע לעורכי הדין.

טענות המערערים

בערעור טען עו"ד ישראל בודה ב"כ המערער, כי יש להבחין הבחנה ברורה בין פעולת ההגשה המשפטית, שמבוצעת על ידי הזוכה או בא כוחו, לבין פעולת הקליטה המנהלית שמבצעת המערכת הממוחשבת. לדבריהם, ברגע שהוגשה הבקשה כדין, הושלמה הפעולה המשפטית הנדרשת, ואין מקום לגרוע מהזכויות בשל עיכובים טכניים שאין למגיש שליטה עליהם.

עוד נטען כי פרשנותו של הרשם עלולה להביא לפגיעה ממשית בזכויות הזוכים, שימצאו עצמם ללא שכר טרחה בגין פעולות שבוצעו כדין, רק משום שהמערכת התעכבה ברישום.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קיבל את הערעור במלואו, כב' השופט אבי שלו, סגן נשיאת בית משפט קבע קביעה עקרונית וברורה: המועד הקובע לפתיחת תיק הוצאה לפועל הוא מועד ההגשה ללשכה, ולא מועד הרישום בפועל במערכת.

בית המשפט הסביר כי התכלית של דיני ההוצאה לפועל היא לאפשר לזוכה לממש את פסק הדין ביעילות, ואין זה סביר כי עיכובים טכניים שלא בשליטת עורכי הדין או הזוכה יפגעו בזכות זו. עוד צוין כי הזוכה זכאי לשכר טרחה עבור פעולות שבוצעו כחוק, וכי אין להטיל עליהם את האחריות לתקלות או דחיות הנובעות מהמערכת הדיגיטלית.

בית המשפט ציין כי ההחלטה זו תואמת את החלטת פורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין שקבעה לאחר דיונים רבים כי המועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה לפתיחה ולא מועד הפתיחה בפועל שמתעכב לעיתים למעלה מ 30 ימים.

עו"ד יוסף ויצמן, בעלים של משרד עורכי דין גדול בתחום ההוצל"פ וראש פורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין, בירך על פסק הדין ואמר:
"פסק הדין צודק ונכון. לא יעלה על הדעת שעורך דין שיעמוד במועדים הקבועים בחוק, יטרח לפתוח את תיק ההוצאה לפועל במועד, ובשל עיכוב טכני במערכת יפסיד את הזכויות המגיעות לו. ההכרעה משיבה את הצדק למקומו."

עו"ד ויצמן הוסיף: "טוב עשה בית המשפט שאימץ את עמדת פורום ההוצל"פ, עמדה שגובשה לאחר שקיימתי דיונים רבים ושמעתי מגוון דעות בטרם נחתמה חוות הדעת."

לדבריו, להכרעה יש גם השלכות ישירות ומהותיות: ריבית והצמדה נגבות ממועד ההגשה ללשכת ההוצאה לפועל, ולעיתים מדובר בהפרשים כספיים גבוהים במיוחד. מעבר לכך, ולא פחות חשוב, נקבע כי האחריות המשפטית על התקופה שמיום ההגשה ועד למועד שבו התיק נפתח בפועל מוטלת על לשכת ההוצאה לפועל. אם נגרם עוול משפטי כתוצאה מהעיכוב, האחריות היא של המערכת – ולא של הזוכה שהגיש את התיק במועד וללא דיחוי.

ההשלכות המעשיות

פסק הדין מבהיר ומבסס כלל חשוב לעתיד:

• הזוכה ועורכי דינו יכולים להסתמך על מועד ההגשה כמועד הפתיחה הקובע.

• שכר הטרחה בגין פתיחת התיק ייקבע בהתאם למועד ההגשה, גם אם התיק הופיע במערכת רק ימים לאחר מכן.

• המערכת הממוחשבת היא כלי מנהלי בלבד, ואינה יכולה לשנות את המשמעות המשפטית של פעולה שהושלמה כדין.

• הגשה של בקשה לעיכוב הליכים או ערעור על פסק הדין לא מעכב את ביצוע פסק הדין ואין חובה גם לציין זאת במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל.-

חשיבות ההכרעה

מדובר בפסיקה עקרונית שתשפיע על כלל העוסקים בתחום ההוצאה לפועל. היא מחזקת את מעמד עורכי הדין והזוכים מול הרשות, ומונעת מצב שבו גורמים טכניים או עיכובים אדמיניסטרטיביים יפגעו בזכויות מהותיות.

הכרעת בית המשפט משדרת מסר חד: אין להעניש צדדים על תקלות מחשוב או על עיכובים מנהליים\ מועד ההגשה הוא המועד הקובע לכל דבר ועניין.

 עש"א 33169-02-25 גזיאל נגד ברק