הצעת חוק חדשה שהוגשה לכנסת מבקשת לבצע שינוי תקדימי בשוק המקצועות הפיננסיים בישראל, בכך שתאפשר הענקת רישיון רואה חשבון לעורכי דין שהם גם יועצי מס, ללא צורך בבחינות נוספות או תקופת התמחות בראיית חשבון. הצעה זו מעוררת דיון רחב היקף בשאלה האם מדובר במהלך מתבקש שיאפשר לייעל את המערכת ולפתוח את התחום לאנשי מקצוע עם רקע משולב, או בצעד שעלול לערער את מעמד רואי החשבון ולהשפיע על איכות השירותים הפיננסיים והחשבונאיים בישראל.

רקע להצעה: שילוב הכרחי בין משפט לכלכלה

תחומי המשפט והחשבונאות הפכו בשנים האחרונות למקבילים ומשלימים זה את זה, בעיקר בקרב עסקים, יזמים ותאגידים. עורכי דין רבים נדרשים כיום לטפל בנושאים מורכבים הכוללים תכנון מס, רגולציה פיננסית, דיני חברות וליווי עסקאות כלכליות. במקביל, יועצי מס מנהלים בפועל את תיקי המיסוי של מרבית העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. למרות זאת, כיום קיימת הפרדה רגולטורית מלאכותית שמונעת מעורכי דין בעלי רישיון יועץ מס לקבל רישיון רואה חשבון, גם כאשר הכשרתם ומומחיותם חופפות בחלק ניכר מהתחומים לאלו של רואי החשבון.

הצעת החוק, ביוזמת ח"כ ארז מלול, מבקשת לשנות את חוק רואי החשבון ולהכיר בכך שעורך דין המחזיק ברישיון יועץ מס עבר הכשרה מספקת על מנת לקבל רישיון רואה חשבון מבלי שיידרש לעבור מחדש את בחינות מועצת רואי החשבון או התמחות נפרדת בתחום. לטענת יוזמי ההצעה, השינוי יחזק את שוק השירותים הפיננסיים, יספק יותר אפשרויות לבעלי עסקים ויקטין את הרגולציה המכבידה על בעלי מקצועות חופשים.

מה כוללת הצעת החוק בפועל?

על פי ההצעה, כל עורך דין המחזיק גם ברישיון יועץ מס יהיה זכאי להירשם כרואה חשבון ללא צורך בביצוע השלבים הנדרשים כיום, הכוללים מעבר בחינות של מועצת רואי החשבון ותקופת התמחות ממושכת במשרד רואי חשבון. הבסיס להצעה נשען על ההנחה כי השילוב בין ההכשרה המשפטית הרחבה של עורכי הדין, הכוללת למידה מעמיקה בדיני מסים, דיני חברות ורגולציה פיננסית, לבין ההכשרה המקיפה של יועצי מס בנושאי חשבונאות ומיסוי, מהווה מסלול חלופי שווה ערך לזה של רואי חשבון. לטענת המציעים, החפיפה בין שני התחומים היא משמעותית מספיק כדי להצדיק הכרה רשמית בעורכי דין שהם גם יועצי מס ככשירים למלא את תפקיד רואה החשבון.

הנימוקים המרכזיים לטובת אישור החוק

1. חפיפה משמעותית בין תחומי הידע של עורכי דין-יועצי מס ורואי חשבון

כיום, עורכי דין עוברים הכשרה מקיפה בנושאי דיני מסים, דיני חברות, ורגולציה פיננסית כחלק בלתי נפרד מהכשרתם המשפטית. תחומים אלה הם ליבת העיסוק של כל עורך דין העוסק בליווי עסקאות מסחריות, מיזוגים ורכישות, הנפקות בשוק ההון ותכנוני מס מורכבים. יתרה מכך, החוק כיום כבר מאפשר לעורכי דין לחתום על דוחות שנתיים של עצמאיים המוגשים לרשויות המס. יועצי מס, מצדם, עוברים הכשרה מעמיקה בתחומי המיסוי, החשבונאות והחקיקה הרלוונטית ומנהלים את תיקי המיסוי של מרבית העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. לכן, כאשר עורך דין משלים גם את ההכשרה של יועץ מס, הידע המקצועי שהוא מחזיק בו זהה – ולעיתים אף מקיף יותר – מזה של רואה חשבון.

2. שיפור נגישות השירותים הפיננסיים לעסקים קטנים ובינוניים

הצעת החוק מבקשת להקל על העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים כ-95% מהעסקים בישראל, בכך שתאפשר להם לקבל שירותים משפטיים, חשבונאיים ומיסויים במקום אחד. כיום, בעלי עסקים רבים נאלצים להסתייע במספר אנשי מקצוע – עורך דין לנושאים משפטיים, יועץ מס לנושאי מיסוי ורואה חשבון להנהלת חשבונות וביקורת. השינוי יאפשר לרבים מהם לקבל שירות מקיף מגורם מקצועי אחד, יחסוך זמן ומשאבים ויקטין את הבירוקרטיה.

3. ביטול כפילויות בהכשרה המקצועית

כיום, עורך דין שהוא גם יועץ מס כבר עבר הכשרה מעמיקה, עבר בחינות והשלימה התמחות בנושאים של חשבונאות ומיסוי. כפיית מסלול הסמכה נוסף, המורכב בעיקרו מתחומי ידע שכבר נרכשו, יוצרת כפילות מיותרת ומעכבת את כניסתם של אנשי מקצוע מוכשרים לשוק העבודה. ביטול הדרישה לבחינות והתמחות נוספות יאפשר השתלבות מהירה של אנשי מקצוע מוכשרים במערכת ויסייע בצמצום המחסור הקיים בתחום.

4. חיזוק המקצועות הפיננסיים וייעול המערכת הכלכלית

המחסור באנשי מקצוע הבקיאים גם בהיבטים המשפטיים וגם בהיבטים החשבונאיים והמיסויים פוגע ביעילות הכלכלית של המשק. הצעת החוק תאפשר לעורכי דין-יועצי מס להציע שירותים ברמה גבוהה יותר, תגדיל את התחרות, תוזיל עלויות ללקוחות ותייעל את כלל המערכת הפיננסית בישראל.

מה טוענים המתנגדים?

אחד הגורמים המרכזיים שמתנגדים להצעת החוק הוא לשכת רואי החשבון, אשר טוענת כי הענקת רישיון ללא מעבר במסלול ההכשרה הסטנדרטי תפגע ברמת המקצוע. לטענתם, חשבונאות דורשת מיומנויות מעשיות וניסיון נצבר לאורך שנים, אשר אינם נרכשים בהכשרה המשפטית-מיסויית. עם זאת, מתנגדי החוק מתעלמים מהעובדה שעורכי דין-יועצי מס מנהלים כבר כיום את תיקי העסקים הקטנים והבינוניים, ובמקרים רבים אחראים לתכנון מס מתקדם ולייעוץ חשבונאי. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי מדובר בגורמים בעלי ניסיון מקצועי מוכח, אשר כבר עברו בחינות והתמחות בתחומם.

סיכום: האם אנחנו בדרך למהפכה?

הצעת החוק מציעה שינוי מרחיק לכת שעשוי להפוך את שוק השירותים הפיננסיים בישראל ליעיל יותר, נגיש יותר ופחות בירוקרטי. על אף ההתנגדויות, נראה כי המציאות הכלכלית המודרנית מחייבת גישה חדשנית וגמישה יותר להכשרות מקצועיות, שתואמת את הצרכים של בעלי עסקים ושל המערכת הפיננסית כולה. אם תאושר, הצעת החוק עשויה לשנות את כללי המשחק ולהפוך את שוק ראיית החשבון לפתוח, מתקדם ורלוונטי יותר לעידן הנוכחי.