היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק משמעותית, ביוזמתו של חבר הכנסת ארז מלול, המבקשת לבצע שינוי מרחיק לכת בסף החובות לניהול הליך במסגרת רשות האכיפה והגבייה. הצעה זו, תביא לכך שחובות עד סום של 400,000 ש"ח ידונו רק בהוצאה לפועל. ההצעה נרשמה כהצעת חוק פרטית צפויה לעורר דיון נרחב בקרב מומחים בתחום הכלכלה, המשפט והממשל.

רקע להצעת החוק

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנחקק בשנת 2018, שינה את האופן שבו מתנהלים הליכי חדלות פירעון בישראל. מטרתו העיקרית הייתה לאזן בין הצורך בשיקום החייבים לבין זכויות הנושים, תוך חלוקה ברורה בין מקרים בהם ניתן לנהל את התהליך דרך רשות האכיפה והגבייה לבין מקרים חמורים יותר המטופלים על ידי הממונה על חדלות פירעון בבתי המשפט.

נכון להיום, החוק מגדיר "חוב נמוך" כחוב עד גובה של 172,334.81 ש"ח, כאשר חובות גבוהים יותר מחייבים פנייה לבתי המשפט ולממונה על חדלות פירעון. חוב זה כולל בתוכו ריביות וקנסות, אשר לעיתים קרובות מגדילים את היקף החוב המקורי באופן משמעותי.

עיקרי התיקון המוצע

על פי הצעת החוק החדשה, הסכום המוגדר כ"חוב נמוך" יעלה משמעותית ל-400,000 ש"ח, מהלך שיוביל להסטת חלק גדול מהתיקים אל רשות האכיפה והגבייה במקום ניהולם בבתי המשפט. כמו כן, חוק ההוצאה לפועל יתוקן כך שסף החוב לטיפול במסגרת ההוצאה לפועל יועלה מסכום של 150,000 ש"ח גם כן ל-400,000 ש"ח.

המשמעויות של שינוי זה

בקרב התומכים בשינוי, ישנה סברה כי ההצעה תביא לייעול משמעותי של ניהול החובות במדינה. לטענתם, העלאת הסף תאפשר לחייבים רבים לנהל את חובותיהם בצורה מהירה ויעילה יותר ברשות האכיפה והגבייה, תוך צמצום העומס על בתי המשפט ומערכת חדלות הפירעון המרכזית.

מנגד, מתנגדי ההצעה טוענים כי המהלך עלול לפגוע בזכויות הנושים וליצור תמריץ שלילי להחזר חובות. לטענת גורמים שונים בענף הבנקאות והגבייה, המהלך עלול להקל יתר על המידה על חייבים ולגרום להם להעדיף מסלול נוח יותר במסגרת רשות האכיפה והגבייה, על חשבון החזרי חובות לנושים.

היתרונות המרכזיים של ההצעה

1. ייעול מערכת המשפט – בתי המשפט סובלים מעומס תיקים משמעותי. העברת תיקים לרשות האכיפה והגבייה תפנה זמן ומשאבים שיאפשרו דיון יעיל יותר בתיקים מורכבים.
2. סיוע לחייבים – רבים מהחייבים כיום אינם מסוגלים להתמודד עם הליכי חדלות פירעון ממושכים בבתי המשפט. ניהול ההליך ברשות האכיפה והגבייה יאפשר להם להגיע להסדרי חוב במהירות וביעילות רבה יותר.
3. שיפור מנגנוני שיקום כלכלי – במסלול ההוצאה לפועל קיימים מנגנונים המאפשרים הגעה להסדרי חוב לפני הכניסה להליך חדלות פירעון מלא. העלאת הרף תסייע ליותר חייבים לנצל את ההזדמנות הזו.
4. הפחתת שיעור פשיטות הרגל – יותר חייבים יקבלו הזדמנות להסדיר את חובם במסגרת מנגנון פשוט יותר, מבלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא, מה שעשוי להפחית את מספר פשיטות הרגל במשק.

חששות וביקורות

עו"ד יוסף ויצמן, ראש פורום ההוצל"פ בלשכת עורכי הדין, ובעלים של משרד עו"ד שעוסק בחדלות פירעון והוצאה לפועל מסר בתגובה להצעת החוק, שמדובר בשינוי דרמטי, שמעביר את הרוב הגדול של תיקי חדלות הפירעון להוצאה לפועל. ההצעה חשובה, אם כי צריך לערוך שינויים בהצעה. יש לבצע את השינוי בצורה מדורגת, להתאים את הסכום לכמות הרשמים שעוסקים בתחום והיכולת לנהל את זה בצורה מקצועית, ולבצע את השינוי בצורה מדודה וזהירה, בסופו של דבר מדובר בדיני נפשות, ויש לנהל זאת ברגישות ונחישות.

חשוב לציין, מסר עורך דין ויצמן, שכיום כבר רשמי הוצאה לפועל עושים עבודה מקצועית, ומנהלים את תיקי החלדות פירעון בדרך הטובה ביותר. כמובן, מבלי לגרוע מהעבודה החשובה והמקצועית שנעשית בתיקי החדלות פירעון אשר מתנהלים בבתי המשפט. כך מסר עו"ד ויצמן

עו"ד יוסף ויצמן

ביקורות נוספות

כאמור, למרות היתרונות הרבים, קיימים גם חששות משמעותיים. מומחים מזהירים כי הקלה על הליכי חדלות פירעון עלולה ליצור חוסר איזון בשוק האשראי. בנקים ונושים פרטיים עשויים להחמיר את תנאי ההלוואות, מה שעלול להשפיע לרעה על לווים עתידיים.

כמו כן, דוחות מבקר המדינה הצביעו בעבר על כך שניהול הליכי חדלות פירעון במסגרת רשות האכיפה והגבייה מביא לשיעור פירעון גבוה יותר, אך במקביל יש צורך לוודא כי אין בכך כדי לפגוע בנושים.

סיכום

הצעת החוק החדשה, אם תאושר, תשנה באופן משמעותי את ניהול הליכי חדלות פירעון בישראל. בעוד שתומכיה רואים בה דרך לייעל את המערכת ולסייע לחייבים, מתנגדיה מזהירים מפני השלכות אפשריות על שוק האשראי וזכויות הנושים.

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם השינוי יצליח לשמור על האיזון העדין שבין הצורך להגן על חייבים לבין הצורך להבטיח את זכויות הנושים. הדיונים בכנסת צפויים להיות סוערים, ורק הזמן יגיד האם התיקון המוצע אכן ישרת את המטרות שלשמן הוא נועד.

לקריאה:

הצעת חוק חדלות פירעון הגדלת סכום