במהלך דרמטי שנרקם מאחורי הקלעים בחודשים האחרונים, חתם שר המשפטים יריב לוין לפני שלושה ימים על תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"ה–2024. התקנות, שזכו בעבר לכותרת "טיוטה" בלבד, הפכו כעת לעובדה מוגמרת שתעצב מחדש חלקים מרכזיים בהליכי התדיינות אזרחית. אז מה עומד להשתנות בבתי המשפט?

מקדם יעילות: עיקרי התקנות

1. קדמי־משפט מרחוק
   אחד השינויים הבולטים הוא מעבר לישיבות קדם־משפט בהיוועדות חזותית כברירת מחדל בהליכים מסוימים: תביעות נזקי גוף, פלת"ד, רשלנות רפואית ותביעות במסלול דיון מהיר. לאחר תהליך היוועצות ושימוע ציבורי, החליט משרד המשפטים לאמץ גישה זו במטרה לחסוך זמן וכסף לצדדים ולמערכת, ולהתאים את בתי המשפט לעידן הדיגיטלי.
   לפי לשכת השר, "הניסיון שנצבר בתקופת הקורונה הוכיח שניתן לנהל דיונים קצרים וממוקדים מהבית או ממשרד עוה"ד, מבלי לפגוע בטיב ההליך".
2. בלי פערים צורניים: ביטול 'המזכיר המשפטי'
   מוסד המזכיר המשפטי, שהחזיק בסמכות לא לקבל מסמכים שאינם עומדים בתנאים הפורמליים, בוטל רשמית. מעתה, מזכירות בית המשפט תקבל או תדחה את המסמך במקום, ואם נדחה — הצד רשאי לערער בתוך שבעה ימים. במשרד המשפטים מציינים שהמטרה היא למנוע "גרירת רגליים" ולהבטיח הגשה נאותה כבר בנקודת הפתיחה של כל הליך.
3. מתנגד לביצוע שטר? כעת זה קל יותר
   תיקון לתקנה 20 נועד ליישר קו עם השינויים בחוק ההוצאה לפועל, ולהבהיר שהליך התנגדות לביצוע שטר או סכום קצוב מתנהל כשלב מקדים עצמאי (ולא עוד "בקשת רשות להתגונן" בסדר דין מקוצר). שינוי זה אמור לצמצם בלבול ולעגן באופן ברור את הנהלים בכל בתי המשפט.
4. החרגת תביעות נזקי גוף מדיון מהיר
   תביעות נזקי גוף בערכים נמוכים (עד 75,000 ש"ח) לא יסתופפו עוד במסלול 'דיון מהיר', אלא יידונו במסלול רגיל, פרט למקרים חריגים שבית המשפט ימצא לנכון להאיץ. לטענת המשרד, מדובר ב"איזון ראוי" למורכבות הרפואית והמשפטית הכרוכה בתיקים מסוג זה.
5. הרחבת אפשרויות אימות חתימה
   בטפסים שהוגשו לבתי המשפט, עד כה היה צורך באישור עורך דין בלבד. התקנות החדשות מוסיפות אפשרות לאימות חתימה גם דרך מזכירות בית המשפט, מה שיקל במיוחד על מתדיינים שאינם מיוצגים.

לצפיה בתקנות סדר הדין החדשות לחץ כאן

למה כולם מדברים על זה?

המאבק על התקנות לא היה רק עניין טכני: נגעו בו שאלות מהותיות על גישה למשפט, נגישות דיגיטלית וביורוקרטיה. עורכי הדין, מצדם, חששו מפסילת כתבי בית דין בשל טעויות צורניות. מתדיינים לא מיוצגים פחדו מפער ידע טכנולוגי. השופטים, לעומת זאת, קיוו שהמהלך יקל על העומס הבלתי נגמר בבתי המשפט.
בתום תהליך ארוך של היוועצות והתחשבות בהערות הציבור, החליט השר יריב לוין לחתום — ולאותת שפרקים שלמים בניהול ההליכים האזרחיים ישתנו בחודשים הקרובים.

מתי זה נכנס לתוקף?

לצד החתימה הרשמית, הודגש כי חלק מהתקנות ייכנסו לתוקף בהדרגה. כך, למשל, התקנה המחייבת היוועדות חזותית תופעל רק בעוד מספר חודשים — כדי לאפשר הצטיידות בתשתיות מתאימות בערכאות השיפוטיות והיערכות כללית. תקנות אחרות יחלו מיידית או בפרק זמן קצר יותר, כך שהשפעתן כבר מורגשת בשטח.

מבט קדימה

המערכת המשפטית, מצידה, ערוכה לשלב הבא: בימים הקרובים תתפרסם חוברת רשמית מעודכנת של תקנות סדר הדין האזרחי עם כל התיקונים החדשים. עורכי הדין, מצד שני, ישלפו כנראה את המרקרים ויכינו את הלקוחות והצוותים שלהם לעבודה השוטפת לפי הכללים החדשים.

כך או כך, תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"ה–2024 מביאות סנונית נוספת של חדשנות לצורת ניהול המשפט האזרחי בישראל. ההשלכות המעשיות ניכרות כמעט בכל תיק: מדרך הגשת המסמכים, דרך קיום דיוני הקדם ועד שאלת המסלול המתאים לתביעה. מי שיגן על זכויותיו או יתבע את זכויותיו — מוטב שיכיר את הכללים החדשים כמה שיותר מהר.