פסק דין חדש של בית המשפט העליון מתריע מפני תופעה מדאיגה שמתחילה לחלחל אל מערכת המשפט הישראלית – שימוש בלתי מבוקר בכלי בינה מלאכותית להכנת כתבי טענות, באופן שמוביל להגשת טיעונים משפטיים שגויים ואף בדויים לחלוטין. בפסק הדין, השופטים לא הסתפקו רק בנזיפה כלפי עורך הדין שנסמך על מידע כוזב, אלא גם הבהירו כי בעתיד הם לא יהססו להטיל סנקציות כבדות על עורכי דין שיגישו כתבי טענות שאינם מבוססים על מקורות מהימנים.

פרשה חמורה: כתבי טענות שהתבססו על פסקי דין שלא היו ולא נבראו

המקרה המדובר עסק בעתירה לבג"ץ, שהוגשה על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, ובה התבקש בית המשפט לבטל סעיף בהסכם גירושין. אלא שהטענות המשפטיות שנכללו בעתירה נסמכו על לא פחות מ-36 פסקי דין והחלטות שיפוטיות – חלקם לא קיימים כלל, חלקם צוטטו באופן שגוי, ואחרים כללו תוכן מטעה שלא שיקף את ההכרעות המשפטיות האמיתיות.

הבדיקה שביצעו שופטי בג"ץ העלתה נתונים חמורים:

• חמישה פסקי דין שהוזכרו בעתירה כלל לא קיימים ולא ניתן היה למצוא אותם במאגרים משפטיים.
• 14 הפניות לפסיקה כללו מידע שגוי או מסולף, שנראה כאילו נערך על ידי גורם שאינו מבין משפט.
• 24 ציטוטים שיוחסו להכרעות שיפוטיות התבררו כשגויים או מומצאים לחלוטין.

במהלך הדיון נשאלה באת-כוח העותרת כיצד הגיעו נתונים אלו לכתב הטענות, ובתגובה הודתה כי נעזרה באתר אינטרנט שהומלץ לה על ידי קולגות, אך לא ביצעה בדיקה עצמאית של אמיתות הציטוטים וההפניות.

השופטים מזהירים: בינה מלאכותית – לא תירוץ לרשלנות מקצועית

השופטים הבהירו כי האחריות להגשת כתבי טענות מהימנים נופלת אך ורק על עורכי הדין. בפסק הדין נקבע באופן חד-משמעי כי גם אם נעשה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, אין בכך כדי לפטור עורך דין מהחובה לבדוק את המקורות ולוודא שכל נתון משפטי המוגש לבית המשפט הוא נכון, רלוונטי ומדויק.

בפסק הדין צוין כי המשפט הישראלי – כמו מערכות משפט רבות בעולם – מתחיל להיתקל בהשלכות הבעייתיות של הסתמכות לא זהירה על בינה מלאכותית. אחת הסכנות המרכזיות היא תופעת "הזיות הבינה המלאכותית", שבהן המערכת יוצרת מידע שנראה אמין לחלוטין, אך בפועל אינו מבוסס על נתונים אמיתיים. במקרה זה, הסתמכות לא מבוקרת על כלי כזה עלולה לפגוע באופן חמור בהליכים שיפוטיים ולגרום להטעיה של בתי המשפט.

עורכי דין שיתבססו על מידע כוזב עלולים להיענש בחומרה

השופטים שלחו מסר ברור וחד לכלל עורכי הדין: בפעם הבאה שיוגשו כתבי טענות עם מידע בלתי מבוסס, בית המשפט לא יסתפק רק בנזיפה – אלא ינקוט בסנקציות משמעותיות, כולל סילוק על הסף של העתירה והטלת הוצאות אישיות על עורכי הדין.

נקבע כי לבית המשפט אין ברירה אלא להגיב בתקיפות על התופעה:
"בית המשפט הוא במה להכרעה משפטית הוגנת ומבוססת, ואין מקום לטיעונים שנשענים על מידע כוזב. הסתמכות עיוורת על מקורות בלתי מהימנים אינה פוטרת את בעל הדין או את בא-כוחו מאחריות, והאחריות לוודא את אמינות החומר המוגש לבית המשפט מוטלת בראש ובראשונה על עורך הדין עצמו."

השופטים אף הזהירו כי אם התופעה תימשך, עשויים להינקט צעדים משמעתיים חמורים יותר.

האיזון בין טכנולוגיה למשפט: כלי עזר, לא תחליף לאחריות משפטית

בית המשפט לא שולל את שילוב הבינה המלאכותית בעולם המשפט, ואף מציין כי מדובר בטכנולוגיה שיכולה להוות כלי רב-עוצמה לאיתור פסקי דין, ניתוח נתונים וחיפוש תקדימים משפטיים. יחד עם זאת, נקבע כי שום מערכת טכנולוגית לא תוכל להחליף את שיקול הדעת, האחריות והבקיאות המשפטית של עורכי הדין עצמם.

המסר חד וברור:

• בינה מלאכותית היא כלי עזר – לא תחליף לאחריות מקצועית.
• עורכי דין חייבים לבצע בדיקות מדוקדקות לפני שהם מגישים מסמכים לבית המשפט.
• מי שיגיש טענות בלתי מבוססות יישא באחריות, כולל סנקציות כספיות והליכי משמעת.

לקראת רגולציה משפטית על שימוש בבינה מלאכותית?

בקרב גורמים משפטיים מתחילה להישמע דרישה לקבוע רגולציה ברורה לגבי השימוש בבינה מלאכותית בעולם המשפט. החשש הוא שאם התופעה תתרחב, בתי המשפט ייאלצו להתמודד עם הצפת מידע שגוי, מה שיפגע באמינות ההליכים המשפטיים ויעכב את קבלת ההכרעות.

גורמים במערכת המשפט כבר החלו לבחון דרכים להתמודד עם האתגר, בין היתר באמצעות הנחיות חדשות שיחייבו עורכי דין לציין במפורש אם השתמשו בבינה מלאכותית להכנת כתבי טענות, וכן יטילו סנקציות חמורות על הגשת טיעונים מבוססי מידע שגוי.

סיכום: האחריות נשארת אצל עורכי הדין

פסיקת בג"ץ מסמנת קו אדום ברור – הטכנולוגיה אמנם כאן כדי להישאר, אך האחריות נותרת בידי עורכי הדין. בעוד שבינה מלאכותית עשויה לשמש כלי מועיל לחיפוש מידע וניהול תיקים, הכנת כתבי טענות המבוססים על מידע לא מבוקר מהווה רשלנות מקצועית חמורה.

העתיד של המשפט נמצא גם בטכנולוגיה, אבל בלי אחריות מקצועית של עורכי הדין – אין לו תוקף.

לקריאה והורדה: החלטת בית משפט העליון בעניין בינה מלאכותית