בשבועות האחרונים נרשמה נקודת ציון חשובה לשמירה על מעמד עורכי הדין, בעקבות תיקון פרסום מטעה בחוברת מידע רשמית של הנהלת בתי הדין הרבניים. במוקד הסוגיה עמדה אמירה בחוברת לפיה “ייצוג באמצעות עורך דין נדרש רק במקרים חריגים”, בכל הנוגע לצוואות וירושות. לפי לשכת עורכי הדין, פרסום זה לא רק היה שגוי מיסודו מבחינה משפטית, אלא עלול גם להטעות את הציבור ולהוביל למצב בו בעלי דין יבחרו לוותר על ייצוג מקצועי חיוני בהליך המשפטי

הרקע לפנייה הרשמית – חשש להטיית הציבור
במכתב פנייתם אל מנהל בתי הדין הרבניים (הרב אליהו בן דהן) ציינו עו"ד יוסף ויצמן (יו"ר הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין) ועו"ד רון לוינטל כי נוסח החוברת, המשווה בין טוענים רבניים לעורכי דין, מצייר מצג בלתי מאוזן. לדבריהם, ההנחה שעורך דין ידרש “רק במקרים חריגים” עלולה להטעות בעלי דין לחשוב כי הייצוג המקצועי פחות נחוץ – וזאת בניגוד לכללי הייצוג המעוגנים בחוק לשכת עורכי הדין ובדין הכללי.

במכתבם הסבירו השניים כי לעורכי הדין יש מעמד ייחודי ובלעדי לייצג בפני ערכאות שיפוטיות. לשיטתם, הצגת פעילותם כמשנית או מופחתת ביחס לטוענים רבניים אינה תואמת את הוראות החוק, ועשויה גם להוביל לפגיעה עקיפה בחופש העיסוק של עורכי הדין. בנוסף, הם הבהירו כי רבים מהתיקים הדנים בצוואות, ירושות או דיני משפחה כלליים, משלבים הליכים הנערכים הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי המשפט למשפחה – מה שהופך את הצורך בעורך דין בעל ידע משפטי רב-תחומי לחיוני עוד יותר..

תגובת הנהלת בתי הדין – הכרה בטעות ותיקון מיידי
בהמשך לפנייה זו השיב הרב אליהו בן דהן כי הפרסום השגוי מקורו בשנת 2019, ומעולם לא נשלחה אליו התראה בנושא עד כה. בבדיקה קצרה שערך, הובהר כי אכן קיימת בעייתיות בנוסח שפורסם באתר, והדבר תוקן באופן מיידי. כך, ציין מנהל בתי הדין, הציבור יכול כעת לעיין בעדכון החדש ולהיווכח ששונתה האמירה שעלולה הייתה לצמצם את תפקידם ומעמדם של עורכי הדין בהליך המשפטי.

הישג ללשכת עורכי הדין: הגנה על המקצוע והאינטרס הציבורי
התיקון המהיר שביצע מנהל בתי הדין הרבניים מדגיש את השפעתה של לשכת עורכי הדין בביצור מעמד המקצוע ובהבטחת ייצוג הולם לציבור. סיפור זה ממחיש כיצד פנייה רשמית של ועדה מרכזית בלשכה, בראשות עו"ד יוסף ויצמן, עשויה להניב תוצאות אופרטיביות מהירות לטובת עורכי הדין והציבור הרחב כאחד.

ראשית, מדובר בהגנה על זכויותיהם של עשרות אלפי עורכי דין שבמסגרת הכשרתם והסמכתם הוענקו להם סמכויות ייצוג ייחודיות. שנית, ואף חשוב מכך, הבהרת הצורך בייצוג משפטי היא חלק מההגנה על אינטרס הציבור, שעלול להיפגע אם בעלי דין (ובפרט בענייני ירושה משפחתיים) יחליטו, בטעות, לוותר על שירות משפטי נדרש ולהיתקל במכשולים חוקיים בהמשך.

סנונית ראשונה או תחילתה של מגמה?
עבור רבים הנמצאים במערכת היחסים הסבוכה שבין הדין הרבני לבתי המשפט האזרחיים, השאלה האם עדיף להסתייע בטוען רבני או בעורך דין אינה אחידה: במקרים מסוימים, טוען רבני בעל ידע הלכתי יוכל לתת מענה יעיל, ואילו במקרים אחרים, במיוחד כאשר התיק חוצה בין הדין הדתי למשפחה לבית המשפט, סיוע משפטי רחב ומעמיק של עורך דין יכול להיות קריטי.

הפסיקה הישראלית ומערך החקיקה מקנים לעורך הדין מעמד מובהק בייצוג משפטי, והפרסום שהופיע באתר בתי הדין הרבניים מנוגד לרעיון זה, גם אם לא נכתב בכוונה תחילה לפגוע. העובדה שהנהלת בתי הדין הרבניים הקשיבה לעמדת הלשכה ועדכנה את החוברת במהירות, עשויה לרמוז על נכונות הממסד הדתי לדיאלוג פתוח עם לשכת עורכי הדין כשהדבר נוגע למחלוקות על ייצוג משפטי ואופן ניהול התיקים.

השורה התחתונה
הנהלת בתי הדין הרבניים תיקן את הפרסום השגוי בחוברת המידע, בעקבות מכתב מפורט של לשכת עורכי הדין. מהלך זה משקף לא רק את החשיבות שהלשכה מייחסת לשמירה על מעמדם וסמכויותיהם של עורכי הדין, אלא גם את חיוניותו של הייצוג המשפטי לטובת שמירה על זכויות בעלי הדין. בעידן של אתגרים משפטיים מורכבים, חלקם משולבים בין מערכת אזרחית לדתית, נדמה כי ההסדרה וההבהרה המוסכמת כעת מעניקות לציבור מענה מדויק יותר – ומחזקת את מעמדה של עריכת הדין כנדבך מרכזי במערכת המשפט.