במהלך שעשוי לחולל מהפכה בתחום חדלות הפירעון, הודיע שר המשפטים יריב לוין על תזכיר חוק יוצא דופן: "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס'… – הוראת שעה – צו לשיקום כלכלי על יסוד הכתב), התשפ"ה–2025". מטרת החוק – שצפוי לפעול כהוראת שעה לשלוש שנים עם אפשרות להארכה – היא להאיץ את הליכי חדלות הפירעון של יחידים ולאפשר לרשות השיפוטית לתת "צו לשיקום כלכלי" על סמך חומרים כתובים בלבד, ללא צורך בדיון פרונטלי, בתנאים מסוימים.

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס'… – הוראת שעה – צו לשיקום כלכלי על יסוד הכתב), התשפ-ה-2025

רקע: מהפכה בחלוקת הסמכויות ובייעול ההליך

כבר עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, הובאה בשורה של ממש לחייבים יחידים בישראל. החוק הציב במרכז את ערך השיקום הכלכלי של היחיד והסמיך את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ורשמי ההוצאה לפועל לנהל חלק ניכר מן ההליכים – זאת כדי לצמצם את העומסים בבתי המשפט ולייעל את הטיפול בתיקי חייבים.

בתקופת הזמן שחלפה מאז כניסת החוק לתוקף, הוברר כי ניתן לייעל עוד יותר את ההליך – בעיקר בשלב גיבושו של צו השיקום הכלכלי. כאשר יחיד (החייב) מסכים להצעת השיקום, הנושים אינם מתנגדים, והממונה תומך בקידום התוכנית – עולה השאלה: האם יש צורך בקיום דיון בבית המשפט, או שאפשר לאשר את הצו על סמך החומרים הכתובים בלבד? התזכיר החדש מציע לקצר ולייעל את ההליך באופן דרמטי, בדיוק בסיטואציה הזו.

עיקרי התזכיר: צו לשיקום כלכלי על יסוד הכתב

הבשורה הגדולה בתזכיר היא הסמכת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל (בהתאם לגובה החובות) ליתן צו לשיקום כלכלי ללא דיון פרונטלי, אלא על יסוד החומר המוגש בכתב, אם התקיימו מספר תנאים מצטברים. בין היתר:

1. היחיד מיוצג: הזכות לייצוג משפטי נועדה להבטיח כי החלטתו של היחיד להסכים לתוכנית השיקום תהיה מבוססת ומושכלת.
2. הסכמה מראש של החייב לתוכנית כתנאי לדיון בכתב: הנאמן נדרש לערוך תוכנית שיקום כלכלי, לקבל את הסכמת היחיד ולאפשר לנושים לבחון ולהתנגד במידת הצורך.
3. היעדר התנגדות מנומקת מצד הנושים: די בנושה אחד שיגיש התנגדות מנומקת כדי לבטל את האפשרות לאשר את הצו ללא דיון.
4. המלצת הממונה: הממונה על חדלות הפירעון בודק את התוכנית לעומק ומצהיר בבית המשפט כי התוכנית ראויה ומגשימה את מטרות ההליך.
5. שכנוע בית המשפט: גם אם התקיימו כל התנאים, בסופו של דבר בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל חייבים להשתכנע כי אימוץ התוכנית על סמך החומר הכתוב בלבד מגשים את התכלית המרכזית: שיקום היחיד והבטחת פירעון מירבי לנושים.

למי זה חל?

החידוש חל על יחידים הפותחים בהליך חדלות פירעון לאחר מועד תחילתו של החוק החדש, וגם על הליכים תלויים ועומדים שטרם הגיעו לשלב הגשת דוח ממצאי הבדיקה של הנאמן. חשוב להדגיש כי המסלול המהיר ייפתח ליחידים מיוצגים בלבד, מתוך רצון להבטיח שהחייב מבין את משמעות ההליך וההסכמה הנדרשת ממנו.

רשם ההוצאה לפועל: גם הוא בפנים

לא רק בתי המשפט נכללים במסגרת התזכיר – גם רשמי ההוצאה לפועל שיושבים על תיקי יחידים בעלי חוב נמוך יותר (מתחת לסף שנתי מתעדכן) מקבלים סמכות זהה. מדובר בצעד שנועד להקל על העומסים ברשות האכיפה והגבייה, תוך שמירה על זכויות יחידים ונושים גם יחד.

הוראת שעה לשלוש שנים – עם אפשרות להארכה

התיקון החדש מוצע לשלוש שנים כ"הוראת שעה", מתוך כוונה לבחון את הצלחתו בשיפור וקיצור ההליכים. לשר המשפטים תינתן סמכות להאריך את ההוראה לתקופות נוספות, שלא יעלו יחד על שנתיים, אם יתברר כי אכן יש בכך כדי לייעל את הליכי חדלות הפירעון ולקדם שיקום כלכלי של יחידים.

מאחורי הקלעים: השאיפה לזרז הליכים ולחסוך במשאבים

לדברי גורמים במערכת המשפט, התיקון שואף לקדם את השיקום הכלכלי של היחיד, לחסוך בעלויות ובהתמשכות ההליכים, ולמנוע עומסים מיותרים בבתי המשפט. הרקע לכך נעוץ בתפיסה שלפיה דיונים ארוכים ומורכבים מרוקנים עוד יותר את כיסו של החייב, ובמקביל פוגעים ביכולת הנושים לקבל חלק מחובותיהם מהר יותר.

מבט לעתיד: תקווה למהפכה של ממש

האם מדובר בחוק שישנה את עולם חדלות הפירעון? התגובות מעורבות אך רובן חיוביות. מצד אחד, יש הטוענים שהדבר יאפשר לחייבים לגבש תוכנית שיקום מועילה בזמן קצר, ולקדם את קבלת ההפטר הסופי. מצד שני, יש המודאגים מהאפשרות שביטול הדיון הפרונטלי יצמצם את יכולת הביקורת השיפוטית.

כך או כך, ברור שהמחוקק – בעידוד משרד המשפטים – מנסה לרתום את המנגנונים החדשים של חוק חדלות פירעון לצורך פתרונות פרקטיים בעולם החובות הפרטיים. ימים יגידו עד כמה תתאים המסגרת החדשה למציאות בשטח, אבל לפי שעה, הכרזת הדרמה בעולם המשפט כבר כאן: יותר גמישות, יותר יעילות – ועדיין, נותר לראות אם הכלי הדרמטי הזה ינוצל בתבונה ויעמוד במבחן הזמן.

עו"ד יוסף ויצמן, ראש פורום הוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין

עו"ד יוסף ויצמן, בעלים של משרד עורכי דין גדול שעוסק בתחום החדלות פירעון, שיקום כלכלי והוצאה לפועל, וראש פורום ההוצל"פ בלשכת עורכי הדין מוסר בתגובה

"זהו מהלך מתקדם ופורץ דרך שמבטא את הצורך הדחוף לייעל את הליכי חדלות הפירעון בישראל. התזכיר שומר על איזון נכון בין ההגנה על זכויות הנושים לבין הצורך לתת לחייבים הזדמנות אמיתית להשתקם כלכלית במהירות האפשרית. קיצור פרקי הזמן בהליך ומתן סמכות לבית המשפט לאשר הסכמות על בסיס החומר הכתוב בלבד הם צעד הגיוני ומתבקש, בייחוד כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים.

הניסיון בשנים האחרונות מלמד שבמקרים רבים אין צורך אמיתי לקיים דיון מלא באולם, במיוחד כשעומדות על הפרק הסכמות מגובשות ומנומקות מצד כל הצדדים המעורבים. התוצאה תהיה חיסכון בזמן ובמשאבים, הן עבור הצדדים והן עבור המערכת כולה — וכל זאת בלי לפגוע בעקרונות ההגינות והאחריות שבהליך חדלות הפירעון.

עו"ד ויצמן קורא לעורכי הדין למסור תגובות לתזכיר החוק, וכן קורא להעביר את התזכיר כלשונו, כדי לקדם רפורמה אמיתית ויעילה בשיקום הכלכלי של יחידים ולאפשר לחוק לממש את מטרתו החברתית החשובה במהירות וביעילות."

ביקורת על תזכיר החוק החדש

1. צמצום הפיקוח השיפוטי: אישור צו לשיקום כלכלי ללא דיון בעל פה עלול לפגוע בעומק הבדיקה השיפוטית שנערכת בדרך-כלל באולם בית המשפט. יש הטוענים כי חלק מנושאי מפתח — כמו מהימנותו של החייב, היקף חובותיו האמיתי ויכולת הפירעון — לעיתים עולים רק בחקירה ישירה של הצדדים ולא קריאה מסמכים בלבד.
2. פערי כוחות בין החייב לנושים: העובדה שהדיון הופך להיות “על הנייר” עשויה ליצור מצבים שבהם נושים חלשים (למשל, נושים קטנים או פרטיים) לא יצליחו להשמיע את קולם כראוי, בייחוד אם אינם מיוצגים. קיימת סכנה שהסכמה שבשתיקה תתקבל מחוסר מודעות או חוסר משאבים להגיש התנגדות מנומקת.
3. הסתמכות-יתר על הסכמת היחיד ומנגנון הממונה: החוק מניח שהממונה יבחן לעומק את תוכנית השיקום ויאמת את ההסכמות עם החייב והנושים. אלא שבפועל, לעומס העבודה ולמחסור אפשרי במשאבים עלולות להיות השפעות שליליות על איכות הבדיקה.
4. קושי בהעלאת טענות מורכבות: בהליכי חדלות פירעון הכוללים מספר רב של נושים או טענות עובדתיות מורכבות (למשל, חשש להברחת נכסים או דיווח חלקי מצד החייב), עשוי להידרש דיון פרונטלי יסודי. הליך "על יסוד הכתב" לא תמיד מסוגל לתפוס את כל המורכבויות ולעתים יידרשו דיוני השלמה שעלולים להאריך את ההליך בניגוד למטרה המקורית.
5. חשש משימוש לא נאות בהליך: יישום מהיר של צו שיקום עלול לייצר פרצה לחייבים המעוניינים לסגור חובות במהירות, גם במקרים שבהם לא בוצעה בדיקה מספקת של יכולותיהם הכלכליות.

שר המשפטים יריב לוין קרדיט ויקיפדיה

לצד היתרונות במאמץ לייעל את ההליך ולקצר זמני טיפול, הביקורת מצביעה על האתגר באיזון שבין הגנה על זכויות הנושים, שמירה על יעילות ההליך ומניעת פגיעה אפשרית בשל הליך מזורז מדי.

משרד המשפטים קורא כעת לכל המתעניינים – עורכי דין, נושים, חייבים וגופים פיננסיים – להעביר הערותיהם, לפני הנעת גלגלי החקיקה המלאים. אין ספק, מדובר במהלך שעשוי לחולל שינוי אמיתי בקרב מאות אלפי יחידים בישראל המתמודדים עם חובות, וכולם תוהים האם הכיוון החדש יעמוד ביעד המרכזי: חיזוק ערך השיקום הכלכלי והגדלת היקף הסכום שיוחזר לנושים, במינימום זמן ובירוקרטיה.