במוקד הפרשה עמד נכס מקרקעין שנמכר במסגרת הליכי כינוס נכסים בשל חובות כספיים של בעליו. כונס הנכסים, עו"ד יניב אזרן, מונה על ידי הבנק לצורך מימוש המשכנתה. הנכס נמכר במכרז לרוכשת, חברת "מופר ייזום, בניה ופתוח בע"מ", במחיר של 46.5 מיליון שקלים, כאשר שולמו 10% כמקדמה. במהלך החודשים שלאחר מכן ניתנו לרוכשת מספר ארכות לתשלום יתרת התמורה, אך גם במועד האחרון שנקבע – 10 ביוני 2024 – היא לא עמדה בתשלום.

עקב כך, פנה הכונס לרשמת ההוצאה לפועל בבקשה לאשר לו לבטל את הסכם המכר, לחלט את המקדמה כפיצוי מוסכם ולבצע פעולות נוספות להבטחת מימוש הנכס. הרוכשת טענה בתגובה כי ביצוע ההסכם "סוכל" בשל קשיים כלכליים שנגרמו ממלחמת "חרבות ברזל", מה שמנע ממנה להשיג מימון להשלמת העסקה.

החלטת הרשמת – ודחיית בקשת הכונס

הרשמת קבעה כי אין בסמכותה לדון בבקשת הכונס, שכן ביטול הסכם מכר מחמת הפרה אינו נופל בגדר סמכויותיה, אלא בסמכות בית המשפט האזרחי. הכונס ערער על ההחלטה לבית המשפט, וטען כי הרשמת הייתה מוסמכת לאשר את הפעולות שביקש, שכן מדובר בסעדים עצמיים שניתנים לביצוע מבלי לפנות לערכאות נוספות.

פסק הדין – קבלת הערעור

כב' השופט טל חבקין מבית משפט השלום בתל אביב, בפסק דין מנומק, קיבל את הערעור וקבע כי כונס נכסים רשאי לנקוט בסעדים עצמיים במקרים של הפרה יסודית של הסכם מכר, כל עוד מדובר בפעולות פשוטות שאינן מחייבות בירור מעמיק או ניהול הליכים משפטיים מורכבים. הוא ציין כי הסכם המכר עצמו הקנה לכונס זכות לפעול במקרה של הפרה, ולכן היה ראוי לאפשר לו להפעיל סעדים אלו במסגרת ההליך.

השופט הבהיר כי הרשמת פעלה במסגרת סמכותה לדון בבקשת הכונס, וכי הטענה שהסכם המכר סוכל יכולה להתברר בבית המשפט אם הרוכשת תבחר בכך, אך אין בכך כדי לעכב את מימוש הנכס.

השפעת הפסיקה על כינוס נכסים

פסק הדין חידד את מעמדו של כונס הנכסים כזרועו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל והגדיר את גבולות סמכותו לנקוט בפעולות מהותיות בלא צורך בפנייה לבית המשפט. "היכולת להשתמש בסמכות לחילוט עירבון ולביטול ההסכם במקרה של אי תשלום התמורה היא תנאי-בלעדיו-אין לניהול הליכי מימוש יעילים", ציין השופט חבקין בפסק הדין.

השופט הדגיש גם את החשיבות שבמניעת עיכובים ביורוקרטיים מיותרים בהליכי כינוס נכסים, העלולים להסב נזק כספי לחייבים ולזוכים. הוא קרא לרשמים ולכונסים לפעול בהתאם להנחיות פסיקה זו כדי להבטיח הליכים מהירים וצודקים.

תוצאה ותגובה

בסיכומו של דבר, ביטל בית המשפט את החלטת הרשמת, ואישר לכונס הנכסים לבטל את הסכם המכר, לחלט את המקדמה ולבצע פעולות נוספות למכירת הנכס. עוד נקבע כי הרוכשת תישא בהוצאות משפט בסך 15,000 שקלים. פסק דין זה עשוי להוות תקדים חשוב בהליכי כינוס נכסים בישראל, תוך הבהרת סמכויות הרשמים והכונסים בתהליכים מורכבים מסוג זה.

עוה"ד יוסף ויצמן, שעוסק בתחום ומרצה בקורס כינוס נכסים במסגרת תואר שני בקריה האקדמית אונו מסר בתגובה, כי מדובר ב"פסק דין חשוב שמעניק לכונסים את הכלים הדרושים לביצוע תפקידם ללא עיכובים מיותרים". ובעיקר הרחיב והדגיש את סמכויותיהם של רשמי ההוצאה לפועל לנהל את הליך כינוס הנכסים עד תומו, ולקבל החלטות רוחביות להליך כינוס נכסים. עוד הוסיף, רשמי ההוצל"פ מוכשרים לנהל את כינוסי הנכסים, ראוי שכל כינוסי הנכסים יתבררו בהוצל"פ שם יש מחלקות ייעודיות לניהול כינוסי נכסים בדרך המקצועית ביותר.

עמ"ש 66346-12-23 ו' נ' כ'