התבטאויות חריגות של קצין משטרה בכיר נגד ציבור הסנגורים הפליליים הציתו עימות בין לשכת עורכי הדין למשטרת ישראל, והעלו מחדש שאלות הנוגעות למעמדם של עורכי הדין במערכת אכיפת החוק ולגבולות הביקורת שמותר לבעלי תפקידים בכירים להשמיע כלפיהם.

במוקד הפרשה עומד ניצב־משנה יוני חג'ג', מפקד היחידה המרכזית במחוז חוף, שהתראיין לפודקאסט "לפרוטוקול" בהגשת עורכת הדין רותם טובול. במהלך הריאיון, שבו הופיע במדי משטרה, השמיע חג'ג' שורת אמירות בוטות נגד סנגורים פליליים, תוך שהוא מייחס לחלקם התנהלות עבריינית ופגיעה בחקירות המשטרה.

בין היתר טען חג'ג' כי סנגורים מוכנים לשקר, לרמות ולשבש חקירות במסגרת ייצוג לקוחותיהם. בהמשך אמר כי אילו היה במקומה של הפרקליטות, היה נוקט צעדים חריפים נגד חלק ניכר מעורכי הדין הפליליים, תוך שימוש בדימוי של קיפולם וזריקתם לים.

הדברים עוררו תגובה חריפה בלשכת עורכי הדין. ביום 4 בנובמבר 2026 שיגרו ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר, וממלאת מקומו, עו"ד תמי אולמן, מכתב רשמי למפכ"ל המשטרה, רב־ניצב דני לוי, ובו דרישה להתערבות מיידית.

במכתב הגדירו השניים את ההתבטאויות כ"הסתה פרועה, גסת רוח ושקרית", והזהירו כי לדברים הנאמרים מפיו של קצין משטרה בכיר, הנושא דרגות ומייצג את מערכת אכיפת החוק, עשויות להיות השלכות החורגות מהפגיעה בשמם הטוב של עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין: פגיעה בתפקידו של הסנגור ובשלטון החוק

מעבר למחאה על סגנון הדברים, בלשכת עורכי הדין ביקשו להדגיש את חשיבותה של הסנגוריה הפלילית במערכת המשפט. לטענת ראשי הלשכה, הצגת עורכי הדין כמי שפועלים נגד החוק מתעלמת מתפקידם החיוני בהבטחת זכויותיהם של חשודים ונאשמים ובשמירה על תקינותו של ההליך הפלילי.

במכתב הודגש כי עורכי הדין פועלים לשמירה על שלטון החוק, על זכויות האדם ועל הזכות להליך הוגן, וכי פעילותם המקצועית היא חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט.

עוד התריעו בכר ואולמן מפני הסכנה שבהשמעת אמירות מסוג זה בתקופה שבה, לדבריהם, נרשמת עלייה מדאיגה בגילויי אלימות ואיומים כלפי עורכי דין. לשיטתם, התבטאויות חריפות מצד קצין משטרה בכיר עלולות להוסיף ללגיטימציה של יחס עוין כלפי מי שממלאים את תפקידם במסגרת החוק.

בעקבות הפנייה: המפכ"ל הורה לבחון את ההתבטאויות

הפנייה ללשכת המפכ"ל לא נותרה ללא מענה. על פי הדיווחים, מפכ"ל המשטרה דני לוי הנחה את מפקד מחוז חוף, ניצב יחיאל בוהדנה, לבחון את התבטאויותיו של חג'ג' ולהעביר את הממצאים לצורך קבלת החלטה על המשך הטיפול.

בכך עברה הפרשה ממישור הביקורת הציבורית לבחינה בתוך המשטרה. עם זאת, עצם העברת הדברים לבדיקה אינה מעידה על קביעה כי בוצעה עבירת משמעת או עבירה אחרת, ולא פורסמה במסגרת הדיווחים שנבדקו החלטה סופית בעניין.

העימות ממחיש את המתח המובנה בין רשויות החקירה לבין עורכי הדין המייצגים חשודים ונאשמים. בעוד המשטרה פועלת לאיסוף ראיות ולפענוח עבירות, הסנגורים אמונים על הגנה על זכויות לקוחותיהם ועל העמדת פעולות רשויות האכיפה לביקורת משפטית. מחלוקות מקצועיות בין הצדדים הן חלק מההליך הפלילי, אולם השאלה העומדת כעת במוקד היא היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין אמירות הפוגעות במעמדו של מקצוע עריכת הדין.

עו"ד יוסף ויצמן: "הגנה על עורכי הדין היא הגנה על שלטון החוק"

עו"ד יוסף ויצמן, משנה לראש לשכת עורכי הדין, הפועל רבות למען ציבור עורכי הדין בישראל ולחיזוק מעמד המקצוע, הדגיש את חשיבות השמירה על עצמאותם המקצועית של עורכי הדין ועל כבודם במערכת המשפט.

"העורכי הדין אינם יריביה של מערכת אכיפת החוק, אלא חלק בלתי נפרד ממנה. תפקידו של עורך הדין הוא להגן על זכויות לקוחו, גם כאשר הדבר אינו נוח לרשויות החקירה. אסור לאפשר מצב שבו עורכי דין המבצעים את שליחותם המקצועית הופכים למטרה להשתלחות מצד גורמים בכירים במערכת האכיפה. כבוד הדדי בין המשטרה לציבור עורכי הדין אינו עניין של נימוס בלבד, אלא תנאי יסודי לקיומה של מערכת משפט הוגנת ומתוקנת. נמשיך לפעול בנחישות לשמירה על מעמדם, עצמאותם וכבודם של עורכי הדין בישראל."

המשך הטיפול בהתבטאויותיו של חג'ג' עשוי להבהיר כיצד רואה משטרת ישראל את גבולות ההתבטאות של קציניה הבכירים, בפרט כאשר מדובר באמירות פומביות המכוונות כלפי בעלי מקצוע הפועלים מולה מדי יום. מעבר לשאלת האחריות האישית, הפרשה מציפה את חשיבות השמירה על יחסי עבודה מקצועיים ומכבדים בין גורמי אכיפת החוק לבין ציבור עורכי הדין, הנדרשים למלא את תפקידיהם גם כאשר האינטרסים שהם מייצגים מנוגדים.

 פניית ראש לשכת עורכי הדין – עמת בכר: