גדל בטבריה במשפחה דתית לאומית. למד בישיבה התיכונית בעיר, ולאחר גמר הלימודים החל ללמוד בישיבת הכותל. שרת במסגרת ההסדר כחובש קרבי בחטיבה 7 של חיל השריון, ולחם במלחמת יום הכיפורים. לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל לדיינות בישיבת הכותל, אך בהמשך עבר למכון אריאל שם סיים את לימודי הדיינות. בסופם שינה את אורח חייו לחרדי^[1]. התמקצע בלימודי חושן משפט אצל הרב זלמן נחמיה גולדברג ואבן העזר אצל הדיין הרב יוסף כהן. בשנת 2000 נבחר לכהן כדיין בבית הדין הרבני בנתניה, ובשנת 2010 מונה לאב בית דין. בשנת 2014 מונה לכהן במינוי זמני בבית הדין הרבני הגדול^[2]. ביולי 2016 התמנה במינוי קבוע לתפקיד^[3]. בשבתו כדיין, חידש את החליצה לאיטר רגל, ע"פ פסיקת רבי יוסף קארו, לאחר כשבעים שנה שלא בוצע הליך זה בבתי הדין הרבניים, מהלך שזכה להסכמת הרבנים עובדיה יוסף, שלמה משה עמאר וציון בוארון^[4]. בעקבות אסון התרסקות המטוס באתיופיה ישב הרב עמוס בבית דין מיוחד שהתיר את עגונות הרוגי המטוס^[5] מכהן כרב שכונות קריית מנחם ועיר גנים בירושלים^[6], שם מפעיל מרכז רוחני הכולל בית כנסת וכולל דיינות.