האם שיק ללא תאריך הוא שיק בר פירעון? כלומר, האם אדם רשאי להציג שיק פתוח אשר הפרמטר החופשי בו הוא התאריך הנקוב לעשייתו? סוגיה מעניינת זו נדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

מדובר בתביעה כספית אשר הוגשה על ידי אדם כנגד אמו ואחיותיו לאחר חלוקת ירושת האב המנוח בין הצדדים. התובע טען כי האם והאחיות חייבות להעביר לו סך של 200,000 ₪ מנתח הירושה שלהן. זאת, משום שהוא אוחז בשיק שניתן לו על ידי אביו ימים ספורים לפני פטירתו. אולם, השיק היה חסר תאריך פירעון. מלבד שמו של התובע, הסכום המבוקש וחתימת המנוח, תאריך פירעון השיק לא נרשם על השטר.

התובע טען כי אין בכך כדי לשלול את זכותו לפירעון השיק מכיוון שאביו היה מעוניין להשאיר את תאריך הפירעון פתוח משיקולים כלכליים של נזילות קופות גמל. מנגד, האם והאחיות טענו כי העובדה שתאריך פירעון השיק לא צוין עם עשיית השטר, מעידה על כך שהמתנה לתובע לא הושלמה והשיק חסר ערך.

מה המשמעות של תאריך בשיק והאם מדובר בתנאי שאין בלתו?

סעיף 73(ב) לפקודת השטרות קובע כי ניתן לערוך שיק מאוחר אשר התאריך הנקוב בו לא יהיה יום הוצאתו. פרשנות סעיף זה בספרות ובפסיקה הביאה למסקנה כי אמנם שיק דחוי הוא קביל, אך ישנה חובה לפרט בשיק את מועד עשייתו. כלומר, לא ניתן להציג לבנק שיק שבו מועד הפירעון איננו נקוב, ואף הבנק לכשעצמו איננו רשאי לקבל שיק מסוג זה.

במקרה שלפנינו, בית המשפט קבע כי השיק איננו קביל גם אם התאריך הושלם על ידי המחזיק בשטר. זאת, חרף סעיף 19 לפקודת השטרות אשר מתיר למחזיק בשטר להשלים בו פרט מהותי חסר. בפסק הדין הודגש כי הוראת סעיף 19 היא הוראה משלימה לסעיף 64(א) לפקודת השטרות, סעיף אשר קובע כי שטר שנעשה בו שינוי משמעותי ללא הסכמת כל הצדדים הרלבנטיים הינו בטל.

במילים אחרות, האפשרות התיאורטית אשר ניתנת לאוחז בשטר להשלים או לתקן פרט חסר איננה מניחה את היסודות המשפטיים לפיהם ניתן להוסיף כל פרט להשלמת השיק. בית המשפט קבע נחרצות כי העדר מועד הפירעון שמט את העילה השטרית מאחורי השיק ואין לקבל את טענות התובע. בעיקר משום שלא הוכח שהמנוח אכן הסכים מפורשות שהתאריך יושלם במועד מאחור יותר לעשיית השיק. אגב, במקרה הנ"ל, בית המשפט ציין גם כי לא ברור כלל אם במועד עשיית השיק התאריך לא נרשם בגין העדר גמירות דעת של האב אשר היה, כאמור, על ערש דווי.

מתי בכל זאת ניתן להוציא שיק ללא תאריך?

פקודת השטרות מכירה בכך שאוחז בשיק יכול להשלים בו פרטים רלבנטיים כמו זהות הנפרע ואף תאריך. עם זאת, על מנת שההשלמה תהיה קבילה מבחינה משפטית, האוחז בשטר צריך להוכיח כי הייתה הסכמה ברורה ביננו לבין נותן השיק. אחת הסיטואציות השכיחות שבהן אנו נתקלים במקרים מסוג זה הוא שיק ביטחון (למשל לטובת שכירות דירה) אשר מאפשר למחזיק בו להשלים את התאריך והסכום כראות עיניו לאור חוזה או הסכם שנערך בין הצדדים עם הענקת השטר.

במקרה שלפנינו, התובע לא הצליח להוכיח את ההסכמה מצד אביו. נהפוך הוא. התובע העיד כי האב התיר לו לעשות שינויים בשיק רק "בתיאום מלא" עמו. כלומר, התובע הודה כי כל שינוי בשיק היה תלוי בהסכמה, והסכמה לגבי השטר הנוכחי לא הוכח כי ניתנה. היות שהאב הלך לבית עולמו, התובע נותר עם חצי תאוותו בידו (תרתי משמע).