מאת עו״ד שרה צרפתי-כהן

שיטת הבילינג לפי שעות, שהייתה אבן יסוד בשוק עריכת הדין בעשרות השנים האחרונות, עומדת בפני אתגר משמעותי עם כניסת הבינה המלאכותית לתחום. כלים כמו ChatGPT, Spellbook ו-Claude מייעלים משמעותית את העבודה המשפטית, כאשר משימות שבעבר ארכו שבועות מתבצעות כיום בשעות ספורות.

התייעלות זו מעלה שאלות מהותיות לגבי הקשר בין זמן לערך בעבודה המשפטית. כאשר טכנולוגיה מאפשרת לבצע עבודה ב-6 שעות במקום 40, האם הגיוני לחייב את אותו הסכום? מצד אחד, לקוחות מצפים להנות מפירות ההתייעלות. מצד שני, משרדים טוענים שהשקעתם בטכנולוגיה ובמומחיות צריכה להתגמל.

הקונפליקט הזה מעלה שאלה בסיסית על מהות החיוב במודל הישן: האם שכר הטרחה נגזר מהמאמץ ומהזמן, או מהערך שהשירות מספק ללקוח?

 המעבר למודל עבודה משפטי מבוסס יעילות

לא עוד רק "שעות עבודה" – אלא "פתרונות מותאמים אישית"

היתרונות הגלומים בבינה מלאכותית אינם מוגבלים רק לחיסכון בזמן. הם מאפשרים לעורכי הדין להתמקד ביצירת ערך מוסף: ניתוח מעמיק, גיבוש אסטרטגיה, ייעוץ פרואקטיבי. בכך, משרדים יכולים להציע ללקוחות חבילות שירות מותאמות אישית, ללא קשר ישיר לזמן שהושקע.

פתרון לבעיית ה"אבטלה הסמויה"

במשרדים גדולים, במיוחד, קיים אתגר ידוע של "אבטלה סמויה". עורכי דין זוטרים ומתמחים נאלצים "לדפוק שעון" כדי להבטיח כמות בילינג ראויה, גם אם הם מוכשרים מספיק כדי להשלים את המשימות בפחות זמן מהצפוי. עבודה יעילה יותר, מבוססת בינה מלאכותית, עשויה לצמצם תופעה זו.

תחרותיות בשוק המשפטי

משרדים קטנים ובינוניים, שעד כה התקשו להתחרות במשרדים הגדולים, יכולים כעת להשתמש בבינה מלאכותית כדי לצמצם פערים. הם יכולים להציע ללקוחות פתרונות מהירים ומדויקים במחירים קבועים וידועים מראש.

עו"ד שרה צרפתי כהן

האם יעילות אמורה להוביל לרווחים נמוכים יותר?

משרדים שמשכילים להשתמש בטכנולוגיה חווים התייעלות שמאפשרת להם לבצע משימות רבות באיכות גבוהה ובזמן קצר בהרבה. אך התוצאה – רווחים נמוכים יותר בשל צמצום שעות החיוב – אינה בהכרח הגיונית.

יש כאן הזדמנות לשנות את התפיסה:

חבילות שירות מוגדרות מראש: במקום לחייב לפי שעות, להציע חבילות שירות עם תמחור קבוע, שמספקות ללקוח תחושת ביטחון כלכלי לצד גמישות למשרד.

מעבר למודל מבוסס ערך: במקום לתמחר לפי שעות, יש פה הזדמנות לתמחר לפי הערך שהמשימה מביאה ללקוח. אם המשימה חוסכת ללקוח מיליוני שקלים או מספקת פתרון איכותי ומהיר, העלות לא חייבת להיות תלויה ישירות בזמן שהושקע.

תמחור גמיש לפי סוג הלקוח: בניתוק הקשר הישיר בין זמן לתוצר המשפטי, ניתן להתאים את העלויות לצרכים וליכולות של כל לקוח. לקוחות עסקיים גדולים, המעריכים את הערך המוסף שהם מקבלים, עשויים לשלם ריטיינרים משמעותיים יותר. לעומתם, לקוחות פרטיים או קטנים יוכלו ליהנות מאותו השירות במחירים נגישים יותר, תוך שמירה על שקיפות וגמישות.

איזון בין עבודה לחיים האישיים:

שימוש במודל שמנתק את הקשר בין שעות העבודה לתמחור פותח גם דלת לאיזון טוב יותר בין העבודה לחיים האישיים של עורכי הדין. בעידן שבו אין עוד צורך "לייצר שעות" כדי לעמוד ביעדי בילינג מחמירים, ניתן לאפשר לעורכי דין צעירים לעבוד בקצב אפקטיבי ופרודוקטיבי מבלי לשחוק את עצמם, מה שיוכל לשימור כוח אדם איכותי במשרד והקטנת קצב הנשירה מהמקצוע.

עם זאת, קיימים אתגרים משמעותיים בתמחור קבוע מראש, במיוחד בתיקים מורכבים:

אחד האתגרים המרכזיים במעבר ממודל הבילינג לפי שעות לתמחור קבוע או מבוסס ערך הוא המורכבות של תיקים משפטיים והקושי לצפות מראש את היקף העבודה הנדרש. תיקים רבים, במיוחד בתחומים כמו ליטיגציה, משפט מסחרי מורכב או תיקי מיזוגים ורכישות, מתאפיינים במשתנים רבים שקשה להעריך מראש.

בתיקים מורכבים עשויות להתעורר פניות בלתי צפויות, להתגלות ראיות חדשות או להידרש חוות דעת נוספות, מה שמקשה על הערכה מדויקת של היקף העבודה מראש. הדבר יוצר סיכון כפול – תמחור חסר שיוביל להפסדים למשרד, או תמחור יתר שירחיק לקוחות. יתרה מכך, בעוד שבתיקים פשוטים כמו כתיבת צוואה או רישום חברה קל יחסית להעריך את היקף העבודה, בתיקים ליטיגטוריים או עסקאות מורכבות האתגר משמעותי בהרבה, מה שמקשה על יישום גורף של מודל תמחור קבוע.

כיצד להתמודד עם הקושי לצפות מראש את היקף העבודה?

כדי להתמודד עם הקושי בחיזוי היקף העבודה המשפטית, משרדים יכולים לאמץ מספר פתרונות משולבים: תמחור היברידי המשלב בין מחיר קבוע לשלבים הבסיסיים עם חיוב לפי שעות בחריגות, הגדרת מסגרת עבודה גמישה בחוזה המאפשרת תמחור נוסף במקרי הצורך, ושימוש בכלי בינה מלאכותית לניתוח תיקים קודמים והערכת היקפי עבודה מדויקים יותר. חשוב גם להתאים את מודל התמחור לסוג הלקוח – בעוד לקוחות עסקיים גדולים עשויים להסכים למודלים גמישים יותר, לקוחות פרטיים וקטנים מעדיפים בדרך כלל ודאות כלכלית מראש.

מסקנה: מורכבות, טכנולוגיה וגמישות

לסיכום, בעידן שבו משימות משפטיות נעשות מהירות ויעילות יותר, לא ניתן עוד להישען על המודל המסורתי של הבילינג לפי שעות. משרדי עורכי הדין שיישארו רלוונטיים יהיו אלה שיאמצו את השינוי, יטמיעו בינה מלאכותית בעבודתם ויעברו לתמחור שמתמקד בערך ובתוצאה, ולא בזמן העבודה. משרדים שיוכלו לשלב טכנולוגיה להערכת היקף העבודה עם מודלים תמחור גמישים – כמו תמחור היברידי – ייהנו משני העולמות: שימור שביעות רצון הלקוחות תוך שמירה על רווחיות המשרד.

בסופו של דבר, המעבר לשימוש בטכנולוגיה אינו רק מהפכה תפעולית, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק – אצל הלקוחות, במשרדים, ובעולם עריכת הדין בכלל.

הכותבת היא עורכת דין לדיני מחשבים ודיגיטל, מומחית AI ומרצה על שילוב בינה מלאכותית בעבודה המשפטית.