בפנייה תקדימית ויוצאת דופן ומעוררת עניין ציבורי רחב, פנה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, עו"ד יריב לוין, לראש לשכת עורכי הדין בדרישה מיידית לטיפול במשבר הבחינות ובהתמודדות עם שיעורי הכישלון הגבוהים. המכתב, שנשלח ב-5 בינואר 2025, חושף מציאות מטרידה המעידה על משבר אמון במערכת ההסמכה של מקצוע עריכת הדין, ומעמיד את לשכת עורכי הדין בפני ביקורת ציבורית ומשפטית חסרת תקדים.

הרקע למשבר

מערכת בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, שהייתה בעבר מקור לגאווה ולמדד מקצועי לעורכי הדין העתידיים, עומדת כיום במוקד סכסוך ציבורי מתמשך. שיעור המעבר בבחינות האחרונות, שעמד על 32.42% בלבד (736 מתוך 2,270 מתמחים), משקף מגמת ירידה מתמשכת בעשור האחרון. מדובר בנתון נמוך במיוחד, המעלה שאלות נוקבות על ההוגנות, השקיפות והיעילות של מערכת הבחינות.

המצב הנוכחי גורם לכך שרבים מבוגרי הפקולטות למשפטים, שחלקם השקיעו שנים רבות בלימודים ובהתמחות, מוצאים את עצמם ללא יכולת להתקדם לקריירה מקצועית. התוצאה היא פגיעה לא רק בעתידם האישי אלא גם באמון הציבור במערכת המשפט כולה.

תוכן המכתב

במכתבו הדגיש סגן ראש הממשלה את הצורך הדחוף בפתרון מערכתי שיבטיח בחינות הסמכה הוגנות, מדויקות ונגישות לכלל המתמחים. להלן עיקרי הדברים שהועלו במסמך:

1. פגיעה חמורה במתמחים:
   סגן השר מציין כי שיעור המעבר הנמוך פוגע באופן ישיר במתמחים ובמשפחותיהם, ומדגיש את התסכול הגובר בקרב דור העתיד של עורכי הדין. לדבריו, "אי-יכולת של מתמחים רבים לעבור את הבחינה מובילה לא רק לאובדן כלכלי, אלא גם לפגיעה במורל ובאמון במערכת המשפטית".
2. קריאה לשקיפות:
   המכתב מבקר את התנהלות לשכת עורכי הדין, שלדברי סגן השר, לא פעלה באופן שקוף או מותאם למציאות העכשווית. הוא קורא לחשוף את הקריטריונים שבהם משתמשים לקביעת מתכונת הבחינה ולבצע התאמות שיבטיחו שהבחינה תמדוד כישורים רלוונטיים ולא תוביל לניפוי שרירותי של מועמדים.
3. השלכות על מערכת המשפט:
   סגן השר מזהיר מפני פגיעה מערכתית חמורה אם המצב יימשך. "דלדול כוח האדם האיכותי במערכת המשפט יביא לערעור היסודות שעליהם בנויה המערכת המשפטית במדינת ישראל," הוא כותב.
4. שינוי מיידי בתהליך הבחינה:
   המכתב כולל דרישה ליישם שינויים באופן מיידי, כולל מעבר למבחנים מאוזנים יותר שמתמקדים בהערכת הכישורים המעשיים של המתמחים, ולא רק ביכולת לזכור סעיפים חוקים או פסיקות משפטיות.

מכתב שר המשפטים לוין

הדיון הציבורי בעקבות המכתב

בעקבות פרסום המכתב, נפתח דיון נרחב בתקשורת ובקרב גורמים משפטיים על הצורך הדחוף בשינוי מבנה בחינות ההסמכה. רבים מהמתמחים רואים בכך קרן אור באפלה, בעוד שבלשכת עורכי הדין נשמעות תגובות מעורבות.

גורמים בלשכת עורכי הדין טענו בתגובה כי הבחינות מותאמות לסטנדרטים גבוהים הדרושים ממי שמבקשים לשמש כעורכי דין בישראל, וכי האחריות להכנה לבחינות מוטלת בראש ובראשונה על המתמחים עצמם. מנגד, רבים במערכת המשפט סבורים כי הגיע הזמן לבצע שינויים עמוקים במערכת, שתאפשר למתמחים לגשת לבחינות הוגנות יותר.

משמעות המשבר על מערכת המשפט

משבר ההתמחות משפיע לא רק על המתמחים אלא גם על המערכת כולה. ירידה דרמטית במספר עורכי הדין החדשים מצמצמת את כוח האדם הזמין למערכת המשפט, מה שעלול להוביל לעומסים נוספים בבתי המשפט ובשירותי המשפט הפרטיים.

יתרה מכך, המצב גורם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, שמצטיירת כלא נגישה ומנותקת מצרכי השטח. המתמחים עצמם, שרבים מהם מגיעים משכבות שונות באוכלוסייה, נפגעים באופן אישי וכלכלי, מה שמוביל לשיח נוקב על חוסר צדק חברתי.

לשכת עורכי הדין מצהירה בכל מקום, כי אין לה כל יד ורגל בבחינות הלשכה, וכי היא מתבצעת באמצעות ועדה חיצונית בראשות שופט, וכי רק היא מחליטה על תוצאות הבחינה. בנוסף, עו"ד בכר וראש ועדת ההתמחות ועו"ד וואל חלילה הוציאו מכתב גם הם לועדה הבוחנת לבדוק האם רמת הקושי של המבחן הייתה חריגה והאם ניתן לסייע לנבחנים בהקלות אפשריות.

הצעות לפתרון

סגן השר הציע במכתבו מספר צעדים לשיפור המצב:

1. התאמת מתכונת הבחינה:
   מעבר לשאלות מעשיות יותר שמודדות יכולת יישומית של המתמחים, במקום התמקדות מופרזת בזיכרון פרטים טכניים.
2. שיפור הליווי וההדרכה:
   יצירת תוכניות הכנה מסובסדות למתמחים, במיוחד לאלה שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי חלש.
3. הגדלת שקיפות הבחינות:
   פרסום מדויק של אמות המידה והסטטיסטיקות של הבחינה, כולל ניתוח תוצאות והסברים על הכישלונות.

סיכום

משבר ההתמחות במערכת המשפט משקף בעיה רחבה ומערכתית המשלבת אתגר מקצועי, חברתי וכלכלי. מכתבו של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים מהווה צעד ראשון בניסיון לפתור את המשבר, אך נדרש מאמץ רחב ומשולב מצד לשכת עורכי הדין, המתמחים, והמערכת המשפטית כולה.

נראה כי אין מנוס מהורדת הציון העובר של הבחינה לציון של 50 נקודות, דבר שישפר משמעותית את כמות המוסמכים. נותרה פתוחה השאלה האם הדבר יתבצע עוד טרם תאריך 22.1.25 מועד הקבוע לטקס ההסכמה של עורכי הדין.

האם הוועדה הבוחנת באמצעות לשכת עורכי הדין תשכיל לנצל את הרגע ולבצע את השינויים הנדרשים? או שמא נמשיך לראות ירידה באמון הציבור במערכת המשפט והתרחקות דור העתיד מהמגזר המשפטי? ימים יגידו, אך ברור לכל שהמצב הנוכחי דורש שינוי – ומהר.