פסיכולוג ופסיכיאטר – שני מקצועות חשובים העוסקים בבריאות הנפש. ההבדל המרכזי ביניהם הוא, שפסיכיאטר הוא רופא לכל דבר, היכול בין היתר לרשום תרופות ולהורות על אשפוז, בעוד פסיכולוג הוא בעל תואר שאינו רפואי. להבדל הזה נודעה משמעות רבה בעניינה של דליה זיירמן, ספרנית לשעבר במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, הטוענת להתעמרות בעבודה ותובעת פיצוי בסך 500,000 שקל.

אחת הראיות המרכזיות שהגישה זיירמן לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה היא חוות דעת פסיכולוגית, ולפיה היא חוותה התעמרות והתנכלות תעסוקתית בעבודה בשנים 2019-2016. הפסיכולוג הזהיר, כי אם תחזור לעבודה תחת אותו ממונה – קיימת סכנה לפגיעה בלתי-הפיכה בבריאותה; הוא המליץ על חופשת מחלה של חודש ותחילת טיפול. בהמשך נבדקה זיירמן בידי רופא תעסוקתי בבית החולים רמב"ם, שאישר לה חופשת מחלה ממושכת.

לאחר שבעה חודשי חופשה, ביקשה המכללה לבדוק שוב את כשירותה של זיירמן לעבודה – והפעם באמצעות פסיכיאטר. המכללה הסבירה, כי מאחר שאישורי המחלה שהציגה זיירמן כללו אבחנה רפואית של "הפרעת דחק פוסט-טראומטית", האדם המתאים לבחון את מצבה הוא פסיכיאטר. זיירמן סירבה וטענה שניתן להסתפק בחוות דעתו של הפסיכולוג.

השופטת דניה דרורי קיבלה את בקשתה של המכללה (18.6.21). היא אומרת: "מהאמור בתצהיר התובעת ובחוות הדעת עולה לכאורה שהתובעת מבקשת להראות שחוותה סימפטומים גופניים בעקבות ההתנהלות כלפיה במקום העבודה. בחוות הדעת נוקט הפסיכולוג במונחים מתחום עולם הרפואה, כשהוא קובע שהתובעת מפגינה סימפטומים של PTSD ושלתובעת נשקף סיכון רפואי ככל שתשוב לעבודתה.

"מדובר בקביעות רפואיות מובהקות, ואלה מצדיקות להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה מטעמו של הצד השני. מכיוון שמדובר בקביעות מתחום הרפואה, מקובלת עלי טענת הנתבעים שאין להסתפק בבדיקה בידי פסיכולוג ולפיכך רשאים הנתבעים לדרוש מהתובעת לעמוד לבדיקת פסיכיאטר מטעמם.

"התובעת לא הביאה הצדקה סבירה לסירובה. עצם הבדיקה, בין אם בידי פסיכולוג או פסיכיאטר, לא יכולה להיחשב כשלעצמה כהתנכלות תעסוקתית. מדובר בבדיקה הנערכת במסגרת בירור הליך משפטי ולאחר שהתובעת הציגה חוות דעת המסתמכת על בדיקת מומחה מטעמה.

"מתן אפשרות לצד השני להסתייע במומחה מטעמו מחויבת לשם האיזון הדיוני, כחלק מזכותו להליך משפטי הוגן. לנתבעים זכות לבחור את זהות המומחה שיבדוק את התובעת. לא נטען שיש שוני מהותי בסוג הבדיקה – זו שנערכה בידי הפסיכולוג לעומת זו שעתידה להיערך בידי פסיכיאטר מטעם הנתבעים. בשאלת המרחק ממקום מגוריה של התובעת, הסכימו התובעים לדאוג להסעת התובעת מביתה במונית, ודי בכך".

מסקנה, לפני שפונים לבית הדין לעבודה ונוקטים פעולות יש להיוועץ עם מומחה מתאים ולא לפעול סתם. כל בעל מקצוע יכול לתת חוות דעת רק לפעולות שהוסמך ע"פ החוק.

סע"ש 25838-12-19, דליה זיירמן נ' המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ואח'.