בשונה מענפי משפט אחרים דיני המשפחה והמעמד האישי טומנים בתוכם מורכבות ייחודית בכל תחום משפטי אחר הסכסוך יהיה בין תובע ונתבע שאינם קשורים זה לזה ויש ענפים שהתובעת היא המדינה כנגד אנשים או גופים בדיני המשפחה המצב מורכב יותר ומתוח יותר משום ששני הצדדים הינם בני משפחה "קרובה" כהגדרתם, מה שמעלה את רמת המתח, הכעס, והאמוציות לגבהים שבתחומי משפט האחרים כמעט ולא נתקלים בהם.

לאור זאת עורך דין בדיני משפחה נדרש מעוה"ד לנהוג באיפוק ורגישות יתר כלפי הצד שכנגד בכדי לא להעמיק את הסכסוך הקיים ממילא וזאת בנוסף לחובתו לשלוט בחקיקה ופסיקה.

לא מעט נוטים לחשוב כי דיני משפחת עוסק רק בתחום הגירושין, ואין זה נכון כלל, דיני המשפחה נועדו להסדיר כל סכסוך שיש בין קרובים לרבות גירושין, פירוק שיתוף, איזון משאבים, זמני שהות, צוואות, ירושות, הסכמי ממון, צווי ירושה, צווי קיום צוואה ועוד…

בשנים האחרונות מתעוררת יותר מודעות לתחום זה, הדבר מתבטא גם באחוזי הגירושין ההולך ועולה מידי שנה, אולם זה אף מתבטא בעלייה ניכרת של אנשים אשר מעוניינים לעשות צוואה בכדי לסדר את יורשיהם לאחר פטירתם או זוגות שטרם נישאו ומעוניינים לסדר בינהם את חלוקת הרכוש כמו כן קיימת עליה חדה בין יורשים אשר מתנגדים לצוואות משלל סיבות ועוד…

גם בתחום הידועי בציבור ניכרת עלייה חדה ומאז שפרץ לחיינו יותר זוגות נישאים נישואין אזרחיים ואף מביאים לעולם ילדים המוגדרים "מחוץ לנישואין" ומגדלים אותם בהורות משותפת.

נכון הדבר גם לגבי אימהות המוגדרות "חד הוריות" אשר הביאו את ילדהם מתורמות זרע או פונדקאות ובחרו שלא להינשא או להיות "ידועים בציבור"

כל אלו דורשים את התערבותו של החוק ושל עורכי הדין בדיני המשפחה בכדי להסדיר כמה שיותר את התנאים בכל תחום וזאת בכדי למזער מחלוקות העלולות לצוץ בעתיד.

בשונה מתחומי משפט אחרים אשר מתחילים ומסתיימים בבית המשפט, בדיני המשפחה בתחום הגירושין קיים שחקן נוסף שלו חוקים וסמכויות משלו והוא בית הדין הרבני, בית הדין הרבני (ורק הוא) מוסמך לערוך טקס גירושין הכולל את סידור הגט ורק שם נוכל להתגרש באופן רשמי בשונה ממקומות אחרים בעולם ששם ניתן להתגרש בעירייה בה מתגוררים.

בית הדין הרבני כאמור יהיה האחראי הבלעדי על סידור הגט והגירושין לעניין הסדרי שהות, מזונות, ואיזון משאבים בני הזוג אינם מחוייבים להסכים לעשות זאת בבית הדין ויכולים לנהל את ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

יובהר כי הדבר אינו נכון רק לבית דין רבני אלא גם לבית הדין השרעי (מוסלמי) בית דין נוצרי ובית הדין הדרוזי.

חשוב לדעת כי כאשר מחליטים להתגרש קיימת חשיבות רבה מי פותח את התיק ראשון והיכן הוא פותח אותו (בבית משפט או בבית הדין) משום שמי שפותח ראשון מחליט היכן לנהל את ההליכים, עם זאת פסק דין לעניין מזונות/הסדרי שהות/ איזון משאבים שניתן בבית הדין הרבני ניתן לערער עליו בבית המשפט אילו חש אחד הצדדים כי הפסיקה הינה לא שיוויונית או נוגדת את החוק.

היחודיות של בתי המשפט לענייני משפחה נובעים מכך שכיוון ומדובר בנושאים רגישים הדיונים בהם יתנהלו בבית משפט ייחודי לענייני משפחה, הדיונים יתנהלו בדלתיים סגורות ולו סמכויות מיוחדות בכדי שיוכלו הצדדים ליישב את הסכסוך בצורה מהירה ויעילה יותר לכן בית המשפט לענייני משפחה אינו כפוף (בניגוד לבתי המשפט השלום והמחוזי) לדיני הראיות הרגילים, וניתנה סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה לסטות מהם בכדי להגיע לאמת בצורה מהירה ויעילה.

שכר טרחה מומלץ:

עריכת צוואה = 8,000 ש״ח

עריכת 2 צוואות הדדיות 12,000 ש״ח

בקשה לצו קיום צוואה 12,000 ₪

בקשה לצו קיום צוואה והתגדות לבית משפט   40,000 ש"ח

בקשה למשמורת ילדים 20,000 ש"ח עם התנגדות בבית הדין הרבני   35,000 ₪

בקשה לדמי מזונות וחלוקת רכוש 30,000 ₪ – 70,000 ש"ח