בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב נטען כי התובעים הזמינו חופשה משפחתית בווילה בקפריסין למהלך חופשת חג הפסח ההזמנה בוצעה דרך בוקינג ושולם בגינה סכום של 3,242.75 יורו עבור שהייה של 7 לילות. התובעים שומרי מסורת וכשרות ולכן בחרו להתארח בווילה ולא במלון, והביאו איתם מהארץ את כל הציוד הנדרש על מנת להכין את ארוחות החג. בין היתר נקנו מוצרי מזון, בשר וגבינות.

עוד טרם החופשה עלה החשד שמקום האירוח אינו קיים, כיוון שבעל הווילה חדל לענות לשאלותיהם וכן הבחינה התובעת כי מקום האירוח נמחק מהאתר של בוקינג. על מנת לברר את העניין פנתה התובעת לשירות הלקוחות של בוקינג שם נמסר לה כי הזמנתה תקינה ובמקרה של תקלה, האחריות מוטלת על בוקינג וכי הם ידאגו למציאת מקום חלופי עבורם תוך 30 דקות. התובעת הדגישה בשיחה שיגיעו עם ילדים קטנים ושהם צפויים לנחות בקפריסין בשעות הערב המאוחרות.

משהגיעו התובעים לכתובת הווילה בשעת לילה מאוחרת, נוכחו לדעת כי הווילה אינה קיימת. התובעים העבירו את הלילה בלובי של מלון סמוך שהסכים באדיבותו לאפשר זאת, כאשר במקביל, במשך כל הלילה, נעשו ניסיונות ליצור קשר עם שירות הלקוחות של בוקינג. התובעת דיברה עם מספר נציגים אשר לא פתרו את הבעיה ולבסוף דיברה עם מנהלת בשירות הלקוחות של בוקינג שהודיעה כי תזכה את התובעים כיוון שמקום האירוח אינו קיים, אך הוסיפה כי אינה יכולה לסייע באיתור מקום חלופי.

התובעים, וביניהם ילדים קטנים, נאלצו להיטלטל שעות רבות בדרכים בחיפוש אחר מקום אירוח חלופי, כאשר כל העת באמתחתם כמויות גדולות של מזון, בשר וגבינות שחששו כי יתקלקלו. לאחר שעות של חיפושים, בין היתר בפלטפורמות הזמנות אינטרנטיות, מצאו התובעים וילה חלופית, קטנה משמעותית מהווילה המקורית שהוזמנה ושלא ענתה על כל צרכיהם. כמו כן, התובעים נאלצו לחגוג את ליל הסדר שלא במועדו, אלא רק בחול המועד.

בוקינג הגישה כתב הגנה חריג של 122 עמודים כולל נספחים בה נטען בין היתר שאין סמכות לבית משפט בישראל לדון בתביעה.

בסופו של דבר, ולאחר דיון שהתקיים בהיועדות חזותית הסכימה חברת בוקינג לקיים את הדיון בפני בית המשפט בישראל.

השופט גד מינא פסק כנגד בוקינג לשלם 15,000 ₪ בין היתר בשל ההתנהלות של החברה בתביעה.

ת"ק 64404-07-23