התחבר אלינו

יצא לאור

עַל

הסבר על דיני נזיקין ושכר טרחה ממוצע

פלת"ד- חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975

רקע כללי

עד לחקיקת חוק זה תביעות בגין תאונות דרכים היו כפופות לדיני הנזיקין המסורתיים, הסדר זה הקשה מאוד היות ובדיני הנזיקין יש להוכיח רשלנות, כלומר על מנת לקבל פיצויי יש להוכיח כי הנהג הפוגע התרשל ונושא באשמה, אך מה קורה כאשר לא ניתן להוכיח כי הנהג התרשל, או כאשר הנהג הפוגע לא נמצא, לחילופין כאשר הנזק נגרם באשמת הניזוק, נוצר מצב כי במקרים הנ"ל הנפגע לא היה זכאי לפיצוים.

המחוקק יצר הסדר ייחודי בחוק הפלת"ד על מנת לתת כעין פתרון סוציאלי לקושי הנובע בכך שתחום תביעות תאונות הדרכים היה כפוף לדיני הנזיקין, נפגעי תאונות דרכים רבים לא הצליחו להוכיח רשלנות, ההליכים המשפטיים היו ארוכים ומסורבלים ומרבית מהם נשארו בסופם מול שוקת שבורה, כמו כן החקיקה התבקשה, לאור העובדה לצערנו שתאונות דרכים עם נזקי גוף נפוצות מאוד, על מנת לסבר את האוזן, בישראל על פי נתוני המשטרה כשליש מההרוגים בתאונות דרכים הם הולכי רגל.

ההסדר החקיקתי מבטיח "פיצוי לכל אך לא הכול"- כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי אך יחד עם זאת הפיצוי הוא לא מלא וזאת במטרה ליצור אחידות במחירי שוק הביטוח בישראל, הליכי משפט קצרים ולהקל על הנפגעים.

הטלת אחריות מוחלטת

סעיף 2(ג) לחוק הפלת"ד מטיל על הנהג הפוגע אחריות מוחלטת  (strict liability)הזכות לפיצוי אינה תלויה בהוכחות אשמתו של הנהג הפוגע, כמו גם אינה מושפעת מאשם תורם של הנפגע, ויתור על יסוד האשמה מבטיח על פניו פיצוי לכל נפגע ומקצר את ההליך המשפטי.

חובת ביטוח

חוק הפלת"ד הרחיב את חובת הביטוח החלה על פי פקודת רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש"ל- 1970, ביטוח חובה- הרחבת חובת הביטוח כוללת פוליסה המכסה כל נזק גוף שנגרם לנהג ולכל מי שהיה מעוקב בתאונת הדרכים, כתוצאה מכך נפגע בתאונת דרכים יכול להיפרע בגין הנזק הנגרם לו, ולא למצוא את עצמו בסוף ההליך מול נתבע חדל פירעון, חברות הביטוח נחשבות ככיס עמוק וניתן להיפרע מהן ביתר קלות.

מהי ההגדרה לתאונת דרכים- תנאים מצטברים

ההגדרה בחוק למושג תאונת דרכים היא ארוכה ומסורבלת והיא טומנת בחובה סיטואציות רבות ולא רק מה שבעניינו נראה כתאונת דרכים, כך לדוג' אסון שקורה בעת כניסה או יציאה מרכב מנועי יכול להיחשב כתאונת דרכים.

בשלב הראשון יש לבחון האם המקרה נופל בגדרה הבסיסית של תאונת דרכים, קיימים שישה רכיבים מצטברים: מאורע, נזק גוף, עקב, שימוש, ברכב מנועי, למטרות תחבורה.

במידה ואחד התנאים הנ"ל לא מתקיים משמע המקרה אינו בגדר תאונת דרכים על פי ההגדרה הבסיסית, כעט יש לבחון האם המקרה נכנס בגדר החזקה המרבה.

המחוקק הרחיב את ההגדרה לתאונת דרכים באמצעות חזקות חלוטות מרבות, כך גם מקרים של התפוצצות או התלקחות הרכב, פגיעה ברכב חונה במקום מסוכן, ניצול הכח המכאני של הרכב, ייחשבו כתאונות דרכים ויזכו את הנפגע הפיצוי.

הנטל להוכיח כי מדובר בתאונת דרכים מוטל על מי שטוען לקיומה, אם המקרה אינו נופל בהגדרה הבסיסית לתאונות דרכים וגם לא נכנס בחזקה המרבה תהליך הבדיקה בנוגע לתחולת חוק הפלת"ד על המקרה מסתיים וההסדר אינו חל.

בחוק ישנה גם חזקה ממעטת אלו מקרים אותם החריג המחוקק אף על פי שהם נכנסים בגדרה של "תאונת דרכים" כגון: מקרים מכוונים של פגיעה, פעולות טרור וכו'.

ייחודיות העילה

אדם שנפגע בתאונת דרכים יכול להגיש תביעה לפיצויים בגין נזק הגוף שנגרם לו רק במסגרת ההסדר הנ"ל, הנפגע אינו יכול לתבוע פיצויים בהסתמך על פקודת הנזיקין מהנהג הפוגע, העיקרון שבבסיס הוראה זו הוא ליצור מצב של אחידות בתחום הביטוח בהתאם לגובה הפיציים המוסדרים בחוק.

קרנית

החוק נותן מענה גם במקרים בהם הנהג הפוגע לא מבוטח, לשם כך הוקמה קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרן זו מפצה נפגעים במקרים שהם הנהג הפוגע לא מבוטח או אפשרות להיפרע כיון שזהות הפוגע אינה ידועה, או שמבטח עצמו חדל פירעון, הקמת קרנית השלימה את המערך של "פיצוי מהיר לכל נפגע" ולא משאירה נפגע ללא פיצוי, לצורך מימון הקרן חלק מפרמיית ביטוח החובה מופרש לטובת הקרן.

סכום הפיצויים

חוק הפלת"ד מפצה נזקי גוף בלבד לפיכך הפיצויים מחושבים בעיקר בגין אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות, הוצאות כאב וסבל- מחושבות לפי טבלאות ועוד, יחד עם זאת בחוק הפלת"ד ישנן הגבלות על סכום הפיצוי שניתן לתבוע: ישנה הגבלה על סכום הפיצוי בגין נזק לא ממוני "כאב וסבל", תקרה לגובה השכר אותו ניתן לתבוע בגין אובדן כושר עבודה- שכר שאינו עולה על פי שלוש מהשכר הממוצע במשק, הפיצוי מחושב לפי שכר ברוטו.

מקרים בהם חוק הפלת"ד לא חל

החוק מחריג מקרים עליהם חוק הפלת"ד לא חל, במקרים אלו על הנפגע לתבוע את הפוגע בהתאם לעוולות הנזיקין הרגילות, כגון: מי שגרם לתאונה במתכוון- מי שרצה בתוצאה של התאונה בעת התרחשותה, מי שנהג ביודעין ברכב גנוב, מי שנהג ברכב ללא רישיון- למעט מי שתוקף רשיונו פג מחמת אי תשלום אגרה (עד לתקופה של שנה), שימוש ברכב לשם ביצוע פשע, מי שנהג ללא ביטוח- למעט מקרים בהם הנהג לא ידע ולא היה עליו לדעת כי הוא נוהג ללא ביטוח, מי שהתיר לאחר לנהוג ברכבו ללא ביטוח- חריג חוסר ידיעה סביר.

 

 

תאונות עבודה

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי כל עובד במדינת ישראל מבוטח בענף נפגעי עבודה של הביטוח הלאומי, במקרה בו עובד נפגע בתאונת עבודה או מחלת מקצוע הוא זכאי לקבל את הזכויות שמעניק החוק לנפגעי עבודה, כגון: פיצוי או קצבת נכות שנגרמה עקב הפגיעה, דמי היעדרות מהעבודה עד 90 יום בעקבות הפגיעה, קצבת שארים לעובד שמת עקב הפגיעה וכו'.

תאונת עבודה הגדרה-  תאונה שהתרחשה תוך כדי ועקב העבודה, כולל תאונה בדרך לעבודה וממנה.

מדובר בהגדרה רחבה המכסה מקרים רבים שיוכרו כתאונת עבודה וניתן יהיה לתבוע בגינם את הביטוח הלאומי.

לדוגמא מקרים נוספים שהוכרו כתאונת עבודה

  • עובדים שבעת עבודתם נפגעו במקום העבודה או בסמוך אליו בזמן שניסו להציל גוף או רכוש, או ניסו למנוע נזק לגוף או לרכוש.
  • עובדים שנפגעו בזמן העבודה, אך לא עקב העבודה, כאשר אדם אחר פגע בהם בחפץ שנמצא במקום העבודה, או בסמוך אליו, וזאת בתנאי שלעובד הנפגע עצמו לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
  • עובדים שכירים שבשעת הפסקת אוכל מוסכמת עם המעסיק נפגעו במקום שאכלו בו, או בדרכם מהעבודה לאותו מקום או בחזרה. אך זאת בתנאי שהם לא שהו במקום יותר מ-3 שעות.
  • עובדים שכירים שבנוסף חברים בוועד העובדים במקום עבודתם, שנפגעו בעת מילוי תפקידם כחברי וועד, עקב מילוי התפקיד, בדרך למילוי התפקיד או בחזרה ממנו.
  • עובדים שכירים שנפגעו בדרך מהעבודה/מהבית למקום שבו הם נבחנים לפי חוק החניכותאו לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרך חזרה ממקום הבחינה למקום העבודה/לבית.
  • ישנו מקרה נוסף שאינו מוזכר בחוק אך התפתח בפסיקה: עובד שלקה באירוע מוחי או אירוע לבבי שנגרם כתוצאה ישירה מאירוע חד-פעמי וחריג בעבודה (או שקשור בעבודה) וקרה בסמוך לאירוע המוחי/הלבבי.

תאונה בדרך לעבודה או ממנה

גם מקרה בו העובד היה בדרך מהבית אל העבודה או מהעבודה אל הבית/מקום הלינה, או ממקום עבודה אחד לשני והוא נפגע בתאונה- התאונה תיחשב כתאונת עבודה.

לכאורה מדובר בהגדרה פשוטה, אולם המציאות המשפטית מסובכת קצת יותר, שכן הכיסוי הוא רק לגבי סיכוני הדרך.

כך לדוגמא אם חלה סטייה מהדרך המקובלת לעבודה ומהעבודה התאונה לא תוכר כתאונת דרכים, להוציא מקרים של לקיחת ילד עד גיל 10 לגן או ממנו, וכן סטייה מהדרך לצורך תפילת בוקר בציבור במקום בו העובד רגיל להתפלל.

דרך המקובלת- זוהי בעצם הגדרה למסלול מהבית למקום העבודה, במקרים מסוימים הגדרה זו עשויה להיות מורכבת מכדי לקבוע באופן אוטומטי שתאונה תוגדר כתאונת עבודה. במקרים רבים רק התדיינות ומאבק משפטי מול ביטוח לאומי יביא להכרה בדרך "כדרך מקובלת".

בית המשפט יבדוק האם העובד נפגע באחד המסלולים בהם הוא נוסע לעבודה באופן קבוע. במקרים בהם מדובר בדרך שהיא לא הדרך "הרגילה" יבחן בית המשפט את מידת הסטייה מהדרך "הרגילה" וגם ידון במטרת הסטייה לדוגמא, נסיעה בדרך עוקפת, עקב פקקי תנועה, תוגדר כסטייה סבירה.

במקרים רבים תאונת דרכים שהעונה גם על הגדרה של תאונת עבודה תעניק לעובד שנפגע זכויות הן במסגרת חוק הביטוח הלאומי והן במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. במקרים אלו זכויות העובד כמבוטח מול החברת ביטוח יגזרו מאחוזי הנכות שיוכרו על ידי ביטוח לאומי.

תאונות מדרכה

מה זה בעצם תאונות מדרכה? כשמן כן הן אלו תאונות שמתרחשות על המדרכה או באזורים ושטחים אחרים במרחב הציבורי.

כאשר אדם נפגע ונגרם לו נזק גוף בשטח ציבורי ממפגעים כגון: אבני שפה שבורות, אבנים שלא סולקו מן הדרך, הפרשי גובה במדרכה, בורות ביוב פתוחים וכו' יתכן וקמה לו עילת תביעה כנגד העירייה או הרשות המקומית, היות והן אחראיות לשטח הציבורי בתחומן כאשר אחריות זו כוללת תחזוקה של מדרכות,כבישים, מדרגות ושטחים ציבוריים, תיקון מפגעים ופיקוח כללי.

בתביעות נזיקין מן הסוג הזה נדרש להוכיח כי הפגיעה נגרמה עקב רשלנות של הגורמים האחראים, כלומר העירייה או הרשות המקומית או מי מטעמן.

סכום הפיצויים בתביעות מן הסוג הזה נגזר מכמה משתנים, כגון: הנכות התפקודית והרפואית שנגרמה, הפסד שכר עבודה, הוצאות רפואיות וכו'.

במקרים קשים סכום הפיצויים יכול להגיע למאות אלפי שקלים ואף ליותר.

כמו כן במקרים כאלו מומלץ לבדוק האם קיים לנפגע פוליסת ביטוח תאונות אישיות, במידה ויש ניתן יהיה לקבל פיצוי גם מחברת הביטוח ללא קשר לזכות לתבוע בתביעת נזיקין את הגורמים הרשלניים.

תאונות ילדים

ככלל ילדים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר להיפגע בתאונות כגון: נפילה מגובה, טביעה, חנק, הרעלה, כוויה, תאונות דרכים ועוד.

בהתאם לסעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה כל ילד הלומד במערכת החינוך מקבל פוליסת ביטוח תאונות אישיות על ידי הרשויות החינוך המקומיות.

הביטוח מקנה כיסוי ביטוחי לתלמידים שנגרם להם נזק גופני כתוצאה מתאונה שאירעה בכל מקום בשטח ישראל, בכל ימות השנה, בכל שעה משעות היממה, בין שיש לה קשר לפעילות המוסד החינוכי ובין אם לא.

הביטוח נותן כיסוי בהתאם לתנאים של הפוליסה ובכפוף לחריגים כגון: פעולות איבה, תאונות דרכים ותאונות עבודה, במקרים הבאים להלן:

  • מוות כתוצאה מתאונה.
  • נכות מלאה וקבועה.
  • נכות חלקית וקבועה.
  • נכות זמנית – בתנאי שלנפגע תהיה נכות זמנית 55 ימים רצופים לפחות.
  • החזר הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
  • הוצאות חילוץ נפגעים הנתונים במצוקה.

התשלום בגין ביטוח תאונות אישיות לתלמידים ייגבה מההורים במסגרת תשלומי הורים אשר יקבעו על ידי שרת החינוך ויאושרו בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

ביטוח סיעוד

ביטוח סיעוד הוא הסכם שיש לאדם עם חברת הביטוח שמטרתו לתת מענה לצרכים שמגיעים שעה שאדם הופך להיות סיעודי.

בכל פוליסת ביטוח מן הסוג הזה ישנם תנאים הקובעים מי הוא "חולה סיעודי" בדר"כ אי ביצוע של 3 פעולות יומיות מתוך 6 כגון: אכילה, הלבשה, רחיצה, ניידות, שליטה בסוגרים, קושי במעברים.

ניתן להיחשב כ"חולה סיעודי" גם על ידי אבחון רפואי כגון: אלצהיימר, דמנציה וכו'

על מנת לתבוע את חברת הביטוח יש למלא טפסים ולצרף את החומר רפואי, חברת הביטוח תערוך בדיקה בבית המבוטח על ידי אחות מוסמכת או על ידי רופא, חברות הביטוח עושות מאמצים לדחות את התביעות מהסוג הזה על פי נתוני האוצר 50% מתביעות אלו נדחות על ידי חברות הביטוח.

תביעות בגין אובדן כושר עבודה

אובדן כושר עבודה- זוהי הגדרה כללית למצב בו עובד בעקבות פגיעה כלשהי, תאונה או מחלה, מאבד את היכולת שלו לעבוד במקום עבודתו הנוכחי או את היכולת לעבוד בכלל.

במסגרת יחסים של עובד מעביד חלה חובה על המעסיק להפריש לטובת ביטוח פנסיוני הכולל כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה או חלילה למקרה של מוות.

במקרה של אובדן כושר עבודה המבוטח זכאי להחזר של 75% מהשכר שבגינו בוטח ב 12 חודשים שקדמו למקרה, כמו כן חברת הביטוח נכנסת בנעליו ומשלמת במקמו את ההפרשות לקרן הפנסיה או ביטוח מנהלים ו/או רכיבים שונים של תגמולים ופיצויים, וזאת לאורך כל התקופה של אובדן כושר עבודה.

ישנם כמה סוגים של פוליסות לכיסוי אובדן כושר עבודה ברמות שונות:

אובדן כושר עבודה מוחלט–  בהתאם לפוליסה זו על המבוטח להוכיח כי איבד לפחות 75%  מכושר עבודתו על מנת להיות מוכר כמי שאיבד כושר עבודה.

 

שכר טרחה ממוצע:

שכר טרחה קבוע בחוק ותלוי בשלב בו מסתיים התיק: לפני תביעה 8% בפשרה לאחר הגשת תביעה 11% ובפסק דין 13% שכר הטרחה משולם לרוב על ידי חברת הביטוח.

שכר טרחת עורך דין נזיקין בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי – קבוע בחוק ובמרבית המקרים 17% מהסכום שתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

בכל התיקים האחרים של דיני נזיקין מכל סוג, שכר הטרחה נע בין 15% – 25% מהסכום של התוצאה בתיק. לא כולל חוות דעת מומחה.

 

המשך קריאה
תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Trending

© כל הזכויות שמורות לעדכני.

דילוג לתוכן