הליך פלילי:

בכדי לפתוח בהליך פלילי כנגד אדם יש צורך בקיומה או תכנונה של עבירה פלילית ההבדל בין הדין הפלילי לדין האזרחי הוא שבהליך אזרחי התובע/נתבע יהיה אדם/חברה/עסק, בדין הפלילי התובע תמיד יהיה מדינת ישראל על ידי משטרת ישראל או על ידי הפרקליטות אך התביעה תיהיה המדינה ולא הקורבן.

בכדי שתיפתח חקירה על ידי משטרת ישראל מספיק שיתקבל מידע על ביצוע עבירה פלילית בפועל או אם עתידה להתבצע עבירה פלילית בעתיד ואין חובה שתוגש תלונה בכדי שהמשטרה תפתח בחקירה אלא די גם במידע שהתקבל למשטרת ישראל.

בפני משטרת ישראל ישנן 3 אפשרויות להחליט על סגירת תיק לפי אחת מעילות הסגירה כדלקמן:

1. חוסר עניין לציבור
2. חוסר ראיות
3. חוסר אשמה

טיפ: חוסר אשמה תמיד עדיפה משום שסגירת תיק בעילה זו לא מותירה "כתם" פלילי במערכות משטרת ישראל ועברכם יישאר נקי כפי שהיה טרם פתיחת התיק.

מתי בעצם נפתח תיק פלילי?

התיק הפלילי נפתח כאשר מודיעים לכם שאתם כרגע חשודים בביצוע עבירה פלילית ואתם נחקרים באזהרה כל סוג אחר של חקירה ייחשב כ- "הודעה" או "עדות" ולא ייפתח תיק פלילי, אולם מרגע שהודיעו לכם שאתם עומדים להיחקר באזהרה זה הזמן לעצור את החקירה ולדרוש להיוועץ עם עורך דין מומחה לתחום הפלילי ולתחום בו אתם נחשדים כי מכאן זה רק ילך וידרדר.

סוגי תובעים שיש למדינת ישראל:

למדינת ישראל 2 סוגי תובעים עיקריים הראשונה היא יחידת התביעות של משטרת ישראל (התביעה המשטרתית) והשנייה והמוכרת יותר היא הפרקליטות, כאשר המשטרה ממצה את חומרי החקירה, ולאחר שבוצעו הארכות מעצר משטרת ישראל תפנה לפרקליטות בהיוועצות לעניין גורלו של התיק, בשלב זה יהיו 2 אפשרויות כדלהלן:

1. הגשת כתב אישום
2. סגירת תיק

הגשת כתב אישום: ככל והמשטרה תצליח לשכנע שיש "בשר" בתיק כך הפרקליטות תדחוף להגשת כתב אישום בשלב זה "החשוד" יעבור לסטטוס "נאשם" ולאחר מכן השופט יתן לנאשם את גזר הדין האם יעבור לסטטוס "מורשע" וייגזר עונשו או שמא יבוטלו האישומים ויעבור החשוד לסטטוס "זכאי".

סגירת תיק: ככל והמשטרה מיצתה את החקירות והארכות מעצר ולא מצאה "בשר" בתיק והתיק הועבר לעיון הפרקליטות והמסקנה אליה הגיעו היא שאכן אין מספיק ראיות בכדי להגיש כתב אישום הרי שהמשטרה תפעל לסגירת התיק ולשחרורו של החשוד התיק ייסגר באחת מהעילות שהוזכרו לעיל.

חשוב לדעת: יש עבירות ששיקול הדעת של המשטרה מוגבל וההחלטה האם סוגרים את התיק או ממשיכים בהליכים לכתב אישום תתקבל דווקא על ידי הפרקליטות ולא על ידי המשטרה למרות שהמשטרה אמונה על חקירת התיק והראיות לתיק נמצאים בידה, ככל שהוחלט על ידי הפרקליטות שאין מקום להגשת כתב אישום והוחלט לסגור את התיק כבר כאן יסתיים ההליך הפלילי ככל ויוחלט להגיש כתב אישום הוא יוגש על ידי הפרקליטות.

כתב אישום

עם הגשת כתב האישום חשוב לבחון מהו העונש הקבוע לעבירה/עבירות שמופעים בכתב האישום משלל סיבות אך לא פחות חשוב לנתח את חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט השונים. לאחר הגשת כתב האישום, יחל המשפט בהקראת כתב האישום לנאשם במסגרתו יוסבר לנאשם במה מאשימים אותו, לאחר הקראת האישומים ולאחר שיצהיר הנאשם כי הוא מבין מהם האישומים נגדו תיהיה לו האפשרות להשיב לכתב האישום ולומר "מודה" או "כופר", הכפירה או ההודאה מתייחסות למה שנכתב בכתב האישום. ככל והנאשם כופר בכתב האישום באותו מעמד יוכל הנאשם להוסיף להודעת הכפירה בקשה למחיקת האישומים.

ההליך עצמו:

לאחר הקראת כתב האישום ומתן המענה לנכתב בו על ידי הנאשם, תחל התביעה במסגרתה ותעיד התובעת (המשטרה/הפרקליטות) ותזמן את עדיה המבססים את אשמת הנאשם. לאחר שהתביעה תסיים לעלות את העדים ולהציג ראיותיה לאישומים יחל הסנגור/ים בהגנה במסגרתה יעיד הנאשם ויציג עדים או ראיות מטעמו (במידה ויש). לאחר סיום הצגת העדים וראיות מטעם התביעה וההגנה בית המשפט יתן החלטתו אם הנאשם זכאי או אשם.

אם ייקבע על ידי השופט כי הנאשם זכאי בזה יסתיימו ההליכים הפליליים נגדו והתיק ייסגר באחת מהעילות שהוזכרו לעיל.

ככל וייקבע כי הנאשם אשם יחלו ההליכים בהם ייקבע העונש. בתחילה, יתקיימו "טיעונים לעונש" מטעם הצדדים. כשיסתיים הליך הטיעונים לעונש יתן בית המשפט גזר דין בו יקבע העונש של המורשע בדין, בהליך הפלילי הכרעת הדין וגזר הדין הם בעצם פסק דין של ההליך הפלילי, בדין האזרחי התיק מסתיים עם מתן  "פסק דין" בהליך הפלילי התיק יסתיים עם מתן "גזר דין" או "הכרעת דין" וניתן לערער עליו בתוך 45 ימים לערכאה גבוהה יותר.

ערכאות:

קיימים 3 ערכאות שמתוכם 2 ערכאות הם ערעור

ההליכים ייפתחו בית משפט השלום לאחר מכן הערעור יהיה לבית משפט המחוזי והערעור אחריו יהיה לבית משפט העליון

יש הליכים פליליים שנפתחים במחוזי ולכן הערעור יהיה בבית משפט העליון.

חשוב לדעת:

ההליך הפלילי יכול להסתיים קודם מתן הכרעת דין או גזר דין ולא חייב להימשך עד סופו, כך למשל בדין האזרחי יש את המושג "פשרה" שבית המשפט נותן לה תוקף של פסק דין, כך גם בדין הפלילי קיים המושג "הסדר טיעון" בכל אחד מהשלבים יכולים הצדדים להגיע להבנות במסגרת "הסדר טיעון" שהינו מהווה הסכמה על האישומים והעונש שייגזר בעקבותם, בשונה מהדין האזרחי שהגעה לפשרה היא סופית על כל התיק, בדין הפלילי ניתן גם להגיע להסדר טיעון רק על אחד מהם (או על האישום או על העונש) ולא חייב להסכים על שניהם עם זאת חשוב לדעת שתוצאות הסדר הטיעון תלויות בשלב בו הוא הוצע ומה חוזק הראיות והעדים הקיימים בתיק.

שכר טרחה ממוצע בדין הפלילי:

ייעוץ כללי- 1,000 ש"ח לשעת עבודה

ייעוץ טלפוני לפני חקירה- 3,000 ש"ח

ייעוץ פיזי לפני חקירה- 8,500 ש"ח

הארכת מעצר- 7,000 ש"ח

כל דיון לאחר הקראת כתב אישום- 12,000 ש"ח

טיעונים לעונש- 8,000 ש"ח

לרוב שכר הטרחה נסגר כסכום אחד גלובלי מראש, לפי סוג התיק, החומרה שלו וזמן העבודה הנדרש.