אדם החנה את רכבו בצורה אסורה ונפגע בתאונת פגע וברח כאשר הלך בחזרה לרכב – האם על חברת קרנית לפצות אותו, כמו בכל מקרה בו הנהג הפוגע אינו ידוע? שופט בית משפט השלום ברחובות, קובי אסולין, השיב בשלילה בנסיבות המקרה שנדון בפניו.

באוגוסט 2012 הגיע התובע ברכבו לרחוב יוספטל בבת-ים, במסגרת עבודתו כמתקין אלומיניום, כדי לערוך מדידות ולתת הצעת מחיר ללקוח פוטנציאלי. הוא החנה את רכבו, טנדר מסוג איסוזו מסחרי, בכביש הראשי הסמוך, בקטע אסור לחניה שמסומן באדום לבן, כשחציו על המדרכה וחציו על הכביש. כאשר התובע שב מבית הלקוח, הוא ירד לכביש והלך לכיוון הרכב, מאחר שכאמור רכבו חנה על גבי המדרכה, ורכב שנסע בנתיב הימני פגע בתובע והדף אותו על רכבו החונה; הרכב הפוגע נמלט מהמקום. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם ישנו קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין חניית רכב התובע במקום אסור באופן שיצר סיכון תחבורתי שגרם להתרחשות התאונה.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת”ד) מעניק פיצוי גם בגין “מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו”. בית המשפט העליון קבע, כי “המונח ‘חניה אסורה’ צריך אפוא להתפרש כחניה במקום או באופן היוצרים סיכון תחבורתי בין שמדובר בחניה מותרת על פי דין ובין שמדובר בחניה שיש עליה איסור בדין”. הוראה רלוונטית נוספת בחוק הפלת”ד היא זו העוסקת בתאונה מעורבת: “נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב, בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע”.

השופט אסולין קבע, כי “כאשר התובע החנה את רכבו, טנדר גדול מסוג איסוזו, בכביש ראשי המסומן באדום-לבן כאשר חציו על מדרכה וחציו על נתיב הנסיעה הימני, הדבר הווה סיכון תעבורתי ויש לראות בתובע כעושה שימוש ברכב הן מכוח החזקה המרבה של חניה במקום אסור והן מכוח זאת שהוא נפגע גם מרכבו, ומכאן כי יש קשר סיבת עובדתי של החניה במקום אסור לקרות התאונה.

“כמו כן ישנו קשר סיבתי משפטי, שכן ראשית, החניה האסורה במקרה זה באדום לבן ובהתאם לתוואי הדרך היוותה אינדיקציה לקיומו של סיכון תעבורתי, שנית, העובדה שהתובע נאלץ ללכת בנתיב הנסיעה מאחר ורכבו חסם את המדרכה יצרה גם היא סיכון תעבורתי שהתממש, ושלישית, היותם של התובע ורכבו מצויים בתוך נתיב נסיעה מהווה סיכון תעבורתי ביחס לרכבים אשר נוסעים בנתיב באופן שיצר סיכון לקיומה של תאונה”.

במצב זה, פסק השופט אסולין, מדובר בתאונה מעורבת שהתרחשה משום שהתובע חנה במקום אסור – ולכן הוא זכאי לפיצוי רק מחברת הביטוח שביטחה את רכבו שלו, ולא מחברת קרנית.

ת”א 47709-08-19, פלוני נ’ קרנית, 2.12.2023.