בפסק דין מעורר עניין, דחה בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, את ערעורו של אב שטען כי בתו הקטינה שינתה את מקום מגוריה הרגיל לארץ. בהתאם להכרעת בית המשפט, הקטינה תוחזר לחזקת אמה בארצות הברית, בהתאם להוראות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991.

הרכב השופטים, בראשות השופט הבכיר זיאד הווארי, ובהסכמת השופטים אסתר הלמן ושאהר אטרש, קבע כי על אף טענות האב לכך שהקטינה נקלטה בישראל והתאקלמה בחיים המקומיים, לא הוכח כי נוצר שינוי במקום מגוריה הרגיל, וכי האם כלל לא נתנה את הסכמתה לכך.

רקע: האב ניסה לטעון לשינוי מקום מגורים – האם טענה לחטיפה

המקרה עוסק בקטינה, בתם המשותפת של אב ואם אזרחי ארה"ב, אשר התגוררו בארצות הברית והתגרשו לאחר מספר שנות נישואין. לאחר הפרידה, ניתן צו למשמורת זמנית משותפת כאשר האם קיבלה משמורת פיזית עיקרית, והאב קיבל משמורת חלקית בהתאם להסדרי ראייה קבועים. בית המשפט בארה"ב קבע כי לשני הצדדים אין רשות לשנות את מקום מגוריה של הקטינה ללא הסכמה הדדית.

האב, אשר החזיק גם באזרחות ישראלית, עלה לישראל בשנת 2013. בשנת 2014, לאחר ביקור בישראל יחד עם בתו והאם, בחרה האם לשוב לארה"ב ללא בתה, והאב החל לנקוט בצעדים שנועדו לבסס את שהיית הקטינה בישראל, לרבות רישום לבית ספר ולמערכת הבריאות המקומית.

עם שובה לארה"ב, פנתה האם לרשויות האמריקאיות ולבית המשפט בדרישה להחזרת בתה. היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל, בטענה כי האב חטף את הקטינה בניגוד להוראות אמנת האג, המגדירה מצב שבו הורה מפר הסכם משמורת ומחזיק בילד במדינה זרה מבלי להשיבו במועד שנקבע.

פסק הדין של בית המשפט למשפחה: אין שינוי במקום מגורים, הילדה חוזרת לארה"ב

בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט מחמוד שדאפנה קבע כי האב לא הוכיח שינוי מקום מגורים, וכי אין מדובר במקרה של "עלייה מתוכננת" אלא בניסיון חד-צדדי של האב לקבוע עובדות בשטח. נקבע כי:

• האב לא הודיע לבית הספר בארה"ב על עזיבת הקטינה, והילדה אף נרשמה להמשך טיפול רפואי שם, מה שמצביע על כוונה לחזור.
• כרטיסי טיסה הלוך ושוב שנרכשו מראש מעידים על כך שמדובר היה בחופשה זמנית ולא בהגירה קבועה.
• האם פנתה מיד לרשויות ולבתי המשפט בארה"ב עם שובה, מה שמעיד כי לא הייתה הסכמה או השלמה עם המצב החדש.

בית המשפט לענייני משפחה הורה על החזרת הקטינה לארה"ב. האב ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת, בטענה כי האם הייתה מודעת לכך שהילדה נשארת בישראל ואף הסכימה לכך בהתנהגותה.

הערעור לבית המשפט המחוזי – האב לא הצליח להוכיח את חריגי האמנה

בערעורו טען האב כי מקום מגוריה של הקטינה שונה בפועל לישראל, וכי לאור מצבה הנפשי של האם, אשר לטענתו מתקשה לתפקד, יש להשאיר את הילדה בארץ. עוד טען כי הקטינה הביעה רצון להישאר בישראל, ולכן אין להחיל עליה את החובה המוחלטת להחזרה לפי האמנה.

בית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיו, תוך שהוא מסתמך על ההלכה הפסוקה שלפיה:

1. חובת ההחזרה על פי אמנת האג היא מוחלטת, למעט חריגים מצומצמים שיש להוכיחם בראיות חותכות.
2. לא הוכחה כוונה להשתקע בישראל – הרישום לבית הספר ולקופת חולים לא מהווים הוכחה לכוונה לשנות מקום מגורים, אלא נועדו לאפשר שהות נוחה יותר לקטינה בתקופה שהייתה בארץ.
3. האם פנתה מיד לרשויות עם חזרתה לארה"ב, דבר שמוכיח כי לא נתנה את הסכמתה למהלך.
4. אין הוכחה לרצון ברור וחד-משמעי מצד הקטינה להישאר בישראל – הקטינה לא הביעה התנגדות נחרצת לחזרה לארה"ב, והערכת העובדת הסוציאלית העלתה כי היא נמצאת בלבול רגשי ואינה בעלת רצון עצמאי מגובש.
5. מצבה הנפשי של האם אינו רלוונטי לשאלת ההחזרה – סוגיית המשמורת תיבחן בארה"ב, אך אין בכך הצדקה למניעת החזרת הקטינה למקום מגוריה הרגיל.

בית המשפט: "יש למנוע מצב שבו חוטא יוצא נשכר"

השופט זיאד הווארי ציין בפסק הדין כי:

"אמנת האג נועדה למנוע מצב שבו הורה אחד מבצע פעולה חד-צדדית של הרחקת ילד ממקום מגוריו הרגיל, תוך ניסיון ליצור עובדות מוגמרות. יש להגשים תכלית זו ככל הניתן, כדי למנוע מצב שבו חוטא יוצא נשכר."

בית המשפט אף הדגיש כי אין מקום לדיון מחדש בטענות לגבי מסוגלות הורית, משום שההליך מתמקד בשאלת מקום המגורים הרגיל בלבד, וכל נושא המשמורת הסופית יתברר בערכאות המתאימות בארה"ב.

משמעות פסק הדין: חיזוק מעמד אמנת האג בישראל

החלטת בית המשפט המחוזי מחזקת את מחויבותה של ישראל לאמנת האג ומבהירה כי בתי המשפט לא יאפשרו ניצול של מערכת המשפט ליצירת מציאות חדשה עבור ילדים, תוך פגיעה בזכויות המשמורת של הורה אחר.

פסק הדין גם מחדד כי טענת רצון הילד אינה מתקבלת בקלות, ויש להוכיח רצון עצמאי, ברור ונחרץ מצד הקטין, שאינו מושפע מלחצים או מסיטואציה מורכבת.

סיכום: הקטינה תשוב לארה"ב – האב ישלם הוצאות משפט

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור פה אחד, והורה על החזרת הקטינה לארה"ב ללא דיחוי. כמו כן, חויב האב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ש"ח.

מה הלאה?

האב עשוי לנסות לערער לבית המשפט העליון, אך סיכויי הצלחתו נמוכים מאוד, לאור ההלכה הברורה בנושא אמנת האג. ההערכה המשפטית היא כי הקטינה תוחזר לארה"ב בתוך מספר שבועות, שם יימשכו ההליכים המשפטיים בין ההורים בנוגע למשמורת קבועה.

הרכב השופטים היה כב' השופט הבכיר זיאד הווארי – אב"ד כב' השופטת אסתר הלמן כב' השופט שאהר אטרש